|
[[קובץ:Staphylococcus aureus (AB Test).jpg|שמאל|ממוזער|250px|בדיקת רגישות לאנטיביוטיקה של ''[[Staphylococcus aureus]]'' באמצעות [[שיטת קירבי-באוור]]. אנטיביוטיקה מתפשטת מדיסקיות ומעכבת את הגידול של חיידקי ''S. aureus'', התעכבות שבאה לידי ביטוי באזורים ללא גידול]]
<br />
'''אנטיביוטיקה'''- (מקור השם מיוונית עתיקה) (αντιβιοτικά, ''antibiotiká'') ומתייחסת לקבוצת [[תרכובת אורגנית|תרכובות אורגניות]] הגורמות ל[[מוות|מותם]] או להפסקת גדילתם של [[חיידקים]].
*
גילוי האנטיביוטיקות מהווה את המהפכה הרפואית של המאה ה-20. רוב האנטיביוטיקות מיוצרות באופן [[טבע]]י על ידי [[פטריות]], חיידקים ו[[אורגניזם|יצורים]] אחרים. בעבר התייחס המונח לחומרים טבעיים בלבד; כיום קיימות גם אנטיביוטיקות סינתטיות (מלאכותיות). אנטיביוטיקות אינן יעילות כנגד וירוסים כגון אלו הגורמים לצינון או שפעת. לעיתים יש בלבול בין שימוש המונח לחומרים אנטיביוטיים המשמשים ברפואה להרג חיידקים לבין המונח אנטי בקטריאלי, המשמש בחומרי ניקוי וקוסמטיקה ולמעשה מדובר בהרכבי חומרים שונה.
==שימוש==
האנטיביוטיקה הידועה ביותר היא [[פניצילין]]; זוהי האנטיביוטיקה הראשונה שהתגלתה (בשנת [[1928]]). מגלה הפניצילין, [[אלכסנדר פלמינג]], זכה ב[[פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה]] על הישגו זה. התרופה האנטיביוטית הראשונה שנכנסה לשימוש מסחרי ורפואי היא ה[[סולפונאמיד|סולפה]] ב-[[1935]]. אחריה נעשה שימוש בפניצילין ב-[[1941]] ו[[סטרפטומיצין]] ב-[[1943]].
המונח 'אנטיביוטיקה' [[תחדיש|נטבע]] על ידי ה[[ביוכימאי]] וה[[מיקרוביולוג]] ה[[יהודי]]-[[ארצות הברית|אמריקאי]] [[זלמן אברהם וקסמן]].
האנטיביוטיקות משמשות לטיפול ומניעה בחולי שהמקור שלו זוהה או נחשד כזיהום חיידקי. כאשר מקור החיידקי זוהה, ניתן לטפל בסוג אנטיביוטיקה היעיל ביותר עבורו, בטווח צר של אנטיביוטיקות. כאשר אין אפשרות לקחת דגימה או כאשר לא זוהה סוג החיידק הגורם לזיהום, ניתן לבחור באנטיביוטיקה המתאימה ביותר על סמך הסימפטומים של החולה (כלומר זיהוי החיידק מתבצע על סמך סימפטומים מסוימים, המשויכים בסבירות גבוהה לזן חיידקי זה ועבורו נמצאה יעילות אנטיביוטיקית מסוג מסוים יעילה כקו טיפול)..
