מגדל בבל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תחילת עריכה |
|||
שורה 1:
{{פירוש נוסף}}
{{בעבודה}}
[[קובץ:Pieter Bruegel the Elder - The Tower of Babel (Vienna) - Google Art Project - edited.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מגדל בבל (ברויגל)|מגדל בבל]] מאת [[פיטר ברויגל האב]]. אחד מהשיאים של סגנון ה[[הרנסאנס הצפוני|רנסאנס הצפוני]] שבולטת בו הגרנדיוזיות והדרמטיות.]]
'''מִגְדַּל בָּבֶל''' או '''מעשה דור הפַּלָּגָה''' הוא [[סיפורי התנ"ך|סיפור מקראי]] המופיע בסוף [[פרשת נח]] שב[[ספר בראשית]], לאחר סיפור [[המבול]]. לפי המסופר, בשחר האנושות התיישבו בני האדם בארץ [[שנער]] (דרום מזרח [[מסופוטמיה]])
==הסיפור המקראי==
[[קובץ:Confusion of Tongues.png|שמאל|ממוזער|250px|[[מגדל בבל (דורה)|מגדל בבל]], ציור מאת [[גוסטב דורה]]]]
המעשה מופיע בפרק יא בספר בראשית. לפי הקשרו המקראי, עוסק הסיפור בגורלה של הקהילה האנושית שמוצאה מניצולי המבול, נח ומשפחתו.
שורה 14:
אחדותם הלשונית והגאוגרפית של בני האדם היא שאפשרה את מפעלם הכביר. אולם הדבר לא מצא חן בעיני ה', שהחליט להפר את עצתם. הוא בלבל (בלל) את לשונותיהם של בוני העיר והמגדל כך שלא יבינו איש את דברי רעהו, וגרם לפיזורם בכל ארצות תבל. בסיום הפרשה נמסר לקורא כי העיר המדוברת היא [[בבל]], ושמה מתבאר על פי המעשה מלשון "בלילה".
==
סיפור מגדל בבל חותם את חטיבת [[סיפורי הראשית]] {{אנ|Primeval history}}(בראשית פרקים א-יא), העוסקים ב[[בריאת העולם (יהדות)|בריאת העולם]] ובהתהוות ה[[אנושות]]. אחריו מופיעה רשימה של צאצאי [[שם בן נח|שם]] עד [[אברהם]], המקשרת בין סיפורי הראשית ל[[סיפורי האבות]]. הסיפור בנוי במתכונת של סיפור [[אטיולוגיה|אטיולוגי]], שהנחת המוצא שלו היא שבשחר ההיסטוריה התקיימה קהילה אנושית מאוחדת הדוברת שפה אחת.
▲סיפור מגדל בבל חותם את חטיבת [[סיפורי הראשית]] {{אנ|Primeval history}}(בראשית פרקים א-יא), העוסקים ב[[בריאת העולם (יהדות)|בריאת העולם]] ובהתהוות ה[[אנושות]]. אחריו מופיעה רשימה של צאצאי [[שם בן נח|שם]] עד [[אברהם]], המקשרת בין סיפורי הראשית ל[[סיפורי האבות]]. הסיפור בנוי במתכונת של סיפור [[אטיולוגיה|אטיולוגי]], שהנחת המוצא שלו היא שבשחר ההיסטוריה התקיימה קהילה אנושית מאוחדת הדוברת שפה אחת. הסיפור בא להסביר, בין השאר, כיצד נוצר המצב הקיים, שבו בני האדם פזורים בכל העולם ודוברים שפות שונות. בנוסף, מסביר הסיפור את מקור שמה של העיר בבל בדרך של [[משחק מילים]] מה[[שורש (שפות שמיות)|שורש]] בל"ל. הסיפור קצר וסגנונו לקוני, ומותיר פערים רבים להשלמת הקורא. פערים אלה פותחים פתח לשלל פרשנויות.
