לאטיום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ תקלדה
שורה 2:
'''לָאטְיוּם''' או '''לטיום''' (ב[[לטינית]]: '''Latium''') הוא שמו של חבל ארץ היסטורי במרכז [[איטליה]] החופף ברובו לשטחו של מחוז [[לאציו]] המודרני. החבל נקרא על שם תושביו ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]], השבטים ה[[לטינים]]. לפי [[המיתולוגיה הרומית]] החבל נושא את שמו של המלך האגדי [[לאטינוס]] (נקרא גם לאוויניוס).
 
בשיא גודלו השתרע חבל הארץ בין נהרות ה[[טיבר]] וה[[אניו]] מצפון, מורדות [[הרי האפנינים]] ממזרח, הרי [[טארקינה]] מדרום, ו[[הים הטירני]] ממערב. תושביו המקוריים של החבל, לפני ההגירה של [[עמים הודו-אירופיים|השבטים ההודו-אירופיים]] דרומה, היו כנראה ה[[ליגורים]] או ה[[סיקולים]]. לאחר נדידםנדידתם של ההודו-אירופאיים דרומה, התיישבו במקום שבטים לטינים, תחילה לאורכו של עמק הטיבר. לאטיום הוקפה מצפונהּ על ידי ה[[אטרוסקים]], ממזרחהּ על ידי השבטים האומברו-סאבלים (סאבינים, אקווים, ההרניקים ומארסים) ומדרומהּ על ידי ה[[וולסקים]].
 
ידוע על כ-47 קהילות לטיניות כפריות שהתקיימו בלאטיום ב[[המאה ה-7 לפנה"ס|מאה ה-7 לפנה"ס]], שהיו שותפות בברית מדינית דתית ([[הברית הלטינית]]) והחזיקו בפולחן דתי משותף. הנהגתה של הברית הייתה כנראה בידי העיר [[אלבה לונגה]]. לאטיום הייתה בתקופה זו תחת איום מתמשך של ההגמוניה האטרוסקית. עם עליית כוחה של [[רומא]] כעיר החזקה בלאטיום, תקף [[טולוס הוסטיליוס]] את העיר, כבשה ואלבה לונגה הוחרבה. הנהגת הברית עברה לידיה של רומא.