פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 3 בתים ,  לפני 6 חודשים
מ
הסבת קישור חיצוני לתבנית:פס"ד עליון (תג)
התפתחותה של עפרה נתקלה מראשיתה בקשיים כיוון ששט ההפקעה של היישוב היה רק כ-200 [[דונם]] והקרקעות מסביבה רשומות בטאבו כאדמות פרטיות של ערבים. תוכנית מתאר שהוכנה עבור היישוב בסוף שנות ה-70 לא קודמה בגלל בעיית הבעלות על האדמות.{{הערה|{{דבר|דני רובינשטיין|יום שנוי במחלוקת בין רמאללה לעופרה|1979/10/15|00700}}}}
 
בשנת [[2008]] החל דיון ציבורי ומשפטי במעמדן של 12 דונם מאדמות עפרה עליהם נבנו באותו זמן 9 [[בית מגורים|מבני מגורים]]. באפריל 2008 הודיע השר [[חיים רמון]] בישיבה של [[הוועדה לביקורת המדינה]] בכנסת שעפרה בנויה ברובה על אדמות פרטיות. טענה זו נחקרה בידי ארגוני השמאל [[יש דין]] ו[[בצלם]], והבדיקות העלו ששישים אחוז מבתי עפרה בנויים על קרקעות פלסטיניות פרטיות.{{הערה|1= בצלם, [http://www.btselem.org/hebrew/Press_Releases/20080604.asp מחקר על אדמות עפרה, ועתירה], 4.6.08}} התנועות עתרו ל[[בג"ץ]] יחד עם 5 פלסטינים שהקרקעות רשומות על שמם בטאבו.{{הערה|{{הארץ|נדב שרגאי|עתירה: לעצור בניית בתים על קרקע פלסטינית בעפרה|1.1329088|[[5 במאי]] 2008}}}} קודם לכן ניתן צו של המנהל האזרחי לעצירת הבנייה בשכונה, ולא כובד. המנהל האזרחי קבע שאדמות השכונה החדשה אכן שייכות לתושבים פרטיים. עד להכרעת בג"ץ המשיכה הבנייה בעפרה בקצב מזורז, כולל בשבת (על ידי גויים), על מנת לאכלס את הבתים לפני מתן [[צו ביניים]] המונע את אכלוסם.{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|הרב של עפרה: מותר לעבוד בשבת כדי לבנות התנחלות|1.1559191}}}} ב-[[19 ביוני]] 2008 נתן בג"ץ צו ביניים לעצור את אכלוסם של בתים חדשים ביישוב,{{הערה|1= רותי אברהם, NFC, [http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-165439-00.html?tag=12-49-38 צו להפסקת בנייה בעפרה]}} אך עוד קודם למתן הצו אוכלסו 8 מתוך הבתים. בפברואר [[2015]] פסק בית המשפט העליון כי יש להרוס את 9 הבתים בתוך שנתיים, מאחר שנבנו על קרקע פרטית ללא היתר בניה.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/08/230/050/s18/{{פס"ד עליון|קישור=08050230.s18.htm |סוג=בג"ץ 5023/08]|עותר=|משיב=}}, פברואר 2015}} לאחר מתן פסק הדין הוקם מטה מאבק שפעל למנוע את הריסת הבתים ובין השאר המטה נאבק לחקיקת [[חוק ההסדרה]]. לאחר חקיקת החוק, פנו תושבי הבתים לבג"ץ בבקשה לאטום את הבתים במקום להרסם, כדי שניתן יהיה לבחון את האפשרות להסדיר את הבתים על פי חוק ההסדרה. בג"ץ דחה את הבקשה{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=08050230.c28|סוג=בג"ץ|עותר=סעיד זהדי מוחמד שחאדה ואחרים|משיב=שר הביטחון ואחרים}}, ניתן ב-27 בפברואר 2017}} ובסוף פברואר [[2017]] פונו הבתים והחלה [[הריסת בתים בסכסוך הישראלי-פלסטיני|הריסתם]].{{הערה|{{ynet|אלישע בן קימון ועומרי אפרים|עפרה: עימותים בפינוי הבית האחרון|4928673|28 בפברואר 2017}}.}}
 
ב-2007 הוחל בהקמת מתקן טיהור לשפכי עפרה. ב-2011 אסר בג"ץ את הפעלת המתקן שהוקם על קרקע פלסטינית פרטית השייכת לתושבי עין יברוד וסילוואד{{הערה|שם=שפכים |1=.[http://www.hamoked.org.il/Document.aspx?dID=Documents2184 על מתקן לטיהור שפכים כמשל: בג"ץ 4457/09 מנאע נ' שר הביטחון (פסק דין מיום 27.7.2011)]}}
לאחר תום [[הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון]], ובעקבות הבג"ץ שהוגש בשנת 2008 נגד בנייה על אדמות פרטיות, הוחל בבניית שכונת מגורים בתוך שטח ההפקעה. הבנייה כללה [[פינוי בינוי]] של מבנים ישנים באזור הבסיס הירדני הנטוש. בעקבות עתירה ל[[בג"ץ]] הוקפאה הבנייה עד לאישור תוכנית מתאר והוצאת היתרי בנייה. בדצמבר 2013, החליטה "ועדת המשנה לתכנון ורישוי" של [[המנהל האזרחי]], להלבין כ-200 בתים בעפרה שנבנו ללא תוכנית מתאר וללא היתרים על אדמות מדינה, ולאפשר בנייה של עוד כ-50 בתים.{{הערה|שם=הלבין|{{הארץ|חיים לוינסון |המינהל האזרחי פסל בנייה פלסטינית - אך כופף את ההנחיות לטובת עפרה|1.2188668|12 בדצמבר 2013}}}} בעקבות זאת, הושלמה הבנייה בשטח ההפקעה. באמצע שנת 2016, במהלך הדיונים בבג"ץ בעתירה, הודיעה המדינה שהיא הפקיעה בטעות כ-45 דונם שנכללו בחלקות עליהן הוקם הבסיס הירדני, אולם לא נכללו בשטח ההפקעה הירדני המקורי, שכלל חלקי חלקות. על פי הודעת המדינה, בכוונתה לבטל את ההפקעה של שטח זה ולשנות בהתאם את תוכנית המתאר. על פי בדיקה של עיתון [[הארץ]], על שטח זה קיימים בתי קבע ובנייה קלה.{{הערה|שם=הפקעה}}
 
בעקבות [[האינתיפאדה השנייה]] הוקמה גדר שחצצה בין היישוב ובין הכפרים [[סילוואד]] ו[[עין יברוד]]. בעקבות פניית תושבי הכפרים על פגיעה בגישה לקרקעותיהם בגלל הגדר, הוחלט בשנת 2011 על הקמת גדר חדשה, קרובה יותר ליישוב עפרה, שתכלול אמצעים אלקטרוניים.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/09/780/100/t12/{{פס"ד עליון|קישור=09100780.t12.htm |סוג=בג"ץ 10078/09]|עותר=|משיב=}}}}
 
==גאוגרפיה==
1,271,122

עריכות