רעננה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: מחיקת הודעה עריכה חזותית
מ שוחזר מעריכות של 77.138.231.90 (שיחה) לעריכה האחרונה של Eladti
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר בישראל|אחר=לוחם [[פלמ"ח]]|ראו=[[אליהו סלע]]}}
==מככנו את כל ויקיפדיה==
<!-- שימו לב: בערך זה שתי תבניות (בשם "בוט יישובים") המשמשות את בוט היישובים על מנת שיוכל לבצע עדכון אוטומטי, ולכן אין להסירם. לפרטים נוספים ראו [[תבנית:בוט יישובים]]. תודה. -->{{בוט יישובים/8700|1|
|שם בערבית=رعنانا
|סמל=[[קובץ:Coat of arms of Raanana.svg|125px]]
|דגל=
|תמונה=[[קובץ:Raanana city.JPG|250px|מרכז]]
|כתובית=רעננה - מבט על ממערב למזרח
|מקור קואורדינטות=תבנית|
|ראש העיר=[[חיים ברוידא]]
|אתר אינטרנט=[http://www.raanana.muni.il www.raanana.muni.il]
}}
[[קובץ:WikiAir Flight IL-14-02 - Raanana (2).JPG|250px|ממוזער|שמאל|תצלום אוויר של השכונות המערביות של רעננה]]
[[קובץ:MunicipalityRaanana.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית העירייה]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 12237 quot;orange treequot; in raanana.jpg|250px|ממוזער|שמאל|פסל עץ תפוזים ברח' בן-גוריון ברעננה]]
[[קובץ:רעננה 014.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניינים ברחוב אחוזה ברעננה]]
 
'''רַעֲנַנָּה''' היא [[עיר]] באזור [[השרון]] ב[[ישראל]], השייכת מבחינה [[חלוקה מנהלית|מנהלית]] ל[[מחוז המרכז]]. היא הוכרזה כעיר בשנת [[1982]]. היא גובלת במזרח עם העיר [[כפר סבא]] ובדרום-מערב עם [[הרצליה]]. מדרום לעיר נמצא ה[[מושב]] [[גבעת ח"ן]] ומצפון לעיר נמצאים המושבים [[בצרה (ישראל)|בצרה]] ו[[בני ציון]]. רחובה הראשי של רעננה הוא [[רחוב אחוזה]].
 
גודל [[שטח שיפוט|שטח השיפוט]] של רעננה הוא 14,878 [[דונם]]. היא הוקמה ב-[[1922]] כמושבה חקלאית, הוכרה כמועצה מקומית ב-[[1936]],{{הערה|{{דבר|גיורא עילם|רעננה בת 50 - מושבה בתנופה של בנין ופיתוח|1972/04/26|01403}}}}{{הערה|{{דבר||תאריכים אירועים אוכלוסיה|1972/04/26|01627}}}} והוכרזה כעיר בשנת [[1982]]. העיר חברה בארגון [[פורום ה-15]].
 
==היסטוריה==
[[קובץ:PikiWiki Israel 950 Settlements in Israel רחוב אחד העם.jpg|ממוזער|250px|[[רחוב]] [[אחד העם]] הוא אחד מששת הרחובות הראשונים שנסללו במושבה הצעירה לאחר סלילת הרחוב הראשי, רחוב אחוזה]]
[[קובץ:Raanana ca1950.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה רעננה בשנת 1950 לערך]]
ביולי 1912 הוקמה ב[[ניו יורק]] חברת "[[אחוזה א' ניו-יורק]]", חברה [[יהדות ארצות הברית|יהודית]]-[[ארצות הברית|אמריקנית]] ל[[התיישבות]] ב[[ארץ ישראל]], אשר על שמה נקרא הרחוב הראשי בעיר.
בתיווכו של חנקין, האגודה רכשה אדמות מהכפר [[חירבת עזון]] ובשנת [[1921]] הוחלט על הקמת היישוב, ב-[[2 באפריל]] [[1922]] עלו המתיישבים הראשונים לקרקע.
 