{{ציטוטון|וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם}} - יש הטוענים כי הכוונה הייתה שבני האדם יפגינו את עוצמתם על ידי הגעתם לשמיים.▼
===הסברים לטעות===▼
על פי המסופר ב[[פרשנות הפשט למקרא|פשט]] הפסוקים, וכך בארו כמה פרשנים כגון [[רשב"ם|הרשב"ם]], [[רד"ק|הרד"ק]] ו[[חזקיה בן מנוח|החזקוני]], טעותם של אנשי דור הפלגה הייתה בכך שרצו להתאחד כולם בבקעה אחת, כדי להימנע מתפוצה עולמית. לשם כך בנו עיר שתאכלס את כל בני האדם בתוכה. ואילו ה' היה מעוניין דווקא שיפוצו על פני כל הארץ וימלאו אותה, וכפי שצווה וברך את [[אדם הראשון]]{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|א|כח}}}}: {{ציטוטון|וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ}}. לצורך כך בלבל את לשונם וכתוצאה מכך קרה הדבר מעצמו. [[ראב"ע|הראב"ע]]{{הערה|בפירושו על בראשית פרק י"א, פסוק ג'.}} הוסיף שהייתה להם גם כוונה לפאר את שמם ({{ציטוטון|וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם}}) בִראות הדורות הבאים את המגדל המפואר שבנו.▼
אמנם [[חז"ל]] זיהו במילים: {{ציטוטון|הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר '''וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם'''}} רמיזה לכך שהייתה להם כוונה נוספת לבטא את יכולתם לעשות ככל העולה על רוחם, עד כדי הגעה לשמיים ולהביע בכך את מרידתם בה' ואי מחויבותם לציית לחוקים האלוהיים: {{ציטוט|'דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא'. מאי עבוד? [במה חטאו?]... אמר רבי ירמיה בר אלעזר: נחלקו לשלש כיתות, אחת אומרת: נעלה ונשב שם, ואחת אומרת: נעלה ונעבוד עבודה זרה, ואחת אומרת: נעלה ונעשה מלחמה [בה']. זו שאומרת 'נעלה ונשב שם' - הפיצם ה', וזו שאומרת 'נעלה ונעשה מלחמה' - נעשו קופים ורוחות ושידים ולילין, וזו שאומרת 'נעלה ונעבוד עבודה זרה' - "כי שם בלל ה' שפת כל הארץ". תניא, רבי נתן אומר: כולם לשם עבודה זרה נתכוונו|תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף ק"ט עמוד א'}}מדרש זה מתאר בצורה ציורית שלושה מניעים אפשריים לבניית המגדל: 1. בני האדם רצו לחצות את הגבול המפריד בין אדם לה'. הם לא למדו לקח מסיפור המבול והגירוש מגן עדן, והם עדיין רוצים להידמות לה' ('נעלה ונשב שם'). 2. הבנייה המשותפת של המגדל הייתה ביטוי לכוחה השלילי, במקרים מסוימים, של האחדות, כאשר היא משמשת למטרות לא רצויות, במקרה זה מרידה ב[[אלוהים]] ('נעלה ונעשה מלחמה'). שבירת האחדות גרמה לקטטה ומריבה בין בני האדם: {{ציטוטון|זה שואל לבנה וזה מביא טיט, וזה עומד עליו ופוצע את מוחו|רש"י בראשית פרק י"א, פסוק ז' בשם מדרש ילקוט שמעוני נח רמז ס"ב}}. 3. "מגדל וראשו בשמיים" הוא בסך הכל מגדל גבוה ורגיל, שבנו כפי שבנו כל העמים הנוכרים בניינים גבוהים לכבוד אלוהיהם. מכך ניתן להסיק שלא גובה המגדל רע בעיני ה', כי אם האליל שלכבודו נבנה המגדל והחטא אינו הרצון להגיע לה' בשמיים ולהידמות לו, אלא העבודה הזרה שלשמה הוא נבנה. פרשן המקרא [[משה דוד קאסוטו]] קיבל את זיהוי ה[[זיקורת|זיגוראת]] הבבלי é-temen-an-ki כמגדל שעמד בבסיס יצירת הסיפור. הבבלים האמינו שהזיגוראת הוא מעשה ידי האלים, וכינוהו, כאמור: "בית יסוד שמים וארץ". על כן מדגישה התורה כי זהו המגדל "אשר בנו בני האדם". קאסוטו מציע הסבר נוסף למעשה, לפיו חטאם של אנשי דור הפלגה היה גאווה והתפארות בכח החומרי. ולתורה יש מסר כפול לעניין: הראשון כי ה[[גאווה]] וההתפארות נחשבות לעוון בעיני האלוהים; והשני כי עצת ה' לעולם תעמוד, וכל תוכנית שעלתה במחשבתו מתגשמת בהכרח. עצם בניית המגדל הייתה מעין מלחמה נגד ה', והוא הפך את המצב וגרם למלחמה בין בוני המגדל ובכך לעג להם.