עבדות מין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לנישואים מאורגנים
מ הוספת קישור למערב ארצות הברית
שורה 130:
במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, התקיימה רשת ענפה של סחר בנשים סיניות לערים כמו סינגפור. בנוסף פעלה רשת נפרדת של סחר בנשים יפניות, אשר הועברו לאורך יבשת אסיה, בארצות כמו סין, יפן, קוריאה, סינגפור והודו, במה שנודע כ-"מעבר סחר העבדים הצהובים". כמו כן רשת דומה של זנות מאירופה, אשר הועברה להודו, סינגפור סין ויפן שנודעה בשם "מעבר חסר העבדים הלבנים".
 
קיראוקי-סאן הוא כינוי לילדות ונשים יפניות בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 שנסחרו למטרות ניצול מיני. קיראורי-סאן הועברו מאזורי חקלאות עניים ביפן למזרח אסיה, דרום אסיה, לסיביר ולהודו הבריטית, כדי לשרת כזונות ולתת שירות מיני לגברים מגזעים שונים כמו סינים, אירופאים, דרום אסייתים ואחרים. היעדים העיקריים של נשים אלו היו סין (בייחוד שנגחאי), הונג קונג, פיליפינים, תאילנד, אינדונזיה ומערבו[[מערב ארצות הברית]] (בייחוד סן-פרנסיסקו). נשים אלו נשלחו לעיתים קרובות למושבות מערביות באסיה, שם הייתה דרישה חזקה מצד אנשי צבא מערביים וסינים. נשים יפניות נסחרו בקלות מחוץ לארצן, מאחר שנמלים קוריאנים וסינים לא דרשו מאזרחים יפנים פספורט והממשלה היפנית הבינה שהכסף מסחר זה בזנות עזר לכלכלה היפנית. החרם הסיני על מוצרים יפנים ב-1919 אף הוביל להסתמכות על ההכנסה מבנות אלה{{הערה|שם=wiki|https://en.wikipedia.org/wiki/Sexual_slavery}}.
 
====יפן במהלך מלחמת העולם השנייה====