היות שבעבר, ובדרך כלל אנטיביוטיקות אינן מזיקות ל[[בעלי חיים]] ול[[אדם]], נעשה בהן שימוש נרחב ביותר כ[[תרופה|תרופות]], ולמעשה מרבית התרופות המיוצרות כיום (2017) בעולם הן אנטיביוטיות. ההמלצות וההגבלות הנעשות בשימוש באנטיביוטיקות היום נעשות מחשש כי החיידקים רוכשים עמידות גבוהה לאנטיביוטיקה, והיא עלולה להפוך עם שימוש נרחב לאורך זמן ללא יעילה (ראה ערך מורחב – '''[[עמידות לאנטיביוטיקה]])'''. כאשר זן חיידקי מצליח להתרבות והוא מפתח עמידות לאנטיביוטיקות, קיימת סכנה ציבורית. נזקים מינוריים שעלולים להתרחש עקב שימוש באנטיביוטיקה נוגעים לפגיעה במיקרוביום ואוכלוסיית החיידקים המהווה את הפלורה הטבעית של המעיים. שינויים אלו הם לרוב נקודתיים ומוטבים אם במקביל לשימוש באנטיביוטיקה החולים נטלו פרוביוטיקה או ניזונו ממאכליים פרוביוטיים כגון מלפפונים חמוצים וכרוב כבוש.
==הצלחה==
בזכות התרופות האנטיביוטיות לסוגיהן ירדה התמותה ממחלות חיידקיות מסוכנות העלולות אף לגרום לתופעות לוואי בלתי הפיכות ובהן: [[דלקת ריאות]], [[שחפת]] ו[[עגבת]]. כמו כן ירדה התמותה הנובעת מזיהומים, והופחתה באופן דרסטי התחלואה במחלות כמו [[טטנוס]] ו[[דיפתריה]].
==מיון סוגי האנטיביוטיקה==
המיון העיקרי של האנטיביוטיקות הוא לפי השפעתן על החיידק:
* תרופות '''בקטריוסטטיות''' גורמות להפסקת פעילותו ה[[מטבוליזם|מטבולית]] של החיידק (ומכאן - להפסקת גדילתו והתרבותו) אך לא למותו.
* תרופות '''בקטריוצידיות''' או '''בקטריצידיות''' גורמות למות החיידק.
* תרופות '''בקטריוליטיות''' גורמות למות החיידק ולהרס מוחלט של תא החיידק.
ב[[מעבדה]] ניתן להבדיל בקלות בין שלושת סוגי האנטיביוטיקה. לשם זיהוי תרופה בקטריוסטטית יש להרחיקה מהחיידקים; היות ש[[תא|תאיהם]] לא ניזוקו, הרחקת התרופה גורמת לחידוש הפעילות ולהתרבות. לשם הבדלה בין תרופה בקטריוצידית ובקטריוליטית יש לבצע, לאחר הרג החיידקים עם התרופה ב[[תמיסה]], בדיקת [[עכירות]]. נוכחות של תאי חיידקים (חיים או מתים) בתמיסה גורמת לה להיות עכורה; אם עכירות אכן קיימת, הרי שמדובר בתרופה בקטריוצידית. אם העכירות נעלמת לאחר הטיפול האנטיביוטי, הרי שמדובר בתרופה בקטריוליטית; התרופה מפרקת את תאי החיידקים ושברי התאים המרחפים בתמיסה אינם גורמים לעכירות. בעכירות ניתן להבחין ב[[עין]] בלתי-מזוינת, אך לשם מדידה מדויקת של העכירות (לשם חישוב כמות החיידקים בתמיסה) מקובל להשתמש במכשירים [[אופטיקה|אופטיים]], כגון בדיקת [[ספקטרוסקופיה]].
==אופן פעולת האנטיביוטיקה==
האנטיביוטיקות נחלקות לקבוצות לפי האופן בו הן מזיקות לחיידקים:
* פגיעה ב[[דופן התא|דופן]] או ב[[קרום התא|ממברנת התא]]. תרופות אלו הן בקטריוליטיות בדרך-כלל, שכן הרס הממברנה מביא לדליפת תוכן החיידק אל הסביבה ולהרס התא. התרופה יכולה לפגוע בחידוש ובבניית הממברנה, או שהיא יכולה פשוט להמיס את הממברנה הקיימת.
* פגיעה ב[[שכפול דנ"א|שכפול]] ה-[[DNA]] וב[[מחזור התא]]. אפקט בקטריוסטטי.