{{הערה|1=קאסוטו תשי"ג, עמ' 154 והלאה}} לפי פרשנות נוספת, ניסו בוני המגדל למנוע את בואו של [[המבול|מבול]] נוסף.{{הערה|[[מדרש אגדה (בובר)]] בראשית י"א, ד'.}}▼
▲סיפור מגדל בבל דומה מבחינות אחדות לסיפורים אחרים בחטיבת סיפורי הראשית, שגם הם בעלי מאפיינים אטיולוגיים. בפרט, קיים דמיון תמטי לסיפור [[חטא עץ הדעת|הגירוש מגן עדן]]: שני הסיפורים מתארים כיצד בשחר ימיה של האנושות חל שינוי ממצב טוב והרמוני למצב המוכר לנו. השינוי חל בעקבות מעשה של בני האדם, שלכאורה יש בו כדי לאיים על הגבול בין האנושות לאלוהות. בתגובה למעשה זה, אלוהים משנה את מצב האנושות באופן שמבצר את הגבול בינו לבינה. בעקבות השינוי האנושות נאלצת להסתגל למצב חדש וגרוע יותר, כשהמצב הקדום איננו נגיש עוד.
=== בבל ===▼
{{ערך מורחב|בבל}}▼
בסיום הפרשיה, התורה מנמקת את סיבת שינוי שמה של הבקעה בה נבנו העיר והמגדל מ'שנער' ל'בבל' בכך ש[[מצלול (ספרות)|מצלול]] המילה 'בבל' מזכיר את המילה 'בלל' שמובנה הוא בלבול וערבוב, כפי שקרה לבוני מגדל בבל, שלשונותיהם התבלבלו: {{ציטוטון|עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ}}.▼
יש מבארים שהעיר "[[בבל]]" נקראת, למעשה, "בָּבּ אִלִי" bab-ili (מ[[אכדית]] = שער האל), הואיל והבבליים האמינו כי מקום זה הוא שער השמים ומגדל שבנה האל [[מרדוך]]. ואילו המקרא, המתנגד לתפיסה זו הרואה בבבל, עירם של עובדי אלילים, את שער השמיים, מביא הסבר חלופי למסורת הבבלית, כך שמעשה בניית הבניין מוצג כסיפור של כישלון ושחצנות אנושיים מצד אחד, ומצד שני מקומו של שער השמיים בארץ ישראל - מרכז האמונה באל אחד, במקום שנקרא (לפי סיפור [[סולם יעקב]]) "[[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]]".▼
==רקע היסטורי ומקבילות במזרח הקדום==
שורה 39 ⟵ 26:
חוקרי תרבות בבל העתיקה ניסו למצוא מקבילות לסיפור מגדל בבל. בהקשר זה מוזכרת ה[[שירה|פואמה]] המיתולוגית השומרית "[[אנמרכר ואדון ארתה]] {{אנ|Enmerkar and the Lord of Aratta}}",{{הערה|1=[http://etcsl.orinst.ox.ac.uk/cgi-bin/etcsl.cgi?text=t.1.8.2.3# תרגום לאנגלית] ב-Electronic Text Corpus of Sumerian Literature}} בה מסופר, לדעת חוקרים, על יצירת השפות השונות בעולם עקב ויכוח בין האלים [[אנליל]] לבין [[אנכי]].{{הערה|Kramer 1968|שמאל=כן}} המקור לא שרד בשלמותו והוא נתון לקריאות ולפרשנויות שונות, ויש הטוענים כי תיאור האנושות כדוברת שפה אחת איננו מתייחס לימים עברו, אלא הוא נבואה המתייחסת לעתיד, ליום בו ידברו כולם שומרית.<!--להעביר לפרק המתאים***ב[[קוראן]] מוזכרת גרסה למגדל בבל, אם כי שם הסיפור מתרחש בתקופת [[משה]] ב[[מצרים]].***-->[[קובץ:PSM V88 D117 Possible remnant of the tower of babel.png|250px|ממוזער|שמאל|צילום שרידי הזיגוראת של [[בורסיפה]] משנת 1916. הזיגוראת חודש על ידי [[נבוכדנצר השני]]. בבסיסו נמצאה אבן יסוד של המבנה שנשאה כתובת שתוכניתו של נבוכדנצר השני הייתה לבנות את מקדש הזיגוראת בבורסיפה על פי תוכנית המקדש בבבל, והוא יגיע לשמים.]]
