AH-1 קוברה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סקריפט החלפות (תוכנת, -, תת-, עסק, - ב, דאעש, –), הסרת קישורים עודפים
←‏ישראל: הרחבה
שורה 102:
[[חיל האוויר הישראלי]] גילה עניין במסוקי הקוברה עוד בראשית [[שנות ה-70 של המאה ה-20]], לאור הצלחתם ב[[מלחמת וייטנאם]]. [[שר הביטחון]] באותן שנים, [[משה דיין]], העלה את האפשרות לרכוש את המסוקים כאשר ביקר ב[[ארצות הברית]] ב-[[1972]], אך הדברים לא בא לידי מימוש באותו שלב.{{הערה|ביעף, עמ' 45.}} לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]], כאחד מלקחי המלחמה, הצביעו קצינים בכירים בחיל האוויר על מסוקי התקיפה כמענה למתקפת שריון מסיבית. המסוקים יכולים לתת מענה מהיר ומדויק להתקפת פתע של כוחות שריון, ובשל יכולתם לנצל את תנאי השטח יוכלו להתמודד גם עם איום טילי הנ"מ.{{הערה|ביעף, עמ' 45 - 46.}}{{הערה|טל מיכאל, [http://iaf.org.il/6382-38116-HE/IAF.aspx אש מהשמיים], באתר חיל האוויר הישראלי}}
 
במאי [[1975]] יצאה משלחת ראשונה של חיל האוויר ל[[ארצות הברית]] כדי ללמוד את המסוק ואת הפעלתו. עם זאת, לכתחילה התכוון חיל האוויר לרכוש דגם אחר של מסוק תקיפה, [[סיקורסקי S-67 בלקהוק]].{{ביאור|אין לבלבל עם מסוק הסער [[סיקורסקי]] [[UH-60 בלק הוק]], המאוחר יותר.}}. היה זה מסוק קרב כבד, שחברת סיקורסקי ניסתה לשווק ל[[צבא ארצות הברית]] ומאוחר יותר לחיל האוויר הישראלי. המסוק היה מהיר מאד, בעל [[כן נסע|כני נסע]] מתכנסים ו[[אוויוניקה]] מתקדמת לזמנו, ויכול היה לשאת חימוש רב, כולל 16 טילי טאו (לעומת 8 של הקוברה), רקטות ו[[טיל אוויר-אוויר|טילי אוויר אוויר]] מדגם [[AIM-9 סיידוויינדר]]. נציגי חיל האוויר המליצו על רכישתו אך [[תאונה אווירית]] שאירעה למסוק במהלך [[הסלון האווירי בפארנבורו]] בספטמבר [[1974]] קטעה את המשא ומתן, ובעקבותיה הופסק פיתוח המסוק.{{הערה|שם=בטאון|{{בטאון חיל האוויר|1=אודי עציון|2=נחש קרב|3=203|4=45|5=אפריל 1995}}}}
במאי [[1975]] יצאה משלחת ראשונה של חיל האוויר ל[[ארצות הברית]] כדי ללמוד את המסוק ואת הפעלתו, וזמן מה לאחר מכן הסכימה ארצות הברית למכור לישראל ששה מסוקים מדגם AH-1G מעודפי [[צבא ארצות הברית]], ששופצו על פי דרישת חיל האוויר במפעלי חברת בל. במקביל ליציאת המשלחת הקים חיל האוויר יחידה שנועדה ללמוד ולגבש את תורת הלחימה במסוקי קרב. היחידה הוגדרה ככזו ולא כ[[טייסת]], משום שהיוותה גוף ניסיוני ולא יחידה מבצעית. היחידה ערכה תרגילים ניסיוניים עם ששת המסוקים הראשונים, בשילוב כוחות קרקע, והצלחתם של תרגילים אלה הביאה להחלטה לרכוש מסוקים נוספים, הפעם מגרסה AH-1S. המסוקים הוצגו לראשונה ביום חיל האוויר, יולי [[1979]].{{הערה|ביעף, עמ' 46.}}
 
במאיכישלון [[1975]]ה-S-67 יצאההחזיר משלחת ראשונה שלאת חיל האוויר ל[[ארצותאל הברית]]הקוברה. כדיזמן ללמודמה אתלאחר המסוקהגעת ואתמשלחת הפעלתו,חיל וזמןהאוורי מהלארצות לאחרהברית מכןהתקבלה הסכימה ארצות הבריתהסכמה למכור לישראל ששה מסוקים מדגם AH-1G מעודפי [[צבא ארצות הברית]], ששופצו על פי דרישת חיל האוויר במפעלי חברת בל. במקביל ליציאת המשלחת הקים חיל האוויר יחידה שנועדה ללמוד ולגבש את תורת הלחימה במסוקי קרב. היחידה הוגדרה ככזו ולא כ[[טייסת]], משום שהיוותה גוף ניסיוני ולא יחידה מבצעית. היחידה ערכה תרגילים ניסיוניים עם ששת המסוקים הראשונים, בשילוב כוחות קרקע, והצלחתם של תרגילים אלה הביאה להחלטה לרכוש מסוקים נוספים, הפעם מגרסה AH-1S. המסוקים הוצגו לראשונה ביום חיל האוויר, יולי [[1979]].{{הערה|ביעף, עמ' 46.}}
 
ראשוני מסוקי הקוברה, אשר נקראים בישראל '''צפע''' (כשמו של [[צפע מצוי|נחש הצפע]]), הגיעו לישראל בשנת [[1975]].{{הערה|{{nrg|nrg מעריב|מסוק הקוברה: בשירות ישראל מאז 1975|451/213|12 במרץ 2013|1|2}}}}