ממלכת יהודה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←לפי הגישה המינימליסטית בארכאולוגיה המקראית: נא לא להוסיף רעיונות בלי מקורות. אם אתה מכיר גישות בולטות הנפוצות באקדמיה העולמית של המאה ה-21, ויכול לתקף אותן - אשמח שתרחיב על הגישות האלו. וגם - מה קשור פינקלשטיין? הוא בהחלט לא מוזכר, עד כמה שהבחנתי, בשום מקור שאני הכנסתי, ומין הסתם לא בשלך. |
אני שונא כפילויות, אז חשבתי שדי בהוספת הפניה לערך המורחב העוסק בנושא ושיש בו מקורות רבים, אבל כרצונך, אעתיק לכאן. ודאי שפינקלשטיין מוזכר גם במקורות שהוספת. למשל הערה 65 בספרו של Moore. |
||
שורה 70:
==== לפי הארכאולוגיה המקראית ====
{{ערך מורחב|ארכאולוגיה מקראית#הממלכה המאוחדת}}
תהליך היווסדותה של ממלכת יהודה כרוך במחלוקת לגבי שאלת קיומה של הממלכה המאוחדת. עד לשנות התשעים מקובל היה בקרב רוב החוקרים התיאור המקראי לראשית ההתנחלות הישראלית ולקיומה של [[ממלכת ישראל המאוחדת]], שממנה התפצלה ממלכת יהודה. משום כך, טען בנימין מזר שהמעבר בין השלב הראשון של תקופת הברזל, תקופת הברזל 1, המאופיינת ביישובים כפריים קטנים ותרבות חומרית דלה, לשלב השני, תקופת הברזל 2א', בה התפתחו העיור והתרבות החומרית, חל בסביבות שנת 1000 לפסה"נ - שנים ספורות לאחר עליית דוד לשלטון, לפי הכרונולוגיה המקראית{{הערה|1=Mazar, B. 1951. The Stratification of Tell Abu Hawan on the Bay of Acre. Bulletin of the American Schools of Oriental Research 124: 21-25}}.
על פי הערכות [[כלכלה|כלכליות]] של החוקרים, שטח הליבה של יהודה כולל את אזור ההר והמדבר החל מדרום [[הר חברון]] מדרום, ועד מעט צפונית לירושלים - אזור המאפשר גידולים של [[זית (פרי)|זיתים]], [[ענבים]] ומעט [[דגנים]], אך לא כולל דרכי סחר או משאבי טבע נדירים שיאפשרו התעשרות ועוצמה כלכלית ומדינית, אלא חיים דלים יחסית מבחינת האמצעים העומדים לרשות תושבי המקום. לפיכך נוצרת התמונה לפיה ממלכת יהודה יכלה להתחזק מבחינת עושרה ומעמדה המדיני רק לאחר שהשתלטה על שטחי [[השפלה]] ו[[עין גדי (יישוב עתיק)|עין גדי]], דבר אשר קורה רק בשלב מאוחר יותר{{הערה|שם=הערה מספר 20181003124250:0}}. הכרונולוגיה הנמוכה לא התקבלה, בפרט בתחילה, על ידי רוב החוקרים, בעיקר משום משמעותה - שכבות היישוב המפוארות של ארץ-ישראל נותקו משלמה ותוארכו כ-80 שנה לאחר מכן, לימי בית-עמרי בישראל. כפתרון פשרה אפשרי למחלוקת, הרצוג וזינגר-אביץ הציעו על בסיס ניתוח כלי החרס של התקופות השונות למקם את המעבר בין שלביה של תקופת הברזל לאמצע המאה העשירית לפסה"נ{{הערה|1=Herzog, Z. and Zinger-Avitz, L. 2004. Redefining the Centre: The Emergence of State in Judah. Tel Aviv 31: 209-244.}}, ובהתאמה להצעה זו הוצעה 'הכרונולוגיה המעודכנת' בידי [[עמיחי מזר]], לפיה אירע המעבר בשליש הראשון של אותה המאה{{הערה|1=Mazar, A. 2005. The debate over the chronology of the Iron Age in the southern Levant. The The Bible and Radiocarbon Dating, pp. 15-30}}.▼
▲תהליך היווסדותה של ממלכת יהודה כרוך במחלוקת לגבי שאלת קיומה של הממלכה המאוחדת. החל מ[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], בעקבות נגישות למידע ארכיאולוגי חדש, ארכאולוגים שונים החלו הטילו ספק בקיומה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.oxfordscholarship.com/view/10.1093/acprof:oso/9780198728771.001.0001/acprof-9780198728771-chapter-3|הכותב=Reinhard G. Kratz|כותרת=Historical and Biblical Israel: The History, Tradition, and Archives of Israel and Judah|אתר=אוניברסיטת אוקספורד|תאריך=}}</ref><ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=Qjkz_8EMoaUC&pg=PA302&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false|הכותב=|כותרת=Biblical History and Israel S Past: The Changing Study of the Bible and History|אתר=|תאריך=}}</ref>. טקסטים עתיקים שנמצאו מתייחסים בנפרד לממלכת ישראל וממלכת יהודה, ומכנים את ממלכת יהודה העתיקה בשם "בית דוד". על פי [[ממצא ארכאולוגי|הממצאים הארכאולוגים]], כמות התושבים שהייתה באזור ממלכת יהודה לפני היווסדה נעה בין מאות לאלפי אנשים, ועל פי רוב הארכאולוגים, הממצאים אינם מעידים, למשל, על מערכת [[בירוקרטיה|ביורוקרטית]] מתקדמת המאפיינת ממלכה מסודרת, ומכך עולה תמונה אפשרית שמלכות דוד המוקדמת הייתה קטנה ומקומית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=tu02muKUVJ0C&pg=PA229&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false|הכותב=|כותרת=The Pitcher is Broken: Memorial Essays for Gösta W. Ahlström|אתר=|עמודים=229-228|תאריך=}}</ref>{{הערה|שם=הערה מספר 20181003124250:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=lWyHy0nxqMc&list=PLNiWLB_wsOg56IVOunaES9qw3FAVJrZXA&index=2|הכותב=|כותרת=עלייתה של האימפריה האשורית וחורבנה של ממלכת ישראל|אתר=|מידע נוסף=דקות 26:23-10:24|תאריך=}}}}<ref name=":0" />, וייתכן שאפילו הייתה בפועל ממלכת חסות של ממלכת ישראל{{הערה|שם=הערה מספר 20181003124250:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=lWyHy0nxqMc&list=PLNiWLB_wsOg56IVOunaES9qw3FAVJrZXA&index=2|הכותב=|כותרת=עלייתה של האימפריה האשורית וחורבנה של ממלכת ישראל|אתר=|מידע נוסף=דקות 26:23-10:24|תאריך=}}}}.