== פרשנות ==
==מקורו והתהוותו==▼
▲===הסברים לטעות===
בקרב החוקרים המקבלים את [[השערת התעודות]], מקובל לייחס את הסיפור למקור J.{{הערה|כך למשל Gunkel 1997, p. 94}} רוב החוקרים רואים בו חיבור אחדותי מבחינה ספרותית. אמנם, ניתן לחוש בחספוסים מסוימים במרקם הסיפור, המתבטאים בין השאר בכפילויות: מתוארים שני מפעלי בנייה - עיר ומגדל; גם התוצאה היא כפולה - ה' בולל את שפתם ומפיץ אותם על פני כל הארץ; הסיפור מסכם כדרך הסיפורים האטיולוגיים: "עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ", אך ההמשך "וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ" איננו תומך בסיכום זה ונראה טפל לו. אך את כפילות ה[[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיבים]] נקל להסביר כהתפתחות במסורת שבעל-פה, שקדמה להעלאת הסיפור על הכתב.{{הערה|כך וסטרמן (Westermann 1984, pp. 531-557), המזהה לא שניים כי אם שלושה מוטיבים נבדלים שנתלכדו בסיפור; Wenham 1987, p. 238; Baden 2009, pp. 217-218}}▼
▲{{ציטוטון|וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם}} - יש הטוענים כי הכוונה הייתה שבני האדם יפגינו את עוצמתם על ידי הגעתם לשמיים.
▲על פי המסופר ב[[פרשנות הפשט למקרא|פשט]] הפסוקים, וכך בארו כמה פרשנים כגון [[רשב"ם|הרשב"ם]], [[רד"ק|הרד"ק]] ו[[חזקיה בן מנוח|החזקוני]], טעותם של אנשי דור הפלגה הייתה בכך שרצו להתאחד כולם בבקעה אחת, כדי להימנע מתפוצה עולמית. לשם כך בנו עיר שתאכלס את כל בני האדם בתוכה. ואילו ה' היה מעוניין דווקא שיפוצו על פני כל הארץ וימלאו אותה, וכפי שצווה וברך את [[אדם הראשון]]{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|א|כח}}}}: {{ציטוטון|וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ}}. לצורך כך בלבל את לשונם וכתוצאה מכך קרה הדבר מעצמו. [[ראב"ע|הראב"ע]]{{הערה|בפירושו על בראשית פרק י"א, פסוק ג'.}} הוסיף שהייתה להם גם כוונה לפאר את שמם ({{ציטוטון|וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם}}) בִראות הדורות הבאים את המגדל המפואר שבנו.
עם זאת, מיעוט מבין החוקרים סבור שהסיפור איננו עשוי מקשה אחת. לדעתם, יש בסיפור קשיים ואף סתירות לכאורה, שיש להניח כי היו נעלמים בשלב הגיבוש הספרותי אילו קדמו לו, ולכן אין להסבירם בדרך זו. דוגמה לכך היא ירידתו הכפולה, לכאורה, של ה' כדי לראות את מעשי בני האדם (פסוק ה) וכדי לסכל את תוכניתם (פסוק ז). הכפילויות והמתחים בסיפור מסגירים לדעתם את טיבו המורכב, בין שהתהווה בהתפתחות ספרותית מרובדת, ובין שהורכב מלכתחילה ממקורות כתובים שונים. יש הסבורים שניתן אף לשחזר את הרבדים או המקורות הללו. [[יאיר זקוביץ]], לדוגמה, סבור כי הנוסח המקורי של הסיפור עסק בבלילת הלשונות בלבד ולא בהפצת האנושות; ושכל אזכורי ההפצה: "פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (ד), "וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (ח), "וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ" (ט) הן תוספת משנית לסיפור המקורי, שנועדה לקשור אותו עם [[לוח העמים]] שבפרק י.{{הערה|זקוביץ 1995, עמ' 115 הערה 7 (לעמ' 61)}}▼