בראשיתה הוקמה רעננה כמושבה חקלאית. גידולי טבק ומשק החלב היו הענפים החקלאיים העיקריים שעליהם התבססו המתיישבים הראשונים. הכניסה לענף ההדרים, בסוף שנות העשרים של המאה ה-20, הייתה נקודת ציון בהתפתחותה של רעננה. לאחר מלחמת העולם השנייה הוא התאושש ממשבר קשה והמשיך להיות הענף המוביל ברעננה במשך שנים רבות{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=יצחק שטייגמן|שם=משממה למושבה פורחת. רעננה - דגם להתיישבות פרטית בארץ-ישראל, 1981-1922|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=2017|מו"ל=הוצאת יד יצחק בן-צבי|עמ=367}}}}
 
בראשית ימיה נקראה "רעננִיה", כפי שהציעו מייסדיה ב[[ארצות הברית]]. שכניה ה[[פלסטינים|ערבים]] של המושבה קראו לה "אמריקייה" (אמריקה הקטנה), שכן רוב תושביה באותם ימים דיברו [[אנגלית]] ובאו מניו יורק. לבסוף החליטו מתיישביה הראשונים לבחור בגרסה עברית, ושמה נקרא "'''רעננה'''".
 
בשנת [[1925]] הונחו יסודותיו של בית העם, המשמש כבית העירייה וב-[[2008]] אף עבר שיפוץ ושימור מקיף. המימון לבנייתו בא מתרומות ששלחו חברי אגודת "אחוזה א' ניו-יורק". בנייתו הושלמה בשנת [[1927]], ועד מהרה הפך למוקד החיים הציבוריים והחברתיים של ה[[מושבה]] הצעירה. רוכזו בו מזכירות המושבה, [[בית כנסת|בית הכנסת]], [[בית ספר|בית הספר]], [[גן ילדים|גן הילדים]] וסניף ה[[דואר]] הראשונים. הרחוב הראשי היה כבר אז [[רחוב אחוזה]]. הוא חצה את המושבה והיה ציר תנועה לכוון הרצליה ממערב וכפר סבא ממזרח. מרחוב אחוזה יצאו שלושה רחובות לכיוון צפון: "אחד העם", "עקיבא" ו"בורוכוב", ושלושה רחובות לכיוון דרום: "רמב"ם", "יהודה הלוי" ו"הרצל". לאורך רחובות אלו חולקו המגרשים למגורים ולחקלאות בין חברי המושבה, רחובות אלו קיימים עד היום.
 
נושא הביטחון ליווה את המושבה רעננה מראשיתה. בעיקר חששו מהשבט הבדואי [[אבו כישכ (שבט בדואי)|אבו קישק]] שאוהליו שכנו מדרום לרעננה. עם הכפר הערבי [[חירבת עזון]], ששכן מצפון למושבה, הייתה בדרך כלל שכנות טובה. בשנת 1928 הוקם ברעננה סניף [[ההגנה]] ובפרוץ [[המרד הערבי הגדול|מאורעות תרצ"ו]] (1936) כבר היו כ-300 חברים בשורותיו.
 
בשנת [[1936]] הוכרזה רעננה כ[[מועצה מקומית]] על ידי [[המנדט הבריטי|השלטון הבריטי]] ובשנת 1937 הוקמה ברעננה יחידת [[נוטרות|גפירים]] שהייתה כפופה למשטרה הבריטית.
 
ב-[[12 בנובמבר]] [[1947]] ([[כ"ט בחשוון]] [[תש"ח]]) [[רצח נערי לח"י ברעננה|תקפו]] חיילים [[בריטניה|בריטים]] בית בפרדס על יד רעננה בו נערך קורס לימוד נשק לצעירים, מטעם [[לח"י]]. בהתקפה נרצחו ארבעה חניכים בני 16–18 ומדריכם בן ה-19.
 
ב[[מלחמת העצמאות]] החלו תושבי [[חירבת עזון|הכפר הערבי חירבת עזון]] ששכן צפונית למושבה להתפנות מיזמתם כבר בדצמבר 1947. לאחר קום המדינה במאי 1948 גורשו שאר הערבים שנותרו בכפר, בתיו נהרסו, ואדמותיו סופחו מאוחר יותר לשטח העיר. בשלהי [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] הוקם על חורבותיו ה[[קאנטרי קלאב]] העירוני וחלק מאזור התעשייה.
 
