ויקיפדיה

רשלנות רפואית – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Wikpoint (שיחה | תרומות)
151 עריכות
מ הוספת קישור
מ הסבת קישור חיצוני לתבנית:פס"ד עליון (תג)
שורה 18:
</blockquote>
 
בית המשפט בישראל הבחין בין שלושה סוגי רשלנות רפואית{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/08/430/001/e06/{{פס"ד עליון|קישור=08001430.e06.htm |סוג=ע"א 143/08]|עותר=|משיב=}}, סעיף 10}}:
#התרשלות בטיפול הרפואי עצמו
#התרשלות בשל היעדר הסכמה מדעת{{הערה|[https://www.rlaw.co.il/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99%D7%AA/%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%AA/ הסכמה מדעת], עו"ד רן שפירא}}
שורה 98:
בעיה דומה מתעוררת כאשר נגרם נזק על ידי רשלנות בנוסף לנזק ראשוני שנגרם על ידי תאונת דרכים. בתי המשפט קבעו שלא ניתן לחייב רופאים בגין רשלנות רפואית שהתגלתה בטיפול שניתן לנפגע לאחר [[תאונת דרכים]]. שאלה מרכזית נוספת בהקשר זה היא מה יש לעשות במקרה שניזוק נפגע במספר תאונות והנזקים משפיעים זה על זה כך שאי אפשר לחלק את הנזק בין התאונות. נקבע שבמצבים מסוימים תהיה סטייה מעקרון הקשר הסיבתי ומזיק יחויב גם על חלק נזק שלא גרם לו, כדי לאפשר לניזוק פיצוי על מלוא הנזק.
בפס"ד '''אבו סעדה'''{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/95/920/018/J01/{{פס"ד עליון|קישור=95018920.j01.htm |סוג=ע"א 1892/95]|עותר=|משיב=}} אבו סעדה נ' [[משטרת ישראל]], פ"ד נא (2) 704}} תבע אסיר שניסה לשים קץ לחייו את הרופאים שלא ביצעו בו בדיקות כראוי ולכן לא קיבל את הטיפול הראוי ופגיעתו הוחמרה. התעוררה שאלה ביחס לקשר הסיבתי כיון שניסיון ה[[התאבדות]] של האדם עצמו היה גורם משמעותי לנזק ולכן נוצר מצב של ריבוי גורמים לנזק. אחת השאלות שבהן דן בית המשפט כדי להכריע בסוגיה הייתה האם כישלון האבחון של הרופאים הקטין את הסיכוי להחלמה של האסיר.
 
=====קשר סיבתי משפטי=====
שורה 143:
* בפס"ד '''שטרן''' נקבע כי מוסד רפואי שאימץ רמת זהירות גבוהה מזו הנדרשת על פי מבחן [[האדם הסביר]] יישא באחריות לסטייה מרמה זו. כלומר, בית המשפט חידש כי אימוץ של סטנדרט רפואי גבוה מזה הנדרש הוא מחייב לכל דבר ועניין וחריגה ממנו תיחשב כרשלנות.
* בעניין '''דעקה'''{{הערה|ע"א 2781/93 דעקה נ' [[בית חולים]] כרמל, פ''ד נג (4)}} התובעת סבלה מדפורמציה ברגל וכן מגידול בכתף. כשנכנסה לניתוח ברגל בזמן ששהתה על שולחן הניתוחים החליטו הרופאים שיש לנתחה בדחיפות בכתף והחתימו אותה על טופס הסכמה בעודה מטושטשת מסמים רפואיים. הכתף נפגעה והתובעת ביקשה פיצויים. בית המשפט הכיר ב[[פגיעה באוטונומיה]] במקרה של טיפול רפואי שהתובעת הסכימה לו בהיעדר מידע מספיק. החידוש בפסק הדין הוא שעל אף שנקבע כי התובעת הייתה מסכימה לטיפול אילו נמסר לה המידע הנדרש, עצם ה[[פגיעה באוטונומיה]] באמצעות הסכמה שלא מדעת כזו עולה כדי רשלנות.
* בעניין '''מרדכי נ' קופת החולים הכללית'''{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/01/010/000/J09/{{פס"ד עליון|קישור=01000010.j09.htm |סוג=ע"א 1/01]|עותר=|משיב=}} מרדכי נ' קופת החולים הכללית, פ"ד נו(5) 502; [http://elyon1.court.gov.il/files/02/140/067/F01/{{פס"ד עליון|קישור=02067140.f01.htm |סוג=דנ"א 6714/02]|עותר=|משיב=}} [[קופת חולים]] הכללית נ' מרדכי, החלטת השופט [[אליהו מצא]] מ-7 באפריל 2003}} נולד התובע כשהוא סובל מ[[שיתוק]] בגפה העליונה. בית המשפט קבע שהייתה התרשלות של הצוות המיילד בכך שהוחלט לבצע לידה רגילה ולא ניתוח קיסרי וכן כי אם היה מבוצע ניתוח קיסרי הנזק היה נמנע. החידוש בפסק הדין הוא שלמרות שנסיבות המקרה לא הצביעו על [[הסתברות]] גבוהה ל[[התרשלות]], זאת מכיוון שכל הרישומים העידו על [[לידה]] תקינה, עדיין הרופאים הורשעו ברשלנות{{מקור}}.
 
לפסיקת בית המשפט בתחום זה ישנה ותהיה השפעה מכרעת על המערכת הרפואית ובתחומים רבים היא אף מעצבת את מערכות יחסי הגומלין של הממסד הרפואי, שירותי הבריאות, הרופא והצרכן הנזקק לשירותי הבריאות. כמו כן, כל דיני ה[[ביטוח]] ומערכת הביטוח הרפואי מושפעים בצורה ישירה מהחלטות בית המשפט בנושא.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/רשלנות_רפואית"