מגדל בבל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
עריכה נוספת, תוספת קטנה לפי זקוביץ, "מקראות בארץ המראות" |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף}}
[[קובץ:Pieter Bruegel the Elder - The Tower of Babel (Vienna) - Google Art Project - edited.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מגדל בבל (ברויגל)|מגדל בבל]] מאת [[פיטר ברויגל האב]]. אחד מהשיאים של סגנון ה[[הרנסאנס הצפוני|רנסאנס הצפוני]] שבולטת בו הגרנדיוזיות והדרמטיות.]]
'''מִגְדַּל בָּבֶל''' או '''מעשה דור הפַּלָּגָה''' הוא [[סיפורי התנ"ך|סיפור מקראי]] המופיע בסוף [[פרשת נח]] שב[[ספר בראשית]], לאחר סיפור [[המבול]]. לפי המסופר, בשחר האנושות התיישבו בני האדם בארץ [[שנער]] (דרום מזרח [[מסופוטמיה]]), הקימו שם עיר ובנו בה מגדל גבוה. [[אלוהים]] לא ראה בעין יפה את בניית העיר והמגדל, בלבל את שפתם, ובכך גרם להפצתם בכל רחבי תבל. כתוצאה מכך חדלו בני האדם לדבר ב[[שפה]] משותפת ונוצרו השפות השונות. על שם בלילת השפות נקראה העיר בשם "[[בבל]]". סיפור זה [[אטיולוגיה|מעניק הסבר מקראי]] למגוון הלשוני של האנושות ולפיזורה הגאוגרפי.
שורה 25 ⟵ 24:
חוקרי תרבות בבל העתיקה ניסו למצוא מקבילות לסיפור מגדל בבל. בהקשר זה מוזכרת ה[[שירה|פואמה]] המיתולוגית השומרית "[[אנמרכר ואדון ארתה]] {{אנ|Enmerkar and the Lord of Aratta}}",{{הערה|1=[http://etcsl.orinst.ox.ac.uk/cgi-bin/etcsl.cgi?text=t.1.8.2.3# תרגום לאנגלית] ב-Electronic Text Corpus of Sumerian Literature}} בה מסופר, לדעת חוקרים, על יצירת השפות השונות בעולם עקב ויכוח בין האלים [[אנליל]] לבין [[אנכי]].{{הערה|Kramer 1968|שמאל=כן}} המקור לא שרד בשלמותו והוא נתון לקריאות ולפרשנויות שונות, ויש הטוענים כי תיאור האנושות כדוברת שפה אחת איננו מתייחס לימים עברו, אלא הוא נבואה המתייחסת לעתיד, ליום בו ידברו כולם שומרית.<!--להעביר לפרק המתאים***ב[[קוראן]] מוזכרת גרסה למגדל בבל, אם כי שם הסיפור מתרחש בתקופת [[משה]] ב[[מצרים]].***-->[[קובץ:PSM V88 D117 Possible remnant of the tower of babel.png|250px|ממוזער|שמאל|צילום שרידי הזיגוראת של [[בורסיפה]] משנת 1916. הזיגוראת חודש על ידי [[נבוכדנצר השני]]. בבסיסו נמצאה אבן יסוד של המבנה שנשאה כתובת שתוכניתו של נבוכדנצר השני הייתה לבנות את מקדש הזיגוראת בבורסיפה על פי תוכנית המקדש בבבל, והוא יגיע לשמים.]]
== פרשנות ==▼
===בניין העיר והמגדל===▼
חלק מפרשני ימי הביניים, כגון [[רשב"ם|הרשב"ם]], [[רד"ק|הרד"ק]] ו[[חזקיה בן מנוח|החזקוני]], סברו כי טעותם של אנשי דור הפלגה הייתה בכך שרצו להתאחד כולם בבקעה אחת, כדי להימנע מתפוצה עולמית. לשם כך בנו עיר שתאכלס את כל בני האדם בתוכה. ואילו ה' היה מעוניין דווקא שיפוצו על פני כל הארץ וימלאו אותה, וכפי שצווה וברך את [[אדם הראשון]]{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|א|כח}}}}: {{ציטוטון|וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ}}. לצורך כך בלבל את לשונם וכתוצאה מכך קרה הדבר מעצמו. [[ראב"ע|הראב"ע]]{{הערה|בפירושו על בראשית פרק י"א, פסוק ג'.}} הוסיף שהייתה להם גם כוונה לפאר את שמם ({{ציטוטון|וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם}}) בִראות הדורות הבאים את המגדל המפואר שבנו.▼
לפי מדרש [[חז"ל]], בניין המגדל היה חטא נגד האל:▼