בשנת 1951 הוקמה מצפון למושבה [[מעברה|מעברת]] [[כפר נחמן]], בה שוכנו כ-3000 עולים.{{הערה|1=[http://moreshet.raanana.muni.il/Web/StreetsAndSites/Neighborhoods/3230.aspx ״שכונת רסקו – בן צבי״], באתר המורשת של עיריית רעננה}}{{הערה|שם=הבוקר|{{הבוקר|אילן זומר|חוסלה מעברת כפר־נחמן|1964/06/17|00403}}}} בשנת 1957 התמזגה המעברה עם המועצה המקומית של המושבה, ועד 1964 עברו בהדרגה תושבי המעברה לדיור קבע ברעננה עצמה, בהרצליה וב[[רמת גן]].{{הערה|שם=הבוקר}}
 
בשנת [[1982]] הוכרזה רעננה ל[[עיר]].
 
כיום רעננה היא עיר מפותחת ומתקדמת שזכתה בפרסים ותארים, כגון "העיר הירוקה בישראל".
בשנת [[2000]] זכתה עיריית רעננה בראשות [[זאב בילסקי]] באות "[[אביר איכות השלטון]]" מטעם [[התנועה למען איכות השלטון בישראל]].{{הערה|[http://www.mqg.org.il/היכלהתהילה/אביריאיכותהשלטון/אביראיכותהשלטון2000/tabid/118/Default.aspx אות "אביר איכות שלטון" לשנת 2000], באתר התנועה למען איכות השלטון בישראל}}
ב-[[29 בספטמבר]] [[2005]] הוכרזה העיר רעננה בתואר "קהילה בטוחה" בידי [[ארגון הבריאות העולמי]], ובכך הפכה העיר הראשונה בארץ וב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] שזכתה בתואר זה. באותו היום הוכרז בית הספר היסודי "שקד" בעיר כ-"בית הספר הבטוח" הראשון בישראל, בגין הקניית ערכי בטיחות ובריאות לתלמידי בית הספר.
 
ראש העיר הנוכחי הוא [[חיים ברוידא]].
 
==אוכלוסייה==
{{בוט יישובים/8700|2}}
 
{{ציר זמן/אוכלוסייה|מקסימום=75000|מספר גרפים=8|1949=5900|1955=9500|1961=10100|1972=15200|1983=38500|1995=57100|2005=71900|2010=68500|2015=70782}}
 
רבים מתושבי העיר הם [[עולה חדש|עולים חדשים]] ממדינות דוברות אנגלית, מ[[אמריקה הלטינית]], מ[[ארגנטינה]], מ[[ברית המועצות לשעבר]] ומ[[צרפת]]. ברעננה ישנה [[קהילה]] [[דת]]ית גדולה מאוד, ובה גם יוצאי [[יהדות צרפת|צרפת]] ומדינות [[אנגלו-סקסים|אנגלו-סקסיות]]. כמו כן פועלות קהילות לא אורתודוקסיות ובהן קהילת רענן-בית שמואלי של [[התנועה ליהדות מתקדמת]] וקהילת עמיתי של [[התנועה המסורתית]]. הקהילה הדתית מתגוררת בצפון העיר והקהילה החילונית בדרומה.
 
רבה הראשון של רעננה היה הרב [[אפרים סוקולובר]]. לאחר מכן כיהן חתנו הרב שלמה מלץ כרב הראשי האשכנזי, לצד הרב [[יצחק חיים פרץ]] אשר מכהן כיום כרב העיר.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.local.co.il/raanana/57047/article.htm|הכותב=אוהד לוביאניקר|כותרת=נפטרה הרבנית חיה לאה מלץ|אתר=local.co.il|תאריך=4 באוגוסט 2009|תאריך_וידוא=26 בדצמבר 2017}}}}
 
== תחבורה ==
שני כבישים מהירים עוברים צמוד לעיר, [[כביש 4]] ממזרח ו[[כביש 531]] מדרום.
 
רחובה הראשי של העיר, רחוב אחוזה, הוא כיום חלק מ[[כביש 541]], אחד מצירי הרוחב החשובים בשרון הדרומי שמקשר בין צירי האורך הארציים - כביש 2, נתיבי איילון וכביש 4.
 