▲אמנם [[חז"ל]] זיהו במילים: {{ציטוטון|הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר '''וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם'''}} רמיזה לכך שהייתה להם כוונה נוספת לבטא את יכולתם לעשות ככל העולה על רוחם, עד כדי הגעה לשמיים ולהביע בכך את מרידתם בה' ואי מחויבותם לציית לחוקים האלוהיים: {{ציטוט|'דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא'. מאי עבוד? [במה חטאו?]... אמר רבי ירמיה בר אלעזר: נחלקו לשלש כיתות, אחת אומרת: נעלה ונשב שם, ואחת אומרת: נעלה ונעבוד עבודה זרה, ואחת אומרת: נעלה ונעשה מלחמה [בה']. זו שאומרת 'נעלה ונשב שם' - הפיצם ה', וזו שאומרת 'נעלה ונעשה מלחמה' - נעשו קופים ורוחות ושידים ולילין, וזו שאומרת 'נעלה ונעבוד עבודה זרה' - "כי שם בלל ה' שפת כל הארץ". תניא, רבי נתן אומר: כולם לשם עבודה זרה נתכוונו|תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף ק"ט עמוד א'}}מדרש זה מתאר בצורה ציורית שלושה מניעים אפשריים לבניית המגדל: 1. בני האדם רצו לחצות את הגבול המפריד בין אדם לה'. הם לא למדו לקח מסיפור המבול והגירוש מגן עדן, והם עדיין רוצים להידמות לה' ('נעלה ונשב שם'). 2. הבנייה המשותפת של המגדל הייתה ביטוי לכוחה השלילי, במקרים מסוימים, של האחדות, כאשר היא משמשת למטרות לא רצויות, במקרה זה מרידה ב[[אלוהים]] ('נעלה ונעשה מלחמה'). שבירת האחדות גרמה לקטטה ומריבה בין בני האדם: {{ציטוטון|זה שואל לבנה וזה מביא טיט, וזה עומד עליו ופוצע את מוחו|רש"י בראשית פרק י"א, פסוק ז' בשם מדרש ילקוט שמעוני נח רמז ס"ב}}. 3. "מגדל וראשו בשמיים" הוא בסך הכל מגדל גבוה ורגיל, שבנו כפי שבנו כל העמים הנוכרים בניינים גבוהים לכבוד אלוהיהם. מכך ניתן להסיק שלא גובה המגדל רע בעיני ה', כי אם האליל שלכבודו נבנה המגדל והחטא אינו הרצון להגיע לה' בשמיים ולהידמות לו, אלא העבודה הזרה שלשמה הוא נבנה. פרשן המקרא [[משה דוד קאסוטו]] קיבל את זיהוי ה[[זיקורת|זיגוראת]] הבבלי é-temen-an-ki כמגדל שעמד בבסיס יצירת הסיפור. הבבלים האמינו שהזיגוראת הוא מעשה ידי האלים, וכינוהו, כאמור: "בית יסוד שמים וארץ". על כן מדגישה התורה כי זהו המגדל "אשר בנו בני האדם". קאסוטו מציע הסבר נוסף למעשה, לפיו חטאם של אנשי דור הפלגה היה גאווה והתפארות בכח החומרי. ולתורה יש מסר כפול לעניין: הראשון כי ה[[גאווה]] וההתפארות נחשבות לעוון בעיני האלוהים; והשני כי עצת ה' לעולם תעמוד, וכל תוכנית שעלתה במחשבתו מתגשמת בהכרח. עצם בניית המגדל הייתה מעין מלחמה נגד ה', והוא הפך את המצב וגרם למלחמה בין בוני המגדל ובכך לעג להם.{{הערה|1=קאסוטו תשי"ג, עמ' 154 והלאה}} לפי פרשנות נוספת, ניסו בוני המגדל למנוע את בואו של [[המבול|מבול]] נוסף.{{הערה|[[מדרש אגדה (בובר)]] בראשית י"א, ד'.}}
▲=== בבל ===
הראשון שהציע שחזור קונקרטי של שני מקורות כתובים שמהם הורכב לדעתו הסיפור היה [[הרמן גונקל]], בפירושו לספר בראשית.{{הערה|Gunkel 1997, pp. 94-102|שמאל=כן}} לפי שחזורו, במקור היו שני סיפורים, שניהם ממוקמים בבבל, שניהם דומים בנושאיהם וב[[ז'אנר|סוגם הספרותי]], אך עדיין שני סיפורים נבדלים. הסיפור האחד עסק בבניית העיר ונועד להסביר את המגוון הלשוני של האנושות, והסיפור השני עסק בבניית המגדל ונועד להסביר את הפיזור הגאוגרפי שלה. שני הסיפורים סורגו זה בזה כמעט בשלמותם בידי עורך מוכשר (אולי העורך של מקור J),{{הערה|Gunkel 1997, p. 95:"[The redactor] ably fused the variants together"; Skinner 1910, p. 223: "[The two legends] have been blended with remarkable skill"|שמאל=כן}} בשינויים מעטים. גונקל מניח שסיפור המגדל הסתיים גם הוא במקורו בהסבר [[אטימולוגיה|אטימולוגי]]-[[אטיולוגיה|אטיולוגי]], מעין: 'על כן קרא שם המגדל [שם המצטלצל עם השורש פו"ץ] כי משם הפיצם ה' על פני כל הארץ'.▼
