עקרון החוקיות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הסבת קישור חיצוני לתבנית:פס"ד עליון (תג)
שורה 20:
"עקרון החוקיות משפיע גם על [[פרשנות (משפט)|פרשנות]] החוק הפלילי הישראלי, אולם היקף ההשפעה שנוי במחלוקת. בסעיף 34כא ל[[חוק העונשין]] נקבע:
:"ניתן דין לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתו, יוכרע העניין לפי הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין."
ונטען שהוראה זאת נובעת מעקרון החוקיות. עם זאת, רוב שופטי [[בית המשפט העליון]] ובראשם [[אהרן ברק]] נותנים לסעיף זה היקף מצומצם בהדגישם את המילים "לפי תכליתו" כקודמים להוראה לבחור בפרשנות המקילה{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/08/310/088/e04/{{פס"ד עליון|קישור=08088310.e04.htm |סוג=ע"פ 8831/08]|עותר=|משיב=}}, פסקה 20}}. הסביר את עמדתו השופט [[אהרן ברק]]{{הערה|ע"פ 787/79 מזרחי נ' מדינת ישראל, פ"ד לה (4) 421, 427 (1980), כמצוטט ב-[http://elyon1.court.gov.il/files/03/540/046/B13/{{פס"ד עליון|קישור=03046540.b13.htm |סוג=ע"פ 4654/03]|עותר=|משיב=}}, סעיף 10}}:
:"חוק פלילי, כמו כל חוק אחר, אין לפרשו לא על דרך הצמצום ולא על דרך ההרחבה, אלא על דרך מתן משמעות הגיונית וטבעית ללשון החוק כדי להגשים את מטרת החקיקה. מלותיו של החוק אינן מבצרים, שיש לכבשם בעזרת מילונים, אלא עטיפה לרעיון חי, המשתנה על-פי נסיבות הזמן והמקום, לשם הגשמת מטרתו הבסיסית של החוק"
כנגד עמדה זאת הושמעה ביקורת בתוך בית המשפט ומחוצה לו. נטען שיש לתת לעקרון החוקיות עדיפות מכיוון שהיא מצמצמת את גדרי האיסור הפלילי ומשמיעה חירות רבה יותר לפרט. בנוסף, [[מרדכי קרמניצר]] וליאת לבנון הזהירו מפני מתן פרשנויות שונות לאותו חוק בזמנים שונים לנאשמים שונים, והשופט [[אשר דן גרוניס]], דרש בעמדת יחיד מול שמונת עמיתים את עליונות עקרון החוקיות גם אם זה יביא "לזיכויו של אדם שביצע מעשים מכוערים ובלתי מוסריים", שכן "אין להימלט מכך, על פי שיטתי, אם רוצים אנו לקיים את העקרונות הבסיסיים ביותר של המשפט הפלילי"{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/07/870/109/n06/{{פס"ד עליון|קישור=07109870.n06.htm |סוג=דנ"פ|עותר=|משיב=|ניתן 10987/07], פסק דין מיום ב=2 במרץ 2009}}], דברי השופט אשר גרוניס, סעיפים 2-3}}"
השופטת [[עדנה ארבל]] הציעה דרך ביניים{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/03/540/046/B13/{{פס"ד עליון|קישור=03046540.b13.htm |סוג=ע"פ 4654/03]|עותר=|משיב=}}, סעיפים 9-11}} על פיה יש להבחין "בין הוראה פלילית שעניינה באיסור המצמצם את חירות הפעולה של אדם לבין הוראה "פלילית" שאינה עוסקת בהתוויית גדרי המותר והאסור של ההתנהגות". בהתאם לעמדה זאת, כאשר מפרשים את החוק כדי לברר האם מעשה בכלל אסור, יש לפרשו באופן מצומצם בהתאם לעקרון החוקיות, אולם כאשר מפרשים הוראת חוק לגבי העונש, יש מקום לפרשנות תכליתית יותר.
 
==הערות שוליים==