בעיר שתי תחנות רכבת: [[תחנת הרכבת רעננה – דרום]] ו[[תחנת הרכבת רעננה – מערב]].
 
בעבר, כחלק מה[[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב]], תוכנן להעביר ברחוב אחוזה קו [[רכבת קלה]] -"[[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו הצהוב|הקו הצהוב]]". בשנת 2006, הושלם התכנון הראשוני של הקו, כקו מזין ל[[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו האדום|קו האדום]], היוצא מבני ברק לצפון תל אביב, רמת השרון, הרצליה ושתי שלוחות לרעננה וכפר סבא, אורכו המתוכנן אז היה כ-26 ק"מ, עם 48 תחנות.{{הערה|{{הארץ|שרון קדמי|רכבת מאדום לירוק|1.1099799|20 באפריל 2006}}}} התכנון המפורט של הקו אושר ב-2010 ב[[תוכנית מתאר ארצית]] 23א שינוי 4.{{הערה|[http://www.mmi.gov.il/IturTabotData/tma/%D7%AA%D7%9E%D7%90%2023/tma_23_a_4.pdf תמ"א 23א שינוי 4]}} בתוכנית זו, משיקולי עלות, פוצל הקו לשנים, בצפון - ברעננה וכפר סבא, כקו [[מערכת אוטובוסים מהירה]] (BRT – Bus Rapid Transit) שקיבל את השם "[[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו הוורוד|הקו הוורוד]]" ואילו שאר התוואי כרכבת קלה "הקו הצהוב". בשנת 2014, נאלצה [[נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים|חברת נת"ע]] להכריז על הקפאת הפרויקט עקב סירובו של ראש עיריית רעננה דאז, [[זאב בילסקי]], להנפיק אישורי בנייה לפרויקט. בילסקי שנבחר לתפקידו באוקטובר 2013 התנגד לתוואי הקו שעובר ברחוב אחוזה ברעננה.{{הערה|שם=בילסקי|{{TheMarker|דניאל שמיל|משרד התחבורה מאשים: ראש עיריית רעננה בלם את פרויקט הסעת ההמונים בשרון; כ"ץ: "סיכמנו עם ראש עיריית רעננה הקודם שנקדם את כביש 531 תמורת קידום הקו הוורוד. ראש העיר החדש מסרב לעשות את חלקו"|1.2506878|8 בדצמבר 2014}}}}
 
==מוזיקה==
עיריית רעננה פועלת לקידום המוזיקה מתוך תושביה. בעיר הוקם מועדון "המרתף" אשר מתקיימות בו הופעות ותחרויות המעודדות את תושבי העיר להשתתף בהן ואף להופיע בפארק במערב העיר ביום העצמאות כפרס ללהקות המצליחות. בשנת 2013 זכתה הלהקה המקומית "צפוף באוטו" בתחרות יום העצמאות, להקת "The Major 7" זכתה בתחרות בשנת 2011, ובשנת 2015 זכתה להקת "חד עם" בתחרות עם תרגומים לעברית של שירים מוכרים.
 
סצנת הראפ בעיר כוללת יוצרים מקומיים כמו [[DWCZ]] ו[[ניבו]].
 
את רעננה מייצגת בתחום המוזיקה הקלאסית [[סימפונט רעננה]]. שהיא [[תזמורת סימפונית]] הפועלת בעיר, בניהולה של [[אורית פוגל-שפרן]] ובניהולו המוזיקלי של [[עומר מאיר ולבר]]. מקום משכנה של התזמורת הוא [[המשכן למוזיקה ואמנויות רעננה|המשכן למוזיקה ואמנויות]] שבעיר.
 
כמו כן פועל מרכז המוזיקה העירוני רעננה, אשר בו נמצאת התזמורת הסימפונית הצעירה רעננה בניצוחו של גיא פורת.
במרכז המוזיקה התחנכו מוזיקאים קלאסיים רבים כגון דניאל אקטע, יובל חן והאחים הנגנים הפסנתרן רואי רנן והחלילן שוני רנן.
 