{{ציטוט|'דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא'. מאי עבוד? [במה חטאו?]... אמר רבי ירמיה בר אלעזר: נחלקו לשלש כיתות, אחת אומרת: נעלה ונשב שם, ואחת אומרת: נעלה ונעבוד עבודה זרה, ואחת אומרת: נעלה ונעשה מלחמה [בה']. זו שאומרת 'נעלה ונשב שם' - הפיצם ה', וזו שאומרת 'נעלה ונעשה מלחמה' - נעשו קופים ורוחות ושידים ולילין, וזו שאומרת 'נעלה ונעבוד עבודה זרה' - "כי שם בלל ה' שפת כל הארץ". תניא, רבי נתן אומר: כולם לשם עבודה זרה נתכוונו|תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף ק"ט עמוד א'}} ▼
המדרש מחלק את בוני המגדל לשלוש קבוצות, שלכל אחת מניע משלה: שתי הקבוצות הראשונות ביקשו לחצות את הגבול המפריד בין אדם לאל, כדי לשבת במחיצת האל ("נעלה ונשב שם") או כדי למרוד בו ("נעלה ונעשה מלחמה"). הקבוצה השלישית ביקשה להשתמש במגדל לפולחן אלילי. מכך ניתן להסיק שלא גובה המגדל רע בעיני ה', כי אם האליל שלכבודו נבנה המגדל והחטא אינו הרצון להגיע לה' בשמיים ולהידמות לו, אלא העבודה הזרה שלשמה הוא נבנה. הבנייה המשותפת של המגדל הייתה ביטוי לכוחה השלילי, במקרים מסוימים, של האחדות, כאשר היא משמשת למטרות לא רצויות. שבירת האחדות גרמה לקטטה ומריבה בין בני האדם: {{ציטוטון|זה שואל לבנה וזה מביא טיט, וזה עומד עליו ופוצע את מוחו|רש"י בראשית פרק י"א, פסוק ז' בשם מדרש ילקוט שמעוני נח רמז ס"ב}}.▼
פרשן המקרא [[משה דוד קאסוטו]] קיבל את זיהוי ה[[זיקורת|זיגוראת]] הבבלי é-temen-an-ki כמגדל שעמד בבסיס יצירת הסיפור. הבבלים האמינו שהזיגוראת הוא מעשה ידי האלים, וכינוהו, כאמור: "בית יסוד שמים וארץ". על כן מדגישה התורה כי זהו המגדל "אשר בנו בני האדם". קאסוטו מציע הסבר נוסף למעשה, לפיו חטאם של אנשי דור הפלגה היה גאווה והתפארות בכח החומרי. ולתורה יש מסר כפול לעניין: הראשון כי ה[[גאווה]] וההתפארות נחשבות לעוון בעיני האלוהים; והשני כי עצת ה' לעולם תעמוד, וכל תוכנית שעלתה במחשבתו מתגשמת בהכרח. עצם בניית המגדל הייתה מעין מלחמה נגד ה', והוא הפך את המצב וגרם למלחמה בין בוני המגדל ובכך לעג להם.{{הערה|קאסוטו תשי"ג, עמ' 154 והלאה}} לפי פרשנות נוספת, ניסו בוני המגדל למנוע את בואו של [[המבול|מבול]] נוסף.{{הערה|[[מדרש אגדה (בובר)]] בראשית י"א, ד'.}}▼
=== מדרש השם "בבל" ===▼
{{ערך מורחב|בבל}}▼
בסיום הפרשיה [[מדרש שם|נדרש שם]] העיר [[בבל]] מהשורש בל"ל, הדומה בצלילו, על שם בלילת לשונותיהם של בוני המגדל: {{ציטוטון|עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ}}. קאסוטו רואה בו מדרש שם לעגני המתפלמס עם מדרש השם שהיה מקובל על הבבלים עצמם, מלשון: bāb-ili, ב[[אכדית]]: "שער האל".{{הערה|קאסוטו תשי"ג, עמ' 157–158, 169}} הבבלים האמינו כי מקום זה הוא שער השמים ומגדל שבנה האל [[מרדוך]]. ואילו המקרא, המתנגד לתפיסה אלילית זו, מביא הסבר חלופי למסורת הבבלית, כך שמעשה בניית הבניין מוצג כסיפור של כישלון ושחצנות אנושיים.▼
==עיצוב אמנותי==
שורה 84 ⟵ 69:
ההקבלה הקונצנטרית מבליטה אף היא את המסר של מידה כנגד מידה, ובייחוד את יסוד ההיפוך שבסיפור. כל העלילה כולה סובבת סביב [[פריפטאה|נקודת המפנה]] - התערבותו של אלוהים - ומאותה נקודה הכול מתהפך. בתחילת הסיפור כוחם של בני האדם באחדותם, אחדות הלשון ואחדות גאוגרפית, וכוח זה הוא שמאפשר להם להתחיל בבניית העיר והמגדל; בסוף הסיפור בני האדם מפורדים וחלשים, ומפעלם הכביר ננטש.
