ממלכת יהודה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←לפי הארכאולוגיה המקראית: ניסוח |
←לפי הארכאולוגיה המקראית: בקשת הבהרה. |
||
שורה 71:
{{ערך מורחב|ארכאולוגיה מקראית#הממלכה המאוחדת}}
תהליך היווסדותה של ממלכת יהודה כרוך במחלוקת לגבי שאלת קיומה של הממלכה המאוחדת. עד לשנות התשעים מקובל היה בקרב רוב החוקרים התיאור המקראי לראשית ההתנחלות הישראלית ולקיומה של [[ממלכת ישראל המאוחדת]], שממנה התפצלה ממלכת יהודה. משום כך, טען בנימין מזר שהמעבר בין השלב הראשון של תקופת הברזל, תקופת הברזל 1, המאופיינת ביישובים כפריים קטנים ותרבות חומרית דלה, לשלב השני, תקופת הברזל 2א', בה התפתחו העיור והתרבות החומרית, חל בסביבות שנת 1000 לפסה"נ - שנים ספורות לאחר עליית דוד לשלטון, לפי הכרונולוגיה המקראית{{הערה|1=Mazar, B. 1951. The Stratification of Tell Abu Hawan on the Bay of Acre. Bulletin of the American Schools of Oriental Research 124: 21-25}}.
החל מ[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], בעקבות נגישות למידע ארכיאולוגי חדש, ארכאולוגים שונים החלו הטילו ספק בקיומה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.oxfordscholarship.com/view/10.1093/acprof:oso/9780198728771.001.0001/acprof-9780198728771-chapter-3|הכותב=Reinhard G. Kratz|כותרת=Historical and Biblical Israel: The History, Tradition, and Archives of Israel and Judah|אתר=אוניברסיטת אוקספורד|תאריך=}}</ref><ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=Qjkz_8EMoaUC&pg=PA302&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false|הכותב=|כותרת=Biblical History and Israel S Past: The Changing Study of the Bible and History|אתר=|תאריך=}}</ref>. טקסטים עתיקים{{הבהרה|מאיזו תקופה}} שנמצאו מתייחסים בנפרד לממלכת ישראל וממלכת יהודה, ומכנים את ממלכת יהודה העתיקה בשם "בית דוד". על פי [[ממצא ארכאולוגי|הממצאים הארכאולוגים]], כמות התושבים שהייתה באזור ממלכת יהודה לפני היווסדה נעה בין מאות לאלפי אנשים, ועל פי רוב{{מקור}} הארכאולוגים, הממצאים אינם מעידים, למשל, על מערכת [[בירוקרטיה|ביורוקרטית]] מתקדמת המאפיינת ממלכה מסודרת, ומכך עולה תמונה אפשרית שמלכות דוד המוקדמת הייתה קטנה ומקומית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=tu02muKUVJ0C&pg=PA229&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false|הכותב=|כותרת=The Pitcher is Broken: Memorial Essays for Gösta W. Ahlström|אתר=|עמודים=229-228|תאריך=}}</ref>{{הערה|שם=הערה מספר 20181003124250:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=lWyHy0nxqMc&list=PLNiWLB_wsOg56IVOunaES9qw3FAVJrZXA&index=2|הכותב=|כותרת=עלייתה של האימפריה האשורית וחורבנה של ממלכת ישראל|אתר=|מידע נוסף=דקות 26:23-10:24|תאריך=}}}}<ref name=":0" />, וייתכן שאפילו הייתה בפועל ממלכת חסות של ממלכת ישראל{{הערה|שם=הערה מספר 20181003124250:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=lWyHy0nxqMc&list=PLNiWLB_wsOg56IVOunaES9qw3FAVJrZXA&index=2|הכותב=|כותרת=עלייתה של האימפריה האשורית וחורבנה של ממלכת ישראל|אתר=|מידע נוסף=דקות 26:23-10:24|תאריך=}}}}. בשנת 1996 הציע [[ישראל פינקלשטיין]] את 'הכרונולוגיה הנמוכה', לפיה המעבר בין שלביה של תקופת הברזל אירע לאחר מסע [[שישק הראשון#מסעו הצבאי של שושנק הראשון|שישק]] לארץ בשנת 925 לפנה"ס לערך (מל"א י"ד 25){{הערה|1=Finkelstein, I. 1996. [http://www.ingentaconnect.com/content/maney/lev/1996/00000028/00000001/art00011 The Archaeology of the United Monarchy: An Alternative View.] Levant 28: 177-186}}, לאחר התקופה בה לפי המקרא התקיימה הממלכה המאוחדת. אסכולות שונות במחקר מעריכות שממלכת יהודה נוסדה - בדומה לממלכות נוספות באזור כמו [[מואב]] ו[[ממלכת אדום|אדום]] - כמה עשרות שנים לאחר התפתחותן של ממלכות צפוניות יותר, ביניהן ממלכת ישראל{{הערה|שם=הערה מספר 20181003124250:0}}.
על פי הערכות [[כלכלה|כלכליות]] של החוקרים, שטח הליבה של יהודה כולל את אזור ההר והמדבר החל מדרום [[הר חברון]] מדרום, ועד מעט צפונית לירושלים - אזור המאפשר גידולים של [[זית (פרי)|זיתים]], [[ענבים]] ומעט [[דגנים]], אך לא כולל דרכי סחר או משאבי טבע נדירים שיאפשרו התעשרות ועוצמה כלכלית ומדינית, אלא חיים דלים יחסית מבחינת האמצעים העומדים לרשות תושבי המקום. לפיכך נוצרת התמונה לפיה ממלכת יהודה יכלה להתחזק מבחינת עושרה ומעמדה המדיני רק לאחר שהשתלטה על שטחי [[השפלה]] ו[[עין גדי (יישוב עתיק)|עין גדי]], דבר אשר קורה רק בשלב מאוחר יותר{{הערה|שם=הערה מספר 20181003124250:0}}. הכרונולוגיה הנמוכה לא התקבלה, בפרט בתחילה, על ידי רוב החוקרים, בעיקר משום משמעותה - שכבות היישוב המפוארות של ארץ-ישראל נותקו משלמה ותוארכו כ-80 שנה לאחר מכן, לימי בית-עמרי בישראל. כפתרון פשרה אפשרי למחלוקת, הרצוג וזינגר-אביץ הציעו על בסיס ניתוח כלי החרס של התקופות השונות למקם את המעבר בין שלביה של תקופת הברזל לאמצע המאה העשירית לפסה"נ{{הערה|1=Herzog, Z. and Zinger-Avitz, L. 2004. Redefining the Centre: The Emergence of State in Judah. Tel Aviv 31: 209-244.}}, ובהתאמה להצעה זו הוצעה 'הכרונולוגיה המעודכנת' בידי [[עמיחי מזר]], לפיה אירע המעבר בשליש הראשון של אותה המאה{{הערה|1=Mazar, A. 2005. The debate over the chronology of the Iron Age in the southern Levant. The The Bible and Radiocarbon Dating, pp. 15-30}}.
| |||