==ספורט==
* ב[[כדורגל]] - לעיר רעננה נציגה ב[[ליגת העל בכדורגל]], והיא [[הפועל רעננה]], ונציגה בליגה ג', בני רעננה. בעבר, הייתה לרעננה נציגה גם בליגת העל ב[[כדורסל]] – [[מכבי עירוני רעננה]] שהתאחדה עם [[בני הרצליה]]. בתחילת עונת 2011/12, פורק האיחוד והקבוצה בליגת העל נקראת בני השרון/הרצליה. הקבוצה מהליגה הארצית חזרה להיקרא "מכבי עירוני רעננה". בחודש אפריל 2012, זכתה הקבוצה ב[[גביע האיגוד בכדורסל|גביע האיגוד]] לאחר ניצחון בגמר (בסיכום שני מפגשים) מול קבוצת [[מכבי קריית גת (כדורסל)|מכבי קריית גת]]. במרץ 2014 הבטיחה הקבוצה את המקום הראשון ב[[הליגה הארצית בכדורסל|ליגה הארצית (צפון)]], ובעקבות זה עלתה ל[[הליגה הלאומית בכדורסל|ליגה הלאומית]].
:בשנת 2015, זכתה קבוצת ה[[כדורסל]] של [[תיכון מור מטרווסט]] ברעננה במקום השלישי, באליפות העולם בכדורסל לתיכונים
:במקביל לאיחוד קבוצות הגברים, התאחדו גם קבוצות כדורסל הנשים של רעננה והרצליה לקבוצה אחת הנקראת "[[בנות השרון]]".
* כדוריד - לרעננה נציגה גם בליגה השנייה ב[[כדוריד]] – [[מכבי רעננה כדוריד|מכבי רעננה]]. לאחר האיחוד של בני הרצליה עם מכבי רעננה בכדורסל החליטו גם קבוצות הכדוריד להתאחד בשנת 2007.
* טניס - ברעננה ישנו מרכז [[טניס]] בו נערכות תחרויות רשמיות והוא נמצא בשכונת לב הפארק בעיר.
* כדורעף - ברעננה פועל גם מועדון [[כדורעף]] [https://www.facebook.com/Raanana.volleyball.club/ מכבי רעננה] שקבוצת הנשים שלו משחקת בליגת העל, למועדון 3 אליפויות (2005, 2009, 2011) וחמישה גביעי מדינה (2000, 2001, 2008, 2009,2011).
* בייסבול - לעיר יש קבוצת [[בייסבול]], רעננה אקספרס, המייצגת את העיר ב[[ליגת הבייסבול הישראלית]]
* רוגבי - קבוצת ה[[רוגבי]], רוסטרס רעננה (הידועה גם בתור התרנגולים), הוקמה בשנים שלאחר [[מלחמת ששת הימים]] על ידי העולים האנגלו-סקסים, ומייצגת את מועדון הרוגבי של השרון בליגה הישראלית ושחקניה שותפים ב[[נבחרת ישראל ברוגבי]].
* כדורגל בנות - ברעננה פועלות קבוצות כדורגל בנות בגילאים שונים. קבוצת הבוגרות זכתה באליפות הליגה הלאומית בעונת 2017.{{הערה|[https://www.tzomet-ran.co.il/news/13787 האישה שהקימה את מועדון הכדורגל נשים של הפועל רעננה]}}
 
ברעננה שני מגרשי כדורגל (בסטנדרטים רשמיים) – מגרש הפועל, ברחוב קרן היסוד ומגרש הפארק אשר נמצא במערב העיר. בעיר יש גם מגרש [[כדורת]] ו[[סקווש]] ומגרשי [[קט-רגל]] רבים בגדלים שונים.
 