▲== פרשנות ==
▲===בניין העיר והמגדל===
▲חלק מפרשני ימי הביניים, כגון [[רשב"ם|הרשב"ם]], [[רד"ק|הרד"ק]] ו[[חזקיה בן מנוח|החזקוני]], סברו כי טעותם של אנשי דור הפלגה הייתה בכך שרצו להתאחד כולם בבקעה אחת, כדי להימנע מתפוצה עולמית. לשם כך בנו עיר שתאכלס את כל בני האדם בתוכה. ואילו ה' היה מעוניין דווקא שיפוצו על פני כל הארץ וימלאו אותה, וכפי שצווה וברך את [[אדם הראשון]]{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|א|כח}}}}: {{ציטוטון|וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ}}. לצורך כך בלבל את לשונם וכתוצאה מכך קרה הדבר מעצמו. [[ראב"ע|הראב"ע]]{{הערה|בפירושו על בראשית פרק י"א, פסוק ג'.}} הוסיף שהייתה להם גם כוונה לפאר את שמם ({{ציטוטון|וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם}}) בִראות הדורות הבאים את המגדל המפואר שבנו.
▲לפי מדרש [[חז"ל]], בניין המגדל היה חטא נגד האל:
▲{{ציטוט|'דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא'. מאי עבוד? [במה חטאו?]... אמר רבי ירמיה בר אלעזר: נחלקו לשלש כיתות, אחת אומרת: נעלה ונשב שם, ואחת אומרת: נעלה ונעבוד עבודה זרה, ואחת אומרת: נעלה ונעשה מלחמה [בה']. זו שאומרת 'נעלה ונשב שם' - הפיצם ה', וזו שאומרת 'נעלה ונעשה מלחמה' - נעשו קופים ורוחות ושידים ולילין, וזו שאומרת 'נעלה ונעבוד עבודה זרה' - "כי שם בלל ה' שפת כל הארץ". תניא, רבי נתן אומר: כולם לשם עבודה זרה נתכוונו|תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף ק"ט עמוד א'}}
▲המדרש מחלק את בוני המגדל לשלוש קבוצות, שלכל אחת מניע משלה: שתי הקבוצות הראשונות ביקשו לחצות את הגבול המפריד בין אדם לאל, כדי לשבת במחיצת האל ("נעלה ונשב שם") או כדי למרוד בו ("נעלה ונעשה מלחמה"). הקבוצה השלישית ביקשה להשתמש במגדל לפולחן אלילי. מכך ניתן להסיק שלא גובה המגדל רע בעיני ה', כי אם האליל שלכבודו נבנה המגדל והחטא אינו הרצון להגיע לה' בשמיים ולהידמות לו, אלא העבודה הזרה שלשמה הוא נבנה. הבנייה המשותפת של המגדל הייתה ביטוי לכוחה השלילי, במקרים מסוימים, של האחדות, כאשר היא משמשת למטרות לא רצויות. שבירת האחדות גרמה לקטטה ומריבה בין בני האדם: {{ציטוטון|זה שואל לבנה וזה מביא טיט, וזה עומד עליו ופוצע את מוחו|רש"י בראשית פרק י"א, פסוק ז' בשם מדרש ילקוט שמעוני נח רמז ס"ב}}. לפי פרשנות נוספת, ניסו בוני המגדל למנוע את בואו של [[המבול|מבול]] נוסף.{{הערה|[[מדרש אגדה (בובר)]] בראשית י"א, ד'.}}
▲פרשן המקרא [[משה דוד קאסוטו]] קיבל את זיהוי ה[[זיקורת|זיגוראת]] הבבלי é-temen-an-ki כמגדל שעמד בבסיס יצירת הסיפור. הבבלים האמינו שהזיגוראת הוא מעשה ידי האלים, וכינוהו, כאמור: "בית יסוד שמים וארץ". על כן מדגישה התורה כי זהו המגדל "אשר בנו בני האדם". קאסוטו מציע הסבר נוסף למעשה, לפיו חטאם של אנשי דור הפלגה היה גאווה והתפארות בכח החומרי. ולתורה יש מסר כפול לעניין: הראשון כי ה[[גאווה]] וההתפארות נחשבות לעוון בעיני האלוהים; והשני כי עצת ה' לעולם תעמוד, וכל תוכנית שעלתה במחשבתו מתגשמת בהכרח. עצם בניית המגדל הייתה מעין מלחמה נגד ה', והוא הפך את המצב וגרם למלחמה בין בוני המגדל ובכך לעג להם.{{הערה|קאסוטו תשי"ג, עמ' 154 והלאה
▲=== מדרש השם "בבל" ===
▲{{ערך מורחב|בבל}}
▲בסיום הפרשיה [[מדרש שם|נדרש שם]] העיר [[בבל]] מהשורש בל"ל, הדומה בצלילו, על שם בלילת לשונותיהם של בוני המגדל: {{ציטוטון|עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ}}. קאסוטו רואה בו מדרש שם לעגני המתפלמס עם מדרש השם שהיה מקובל על הבבלים עצמם, מלשון: bāb-ili, ב[[אכדית]]: "שער האל".{{הערה|קאסוטו תשי"ג, עמ' 157–158, 169}} הבבלים האמינו כי מקום זה הוא שער השמים ומגדל שבנה האל [[מרדוך]]. ואילו המקרא, המתנגד לתפיסה אלילית זו, מביא הסבר חלופי למסורת הבבלית, כך שמעשה בניית הבניין מוצג כסיפור של כישלון ושחצנות אנושיים.
==מקור הסיפור והתהוותו==
| |||