* פגיעה ב[[שעתוק (ביולוגיה)|שעתוק]] וב[[תרגום (ביולוגיה)|תרגום]] ה-DNA, ומכאן - בייצור ה[[חלבון|חלבונים]] בתא. אפקט בקטריוסטטי.
==משפחות אנטיביוטיקה==
{{הפניה לערך מורחב|קבוצות אנטיביוטיקה}}
החלוקה למשפחות אנטיביוטיקה היא לרוב [[ביוכימיה|ביוכימית]]; לכל התרופות המשתייכות למשפחה מסוימת [[הרכב כימי]] וכן דרך פעולה דומים:
*תרופות '''[[בטא-לקטאם]]''' (β-lactam). השם מתייחס לטבעת ב[[מולקולה]] המכילה [[אטום]] [[חנקן]] והמהווה את האתר הפעיל בתרופה. הטבעת גורמת להרס דופן תא החיידק, והתרופות ממשפחה זו הן בקטריוליטיות.
דוגמאות לאנטיביוטיקות המכילות מקבוצת הבטא לקטאם:
# קבוצת ה[[פניצילין|פניצילינים]] (שם כולל לשורה ארוכה של נגזרות).
# קבוצת ה[[צפלוספורין|צפלוספורינים]].
# קבוצת ה[[קרבפנם|קרבפנמים]].
*'''[[טטרציקלין|טטרציקלינים]]'''. שמם מעיד על הרכבם: מכילים ארבע טבעות [[ארומטיות]] צמודות האחת לשנייה.
*'''[[מקרוליד]]ים''' אב הטיפוס הוא [[אריתרומיצין]].
*'''[[סולפונאמיד]]ים'''. אנטיביוטיקות סינתטיות.
*'''[[קינולון|קווינולונים]]'''
==הטיפול האנטיביוטי==
לצורך בחירת הטיפול האנטיביוטי האופטימלי יש לשאוף לבצע לחולה את שתי הבדיקות הבאות:
* '''תרבית'''. דגימה אשר נלקחת מהאתר החשוד כמזוהם בחיידק ב[[גוף]] החולה, ונשלחת למעבדה, לשם אבחון וזיהוי ה[[זיהום חיידקי|זיהום החיידקי]]. את התרבית ניתן לקחת מכל מקום [[דלקת|דלקתי]] בגוף: [[דם]], [[שתן]], [[צואה]], [[עין]], [[גרון]] ועוד. פרקטית- לא תמיד ניתן לבצע תרבית, לדוגמה - לא נבצע ניקור אבחנתי של [[עור התוף]] באופן שגרתי לכל ילד עם אבחנה של דלקת באוזן (פעולה לא נעימה הדורשת מיומנות). ניקור אבחנתי של עור התוף יבוצע באוכלוסיות חולים ספציפיות כדוגמת מדוכאי [[מערכת החיסון]], ילודים, או ילדים עם דלקות אוזניים חוזרות וחשד להמצאות חיידקים עמידים.
* '''בדיקת רגישות'''. בדיקה המבוצעת כדי לבדוק האם החיידק רגיש לאנטיביוטיקה ספציפית.
ככל תרופה יש לשמור על כללים בלקיחת אנטיביוטיקה על פי הנחיות הרופא, הרוקח או עלון התרופה.
{{ויקיתרופות|}}
{{הפניה לערך מורחב|עמידות לאנטיביוטיקה}}
בשנים הראשונות שלאחר התחלת השימוש באנטיביוטיקה התקבל הרושם שזו תרופת פלא שעתידה למגר את כל המחלות [[חיידק|החיידקיות]]. אולם, עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה נצפתה שנים מעטות לאחר התחלת השימוש המסחרי בה. הבעיה החריפה משום שעקב השימוש המתרחב באנטיביוטיקה בעשורים האחרונים פיתחו חיידקים עמידות מולדת (אינטרינסית) לאנטיביוטיקה באמצעות עיקרון ה[[ברירה טבעית]] לאחר חשיפה חוזרת לאנטיביוטיקה המכחידה חיידקים רגישים ומותירה את האוכלוסיות העמידות. בנוסף, נצפו מקרים של העברת תכונות עמידות בין חיידקים באמצעות [[פלסמיד]]ים.