==חינוך==
* [[בית ספר|'''בתי ספר''']]:
** '''[[בית ספר יסודי|יסודיים]]''': שקד, פעמונים, דקל, היובל, זיו, מגד, ברטוב, יחדיו, הדר, בית הספר הדמוקרטי – מרחב, תל"י.
***'''[[בית ספר יסודי#זרמים בחינוך היסודי|יסודי-דתי]]''': יבנה, אריאל, ביל"ו, נועם, מרכז-תורני 'חורב'.
** '''[[חטיבת ביניים בישראל|חטיבות ביניים]]''': אלון, [[מיתרים]], השרון, [[חטיבת יונתן|יונתן]], רימון, מפתן אלמוג, בית הספר הדמוקרטי - מרחב.
** '''[[בית ספר תיכון|תיכונים]]''': [[תיכון אוסטרובסקי|אוסטרובסקי]], מיתרים, [[תיכון "מור מטרו ווסט" רעננה|מור מטרו-ווסט]], [[תיכון אביב|אביב]], תיכון [[רשת החינוך אנקורי|אנקורי]] רעננה, ישיבת בני עקיבא, [[בית הספר המדעי-ישיבתי כפר בתיה|מדעי-טכנולוגי אמי"ת כפר בתיה]] (השרון), התיכון העירוני-דתי ע"ש [[רועי קליין]], אמי"ת רננים.
* '''[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] ו[[מכללה|מכללות]]'''
** [[האוניברסיטה הפתוחה]] – בשנת 2004 עבר הקמפוס מת"א לרעננה והתמקם ברחוב רבוצקי שנמצא בחלקה המזרחי של העיר בסמוך ל[[צומת רעננה]] צפון.
** [[מכללת רעננה]] – פעלה בשנים 1994–2010, והייתה ממוקמת בדרום-מערב העיר, ברחוב הפרחים בסמוך ל[[פארק רעננה]].
* '''מוסדות תורניים'''
** [[ישיבת ההסדר אורות שאול]] בראשות הרב [[יובל שרלו]] והרב [[תמיר גרנות]]
** [[ישיבת הסדר|ישיבת ההסדר]] "[[ישיבת בינות|בינות]]" בראשות הרב חיים רטיג
** [[ישיבה גבוהה|הישיבה הגבוהה]] "[[ערשנו רעננה]]" בראשות הרב יובל רגב
** [[בית מדרש|בית המדרש]] "היכל הברכה" של [[חסידות קליבלנד]]
** ה[[כולל אברכים|כולל]] הקהילתי "[[ארץ חמדה (כולל)|ארץ חמדה]]"
* '''[[תנועות נוער]]'''
** [[בני עקיבא]]
** [[המחנות העולים]]
** [[הצופים]]
** [[הצופים הדתיים]]
** [[כנפיים של קרמבו]]
** [[נוע"ם]]
** [[צמרת (ארגון נוער)|צמרת]]
** [[עזרא (תנועת נוער)|עזרא]]
** נוער תלם
'''במסגרת החינוך הבלתי פורמלי'''
* [[מדצ"ים]]
* [[מועצת הנוער]]
* [[אות הנוער הישראלי|אות הנוער]]
* [[משצ"ים]] [[(של"ח)]]
 
רמת החינוך ברעננה נחשבת לאחת הגבוהות מבין הערים בארץ ובעיר ישנה מסגרת לילדים מחוננים וילדים בעלי בעיות שונות כגון [[הספקטרום האוטיסטי|אוטיזם]]. נכון לשנת 2008 רעננה היא העיר השנייה בישראל באחוז הזכאים ל[[תעודת בגרות]] וממוקמת במקום השביעי באחוז ההשקעה בחינוך לתלמיד מסך התקציב העירוני השנתי.{{הערה|על פי סקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה בעבור בדיקת City של TheMarker ורשת ה"עיר". פורסם ביום שני 1/9/2008}}
 
בשנת 2018 זכתה עיריית רעננה בפרס החינוך היישובי בשנת ה-70 למדינה.
 
==פארק רעננה==
{{ערך מורחב|פארק רעננה}}
פארק רעננה הוא ה"[[ריאה ירוקה|ריאה הירוקה]]" של העיר, והוא הוקם בהשקעה [[תקציב]]ית גדולה.
בפארק יש [[אמפיתיאטרון]], [[אגם]], [[בית קפה]], [[גלריה]], שבילי [[הליכה]] ורכיבה על [[אופניים]], מגרשי [[ספורט]], [[פינת חי]] ו[[פסל (יצירה)|פסלים]]. האמפיפארק בצידו הצפון-מערבי של הפארק אירח ומארח [[זמר]]ים ו[[להקה|להקות]] רבים, בהם [[בקסטריט בויז]], [[אוונסנס]], [[אליס קופר]], [[לורן היל]], [[טורי איימוס]], [[צ'יק קוריאה]], [[זיגי מארלי]], [[הקרנבריז]] וה[[פט שופ בויז]].
 