▲{{ערך מורחב|בבל}}
* גרסת העיר:▼
▲בסיום הפרשיה, התורה מנמקת את סיבת שינוי שמה של הבקעה בה נבנו העיר והמגדל מ'שנער' ל'בבל' בכך ש[[מצלול (ספרות)|מצלול]] המילה 'בבל' מזכיר את המילה 'בלל' שמובנה הוא בלבול וערבוב, כפי שקרה לבוני מגדל בבל, שלשונותיהם התבלבלו: {{ציטוטון|עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ}}.
▲יש מבארים שהעיר "[[בבל]]" נקראת, למעשה, "בָּבּ אִלִי" bab-ili (מ[[אכדית]] = שער האל), הואיל והבבליים האמינו כי מקום זה הוא שער השמים ומגדל שבנה האל [[מרדוך]]. ואילו המקרא, המתנגד לתפיסה זו הרואה בבבל, עירם של עובדי אלילים, את שער השמיים, מביא הסבר חלופי למסורת הבבלית, כך שמעשה בניית הבניין מוצג כסיפור של כישלון ושחצנות אנושיים מצד אחד, ומצד שני מקומו של שער השמיים בארץ ישראל - מרכז האמונה באל אחד, במקום שנקרא (לפי סיפור [[סולם יעקב]]) "[[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]]".
{{ציטוט|תוכן=וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים. וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ: הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה.{{הערה|שם=פסוק ג|לפי שחזורו של גונקל, חלקו הראשון של פסוק ג נכלל בגרסת העיר; חלקו השני של הפסוק נכלל בגרסת המגדל, והוא מוסט ממקומו לאחר היוזמה לבניית המגדל (זהו השינוי היחיד שהציע גונקל בסדר הפסוקים). ביידן סבור שמוטב להניח שהפסוק בשלמותו נכלל בגרסת העיר (Baden 2009, p. 210 n. 2; הוא עצמו שולל את חלוקת הסיפור למקורות)}} וַיֹּאמְרוּ: הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם. וַיֹּאמֶר ה': הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם. הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם, אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. <השמטה> וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר. עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל, כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ.|מקור=}}▼
* גרסת המגדל:▼
{{ציטוט|תוכן=וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם, וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. וַיֹּאמְרוּ: נִבְנֶה מִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.{{הערה|שם=פסוק ג}} וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם. וַיֹּאמֶר ה': זֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת, וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. עַל כֵּן קָרָא [שם המגדל פיץ], כִּי מִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ.|מקור=}}▼
הצעתו של גונקל זכתה לדיון נרחב במחקר, אך במבחן הזמן היא נותרה בגדר דעת מיעוט.{{הערה|Baden 2009, p. 210|שמאל=כן}} נעשו ניסיונות שונים, בין השאר על ידי קאסוטו, להפריך את החלוקה שהציע גונקל על ידי הדגמת המבנה הספרותי המהודק של הסיפור, שמוכיח לכאורה את אחדותו; אמנם, ספק אם גישה זו נחלה הצלחה.{{הערה|ראו Baden 2009, המראה כי ההפרדה שהציע גונקל איננה פוגמת בעיצוב האמנותי של כל אחת מהגרסאות המשוחזרות בפני עצמה}} רבים טוענים שהקשיים שצוינו כראיה לאי-אחדות הסיפור אינם בגדר קשיים, או שניתן לפתרם בנקל מבלי לשלול את אחדות הטקסט. אף הובע ספק אם ניתן בכלל להפיק סיפור קוהרנטי באופן ששיער גונקל.▼