בדיקות [[תיארוך פחמן-14]], היכולות לתארך שכבות ארכאולוגיות לפי בדיקות כימיות, תמכו בכרונולוגיה הנמוכה{{הערה|1=Boaretto, E., Jull, A.J.T., Gilboa, A. and Sharon, I. 2005. Dating the Iron Age I/II Transition in Israel: First Intercomparison Results. Radiocarbon 47: 39-55}}. ואולם [[סער גנור]], יחד עם פרפ' [[יוסי גרפינקל]], פירסמו בדיקת פחמן 14 שסותרת את שיטתו של פינקלשטיין, ותומכת בתיארוך המסורתי{{הערה|1=מאמר [http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?sec_id=17&sub_subj_id=517&id=1518#as חפירות חורבת קייפה וסופה של ה“כרונולוגיה הנמוכה”], באתר של רשות העתיקות.}}.
הדיון אודות הממלכה המאוחדת ממשיך להתקיים גם עתה. יש שמכירים בקיומה של ישות מדינית שמושבה בירושלים, אבל טוענים שהממלכה המאוחדת לא הייתה גדולה או בעלת השפעה, וכי את המהפכה העירונית/תרבותית יש לייחס רק לימי הממלכה המפולגת. בספרו [[ראשית ישראל]] טען פינקלשטיין כי אין ראיות ארכאולוגיות לקיומה של הממלכה המאוחדת. לדבריו, הממלכה הראשונה שנוסדה היא [[ממלכת ישראל]] הצפונית, ורק לאחר חורבנה של זו הופכת [[ממלכת יהודה]] למשמעותית באזור. פינקלשטיין כתב שירושלים הייתה בתקופה המיוחסת לדוד ושלמה כפר עני קטן, ולא בירה של ממלכה עשירה. ואולם יש המערערים על מסקנותיו, וטוענים שהעדר ממצאים ניתן לתלות בגורמים שונים ואיננו מהווה ראיה, ובפרט בנוגע לדוד ושלמה, שהמקום הטבעי לממצאים מתקופתם הוא באתר בעייתי, עיר דוד, עליו פעלו כוחות סחף חזקים והיה חשוף לתהליכי חציבה, בנייה והרס במשך אלפי שנים - תהליכים שמחקו שרידים ועקבות של תקופות קדומות{{הערה|1=J.M. Cahill, “Jerusalem at the Time of the United Monarchy: The Archaeological Evidence”, in Jerusalem in Bible and Archaeology, pp. 13-80.}}. ד"ר [[אילת מזר]] רואה בממצאים החדשים (ארמון המיוחס לדוד{{הערה|1=מאמר על [http://www.bib-arch.org/e-features/king-davids-palace.asp ארמונו של דוד המלך], בכתב העת Biblical Archaeology Review}} שנתגלה ב-2005 וחומות ירושלים המיוחסות לשלמה{{הערה|1=מאמר אודות [http://www.hayadan.org.il/first-temple-wall-unearth-2302102/ חומות שבנה המלך שלמה בירושלים] באתר הידען.}} שנתגלו ב-2010), ערעור על טענת פרפ' פינקלשטיין לחוסר ממצאים.
▲על פי הערכות [[כלכלה|כלכליות]] של החוקרים, שטח הליבה של יהודה כולל את אזור ההר והמדבר החל מדרום [[הר חברון]] מדרום, ועד מעט צפונית לירושלים - אזור המאפשר גידולים של [[זית (פרי)|זיתים]], [[ענבים]] ומעט [[דגנים]], אך לא כולל דרכי סחר או משאבי טבע נדירים שיאפשרו התעשרות ועוצמה כלכלית ומדינית, אלא חיים דלים יחסית מבחינת האמצעים העומדים לרשות תושבי המקום. לפיכך נוצרת התמונה לפיה ממלכת יהודה יכלה להתחזק מבחינת עושרה ומעמדה המדיני רק לאחר שהשתלטה על שטחי [[השפלה]] ו[[עין גדי (יישוב עתיק)|עין גדי]], דבר אשר קורה רק בשלב מאוחר יותר{{הערה|שם=הערה מספר 20181003124250:0}}.
לדברי גרפינקל, גם הממצאים שנחשפו ב[[מבצר האלה]] מספקים הוכחה קדומה לקיומה של ממלכה ביהודה ולקיומו של מלך חזק וממשל ריכוזי בירושלים בתקופת דוד המלך{{הערה|1= [http://www.huji.ac.il/cgi-bin/dovrut/dovrut_search.pl?mesge122580533405872560 מאמר ב"מחלקה לדוברות"] באתר של האוניברסיטה העברית.}}.
=== התרחבות הממלכה ===
| |||