במסגרת הפארק מופעל פרויקט "פארק חברים" אשר נבנה על ידי [[בית איזי שפירא]] מתרומות. במקום מתקנים המיועדים לילדים בעלי קשיי [[נגישות]]. כמו כן מתקיימות במקום פעילויות משותפות לילדי בית איזי שפירא ולילדים אחרים מרחבי העיר.
בסמוך לפארק ניתן למצוא גם את [[אחוזת בית - דיור מוגן]] – דיור מוגן לגיל השלישי ואת קניון פארק מול.
 
==אזורי תעשייה ==
[[קובץ:Nice building in Raanana02.jpg|ממוזער|בניין NICE באזור התעשייה רעננה|250px]]
בחלקה הצפוני של העיר פועל [[אזור תעשייה]] ו[[מסחר]] המכונה "קריית אתגרים", המשתרע על פני 900 דונם, בו פועלים עסקים וחברות [[היי-טק]] בהן [[HP]]{{כ}}, [[נייס מערכות|NICE]], [[אמבלייז]], [[אן. סי. אר ישראל|NCR]] (לשעבר [[ריטליקס]]), [[SAP (חברה)|SAP]], [[קומברס]] ו[[טקסס אינסטרומנטס]], וכן שוכן "[[קניון רננים]]", וחנויות רבות, בתי מלאכה, מסעדות, מקומות בילוי ועוד.
 
בסמוך לצומת רעננה, על שטח של 120 דונם, שוכנים משרדיהן של חברות היי-טק ותקשורת מובילות בישראל ובעולם, בהן [[אמדוקס]], המשרדים הראשיים של [[מיקרוסופט ישראל]] ועוד. כמו כן נמצאת במקום התחנה המרכזית של רעננה, המשמשת כציר מעבר מרכזי לאלפי עוברים ושבים בכל יום.
 
העירייה מפעילה מינהלת עסקים כחלק מרצונה להקפיד על רמת שירות גבוהה הניתנת על ידי הרשות המקומית לתושבים ולבעלי העסקים בתחומה, להעמקת הקשר בינה ובין הגופים העסקיים והכלכליים הפועלים בה וזאת על ידי שמירה על תחזוקה שוטפת, מענה לפניות דרי הפארק ושמירה על הקשר עימם, פיתוח תשתיות, שילוט, גינון, פיקוח ואבטחה ואף שיווק, ארגון כנסים ויזמות.
 
==סמל העיר==
[[קובץ:Ra'anana Water Tower.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מגדל מים ברעננה, כפי שהוא נשקף מכיוון דרום-מערב.]]
הסמל מכיל את האלמנטים הבאים, בנוסף לשם העיר:
* '''עץ ה[[הדר]]''' – מסמל את חשיבות החקלאות לכלכלת המושבה, בזמנים בהם הייתה מוקפת פרדסים.
* '''[[מגדל מים]] המתנשא מעל לבריכה''' – מסמל את שלוש בארות המים והמגדלים מעליהם, שעומדים עד היום על תילם: אחד במרכז העיר, בקרבת משרדי העירייה, השני ברחוב בית השואבה, במערב העיר והשלישי ברחוב הרב אפרים, במזרח העיר.
* מעל שם העיר נראים גגות וארובות של מפעלים המסמלים את חשיבות התעשייה לעיר.
 
הסמל עוצב ב-1963 בידי ישעיהו בן-יליד, בן המושבה. ב-1989 נעשו שיפורים בסמל.
 
==[[ערים תאומות]]==
* {{עיר תאומה|אופסטרלנד|הולנד|משנת=1963}}
* {{עיר תאומה|בראמשה|גרמניה|משנת=1978}}
* {{עיר תאומה|בולון-ביאנקור|צרפת|משנת=1994}}
* {{עיר תאומה|ורונה|איטליה|משנת=1998}}
* {{עיר תאומה|טאינאן|טאיוואן|משנת=1999}}
* {{עיר תאומה|אטלנטה|ארצות הברית|משנת=2001}}
* {{עיר תאומה|גוסלאר|גרמניה|משנת=2006}}
* {{עיר תאומה|פוזנן|פולין|משנת=2010}}
 
==גלריית תמונות==
***
<gallery>
קובץ:Rananannn005.jpg|רחוב אחוזה