[[מרדכי ברויאר]] זיהה אף הוא שני יסודות שונים או "בחינות" שונות - בהתאם ל[[שיטת הבחינות|שיטתו הייחודית]] - השזורות בסיפור. אך הוא ניתח את הבחינות בצורה שונה מגונקל: הוא הבחין בסיפור על בניין העיר והמגדל (אין הוא מפריד בין השניים) ובלילת הלשונות מצד אחד; ובסיפור על הפצת האנושות מצד שני.{{הערה|ברויאר תשנ"ט, עמ' 206–222; והשוו לראק תש"ס.}}▼
===עיצובו האמנותי===
סיפור קצר זה מתאפיין בעיצוב הרמוני ודחוס, המשופע באמצעים ספרותיים ביחס לגודלו. מאפיין כזה נדיר במקרא בטקסט פרוזאי.{{הערה|Fokkelman 1991, p. 13|שמאל=כן}} הסיפור עשיר במיוחד במאפיינים [[מצלול (ספרות)|מצלוליים]] חוזרים המעניקים לו איכות אסתטית מיוחדת.{{הערה|קאסוטו תשי"ג, עמ' 159–160}} מאפיין בולט החוזר לאורך הסיפור הוא שילוב העיצורים ב, ל, נ הבאים ביחד, לעיתים בכמה מילים סמוכות. כמו כן, לכל אורך הסיפור חוזרים העיצורים ל, שׁ, שׂ. מאפיינים בולטים נוספים:
* [[פרונומסיה]] (מילים סמוכות הנגזרות מאותו שורש): נלבנה לבנים... ונשרפה לשרפה
שורה 100 ⟵ 83:
ההקבלה הקונצנטרית מבליטה אף היא את המסר של מידה כנגד מידה, ובייחוד את יסוד ההיפוך שבסיפור. כל העלילה כולה סובבת סביב [[פריפטאה|נקודת המפנה]] - התערבותו של אלוהים - ומאותה נקודה הכול מתהפך. בתחילת הסיפור כוחם של בני האדם באחדותם, אחדות הלשון ואחדות גאוגרפית, וכוח זה הוא שמאפשר להם להתחיל בבניית העיר והמגדל; בסוף הסיפור בני האדם מפורדים וחלשים, ומפעלם הכביר ננטש.
▲==מקורו והתהוותו==
▲בקרב החוקרים המקבלים את [[השערת התעודות]], מקובל לייחס את הסיפור למקור J.{{הערה|כך למשל Gunkel 1997, p. 94}}
▲עם זאת, מיעוט מבין החוקרים סבור שהסיפור איננו עשוי מקשה אחת. לדעתם, יש בסיפור קשיים ואף סתירות לכאורה, שיש להניח כי היו נעלמים בשלב הגיבוש הספרותי אילו קדמו לו, ולכן אין להסבירם בדרך זו. דוגמה לכך היא ירידתו הכפולה, לכאורה, של ה' כדי לראות את מעשי בני האדם (פסוק ה) וכדי לסכל את תוכניתם (פסוק ז). הכפילויות והמתחים בסיפור מסגירים לדעתם את טיבו המורכב, בין שהתהווה בהתפתחות ספרותית מרובדת, ובין שהורכב מלכתחילה ממקורות כתובים שונים. יש הסבורים שניתן אף לשחזר את הרבדים או המקורות הללו. [[יאיר זקוביץ]], לדוגמה, סבור כי הנוסח המקורי של הסיפור עסק בבלילת הלשונות בלבד ולא בהפצת האנושות; ושכל אזכורי ההפצה: "פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (ד), "וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (ח), "וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ" (ט) הן תוספת משנית לסיפור המקורי, שנועדה לקשור אותו עם [[לוח העמים]] שבפרק י.{{הערה|זקוביץ 1995, עמ' 115 הערה 7 (לעמ' 61)}}