העמידות הגוברת והולכת של זני חיידקים מסוימים לאנטיביוטיקה מהווה אתגר רפואי לא קטן כאשר מחד יש לשאוף לתת לחולה טיפול יעיל כנגד זיהום חיידקי ומאידך לתת את האנטיביוטיקה הבסיסית ביותר אשר לא תשמיד חיידקים אחרים וכדי להימנע מיצירת עמידות כנגד אנטיביוטיקות "מתקדמות".
למרות בעיה זו שדורשת לכאורה פיתוח מוגבר של סוגי אנטיביוטיקה חדשים, עקב שיקולים פיננסים של החזר ההשקעה קטן יחסית על פיתוח אנטיביוטיקות חדשות אל מול העלות הגבוהה הדרושה למחקר, הפטנט קצר החיים והפרת הפטנט על ידי חברות שונות בעולם, השקעה בפיתוח סוגים חדשים של תרופות אנטיביוטיות הפכה ללא משתלמת, ולמעשה בעשורים האחרונים לא פותחה אף קבוצת אנטיביוטיקה חדשה.
העמידות לאנטיביוטיקה מנוצלת ביישומי [[ביוטכנולוגיה]]. במסגרת [[הנדסה גנטית]] של ה[[גנום]], נוצרת בעיה בהפרדת התאים בהם תהליך שינוי הגנום הצליח מהתאים בהם שינוי הגנום כשל. על מנת להפריד בין תאים אלו, משלבים יחד עם התכונה הרצויה בגנום גם תכונה המעניקה לתא עמידות כנגד אנטיביוטיקה מסוימת. לאחר תהליך החדרת החומר הגנטי, התרבית המהונדסת נשטפת בחומר אנטיביוטי ורק התאים בהם ההחדרה צלחה, יישארו חיים עקב העמידות לאנטיביוטיקה שהוחדרה להם.
==ראו גם==
[[וירוס]]
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Antibiotics|ויקימילון=אנטיביוטי|ויקימילון 2=אנטיביוטיקה}}
* {{ויקיתרופות}}{{קישור שבור|19.03.2018}}
* {{ויקירפואה}}
* {{הארץ|כרם אביטל|דו"ח: חיות בישראל מקבלות כמות אנטיביוטיקה חריגה, ומסכנות את הצרכן|1.2628794|10 במאי 2015}}
* {{כלכליסט|טלי שמיר|בלתי ניתנים לשליטה|3620773|2 בינואר 2014}}
* {{עושים היסטוריה 1|פטריות, חיידקי-על ודלעות קסומות- על ההיסטוריה הסודית של האנטיביוטיקה|2012/07/06|ep113_history_of_antibiotics}}
* {{ynet|ד"ר דינה צפרירי, גליליאו|המירוץ אחר אנטיביוטיקה חדשה|3306768|21 בספטמבר 2006}}
* ד"ר צבי עצמון {{הידען||אנטי אנטיביוטיקה|anti-antibiotic-1003071/}} פורסם בגליליאו, גיליון 7, 1994
* אתר פרויקט האיחוד האירופאי לניטור צריכת אנטיביוטיקה
*[https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=10558 ״מיץ עובש״] - פרק על פיתוח האנטיביוטיקה וחייו של אלכסנדר פלמינג בפודקאסט [https://www.kan.org.il/podcast/program.aspx?progId=2019 ״מינהר הזמן״], [[תאגיד השידור הישראלי|״כאן״, תאגיד השידור הישראלי]]
<div class="mw-content-ltr">
* [http://www.esac.ua.ac.be/ European Surveillance of Antimicrobial Consumption (ESAC) - project on antibiotic consumption in Europe]{{קישור שבור|19.03.2018}}
</div>
{{בקטריולוגיה}}
{{הבהרה רפואית}}
[[קטגוריה:אנטיביוטיקה|*]]
| 