הבדלים בין גרסאות בדף "אבשלום קווה"

נוספו 137 בתים ,  לפני 10 חודשים
קווה לא השלים את לימודיו ב[[בית ספר תיכון|בית הספר התיכון]], אך סיים [[בוגר אוניברסיטה|תואר ראשון]] בחוג ל[[היסטוריה]] כללית ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. שרת בנח"ל,בצנחנים ובתותחנים. נפצע בשירות מילואים בחטיבת הצנחנים. בעבר היה חבר קיבוץ [[נתיב הל"ה]] שב[[עמק האלה]]. בין השנים [[1968]] ל-[[1974]] חי חיי נדודים: עשה שבע שנים ב[[צי הסוחר]] כ[[צוער (מעמד)|צוער]],[[חובל]] שלישי ושני ושוטט ברגל וברכב ברחבי [[אירופה]] ו[[אנגליה]]. מאוחר יותר שימש כמורה לתולדות ה[[ציונות]] בבית ספר תיכון וכחבר במערכת [[על המשמר]]. באינתיפדה הראשונה נכלא בבתי כלא צבאיים בגין סירוב לשרת בשטחים. ב-[[1988]] היה חלק ממשלחת אנשי שמאל ישראליים שעמדה להפליג על "[[ספינת השיבה]]" של [[אש"ף]] מ[[קפריסין]] ל[[ישראל]], בטרם פוצצה.
 
ב- [[2002]] הופיע קובץ סיפוריו הראשון "בושות", זכה ב[[פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים]] לשנת [[2003]], והיה מועמד ל[[פרס ספיר]] באותה שנה. ב-[[2004]] יצאו לאור שני ספרים פרי עטו: קובץ הסיפורים "לולאות", ורומן "המרפסת" (עם-עובד, הספרייה לעם). ספרו "הים הזקוף - סיפורי ספינות ומלחים" יצא בשנת [[2006]] בסדרת "מסעות" בהוצאת [[עם-עובד]]. "מוזיקה לסרטים" יצא בשנת (2011) בסדרת "הכבשה השחורה" בקיבוץ המאוחד. סיפוריו פורסמו בכתבי עת ובספרים שראו אור בארצות הברית,אנגליה ודרום אמריקה.
 
באחרונה החל לשתף פעולה עם המלחין והזמר אריק זנטי. באלבום שיריו הקרוב יכללו שירים שכתב קווה.
קווה מפרסם מאמרים בבטאון המקוון [[הגדה השמאלית]].
משתמש אלמוני