▲הראשון שהציע שחזור קונקרטי של שני מקורות כתובים שמהם הורכב לדעתו הסיפור היה [[הרמן גונקל]], בפירושו לספר בראשית.{{הערה|Gunkel 1997, pp. 94-102|שמאל=כן}} לפי שחזורו, במקור היו שני סיפורים, שניהם ממוקמים בבבל, שניהם דומים בנושאיהם וב[[ז'אנר|סוגם הספרותי]], אך עדיין שני סיפורים נבדלים. הסיפור האחד עסק בבניית העיר ונועד להסביר את המגוון הלשוני של האנושות, והסיפור השני עסק בבניית המגדל ונועד להסביר את הפיזור הגאוגרפי שלה. שני הסיפורים סורגו זה בזה כמעט בשלמותם בידי עורך מוכשר (אולי העורך של מקור J),{{הערה|Gunkel 1997, p. 95:"[The redactor] ably fused the variants together"; Skinner 1910, p. 223: "[The two legends] have been blended with remarkable skill"|שמאל=כן}} בשינויים מעטים. גונקל מניח שסיפור המגדל הסתיים גם הוא במקורו בהסבר [[אטימולוגיה|אטימולוגי]]-[[אטיולוגיה|אטיולוגי]], מעין: 'על כן קרא שם המגדל [שם המצטלצל עם השורש פו"ץ] כי משם הפיצם ה' על פני כל הארץ'.
▲* גרסת העיר:
▲{{ציטוט|תוכן=וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים. וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ: הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה.{{הערה|שם=פסוק ג|לפי שחזורו של גונקל, חלקו הראשון של פסוק ג נכלל בגרסת העיר; חלקו השני של הפסוק נכלל בגרסת המגדל, והוא מוסט ממקומו לאחר היוזמה לבניית המגדל (זהו השינוי היחיד שהציע גונקל בסדר הפסוקים). ביידן סבור שמוטב להניח שהפסוק בשלמותו נכלל בגרסת העיר (Baden 2009, p. 210 n. 2; הוא עצמו שולל את חלוקת הסיפור למקורות)}} וַיֹּאמְרוּ: הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם. וַיֹּאמֶר ה': הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם. הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם, אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. <השמטה> וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר. עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל, כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ.|מקור=}}
▲* גרסת המגדל:
▲{{ציטוט|תוכן=וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם, וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. וַיֹּאמְרוּ: נִבְנֶה מִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.{{הערה|שם=פסוק ג}} וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם. וַיֹּאמֶר ה': זֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת, וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. עַל כֵּן קָרָא [שם המגדל פיץ], כִּי מִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ.|מקור=}}
▲הצעתו של גונקל זכתה לדיון נרחב במחקר, אך במבחן הזמן היא נותרה בגדר דעת מיעוט.{{הערה|Baden 2009, p. 210|שמאל=כן}} נעשו ניסיונות שונים, בין השאר על ידי קאסוטו, להפריך את החלוקה שהציע גונקל על ידי הדגמת המבנה הספרותי המהודק של הסיפור, שמוכיח לכאורה את אחדותו; אמנם, ספק אם גישה זו נחלה הצלחה.{{הערה|ראו Baden 2009, המראה כי ההפרדה שהציע גונקל איננה פוגמת בעיצוב האמנותי של כל אחת מהגרסאות המשוחזרות בפני עצמה}} רבים טוענים שהקשיים שצוינו כראיה לאי-אחדות הסיפור אינם בגדר קשיים, או שניתן לפתרם בנקל מבלי לשלול את אחדות הטקסט. אף הובע ספק אם ניתן בכלל להפיק סיפור קוהרנטי באופן ששיער גונקל.
▲[[מרדכי ברויאר]] זיהה אף הוא שני יסודות שונים או "בחינות" שונות - בהתאם ל[[שיטת הבחינות|שיטתו הייחודית]] - השזורות בסיפור. אך הוא ניתח את הבחינות בצורה שונה מגונקל: הוא הבחין בסיפור על בניין העיר והמגדל (אין הוא מפריד בין השניים) ובלילת הלשונות מצד אחד; ובסיפור על הפצת האנושות מצד שני.{{הערה|ברויאר תשנ"ט, עמ' 206–222; והשוו לראק תש"ס.}}
==אזכורים במקרא==
| |||