|
=== העידן הפרוגרסיבי (1890 - 1920) ===
=== שנות העשרים הסוערות (1920 - 1929) ===
שנות ה-20 של המאה ה-20 היו שנות עושר ושגשוג בארה"ב. שנות ה-20 בארצות הברית, אופיינו בפריחה כלכלית חסרת תקדים. הכלכלה האמריקאית צמחה בקצב מהיר. התעשייה האמריקאית שווקה מוצרים ששפרו את חייהם של האזרחים. לראשונה יכול היה כל אדם עובד לרכוש מוצרים מודרניים כגון: מכונית, מכונת כביסה, מקלט רדיו ועוד.
הממשלה האמריקאית אימצה מדיניות קפיטליסטית שמרנית שדגלה במינימום מעורבות ממשלתית והסתמכות על היוזמה הפרטית. על פי תפיסה זו, על המדינה להותיר את הפעילות המשק לגורמים פרטיים,שלהם יש אינטרס להגיע לרווח מקסימלי ולכן יש להם אינטרס להרחיב את פעילותם ככל האפשר, לייצר כמה שיותר, להעסיק כמה שיותר עובדים, להתייעל במידת האפשר ולהרחיב את פעילותם ככל האפשר. באמצעות פעילותן של חברות פרטיות רבות וניצול מקסימלי של הפוטנציאל הכלכלי האמריקאי יגיע המשק לפעילות ולצמיחה מרביות. הרפובליקנים האמינו כי כל אזרח שואף להגיע כמיטב יכולתו לעושר ורכוש. כל פעילות ממשלתית במשק רק מכבידה על היוזמה הפרטית ומפריעה לאזרחים במאמציהם להרוויח.
ביטויים לפריחה הכלכלית באמריקה בשנות העשרים:
עלייה ביצור התעשייתי: החידושים הטכנולוגיים של ראשית המאה העשרים הובילו לגידול בכמות המוצרים אותם הציעו התעשיינים האמריקאים לשווק בארצות הברית וליצוא. אלפי פטנטים הובילו להמצאת מוצרים חדשים רבים. שיטת הסרט הנע בתעשייה הובילה לגידול מהיר בקצב היצור, לצמצום עלויות ולירידת מחירי המוצרים. במפעלים החדשים עבדו פועלים רבים ומשפחות רבות זכו לפרנסה.
תעשיית הרכב: התחום התעשייתי העיקרי שקידם את הפריחה הכלכלית בשנות העשרים היה תעשיית הרכב. לראשונה הפך הרכב לפרטי למוצר שכל משפחה עובדת, היתה יכולה להרשות לעצמה. מכוניות יוצרו ביצור המוני ונמכרו בכמויות גדולות מאוד. תעשיית הרכב הניעה תעשיות נלוות רבות: הפלדה,הזכוכית והנפט. במפעלי הרכב עבדו פועלים רבים ופריחת התעשייה ספקה פרנסה למאות אלפי משפחות באמריקה.המפעל שמזוהה יותר מכל עם הפריחה הכלכלית בשנות העשרים, הוא פורד. בעליו של המפעל, הנרי פורד תכנן וייצר את הרכב הנמכר ביותר באמריקה בשנות העשרים: הפורד מודל.
ההשקעה במניות: פריחה הכלכלית הובילה לעלייה מהירה ורצופה במחירי המניות בבורסה של ניו-יורק. מחירי המניות, שמהוות למעשה שטר בעלות חלקי על החברה, עלו באופן רצוף והעניקו לבעליהן רווחים נאים. העליות הרצופות משכו עוד ועוד אמריקאים להשקעה בבורסה ורבים השקיעו את חסכונותיהם במניות והעלו את מחירן.
פריחה בתעשיית הבידור: תעשיות הבידור השונות פרחו בשנות העשרים. תעשיית הסרטים האמריקאית הפיקה מאות סרטים ובתי הקולנוע היו מלאים בצופים. בראשית שנות העשרים היו הסרטים חסרי פס קול (סרטים אילמים). בסוף שנות העשרים הומצא פס הקול וראינוע הפך לקולנוע. צ'ארלי צ'אפלין היה כוכב הקולנוע הגדול ביותר ונחשב עד היום שהשפיע יותר מכל על תעשיית הקולנוע.
התמוטטות הבורסה והמשבר הכלכלי הגדול
ב-24 באוקטובר 1929, שלימים נקרא "יום חמישי השחור", החל האסון הפיננסי הגדול ביותר בתולדות ארה"ב. הבורסה ב"וול סטריט" התמוטטה, מניות נפלו, ואלפי אמריקנים נשארו חסרי כל.
בתוך פחות מחודש איבדו המניות 40 אחוזים מערכן, ולפיכך הצטמצם מאוד ההון שגייסה הבורסה למשק האמריקני. המשק נכנס למשבר כלכלי עמוק. משבר זה השפיע ישירות על רוב מדינות אירופה, שנזקקו להון האמריקני כדי להתאושש מהרס כלכלתן במלחמת העולם.
רובן נכנסו למצב קשה של מיתון, אבטלה, יחסי עבודה מעורערים, צמצום שירותי הרווחה וירידה בצמיחה הכלכלית.
כתוצאה ממפולת המניות התמוטטו חברות, ובנקים רבים הגיעו לפשיטת רגל.
גורמי השפל:
א. השפעת מלחמת העולם הראשונה:
ארה"ב התקשתה לקיים מסחר סדיר עם אירופה, לאחר מלה"ע הראשונה ,היות ומרבית המדינות באירופה שניסו לשקם כלכלתם הטילו מכסי מגן גבוהים על ייבוא סחורות, בנוסף אירופה שהייתה חייבת להחזיר חובותיה לארה"ב לא עמדה בכך.
ב. מצב החקלאות - במשך כל שנות ה – 20 לא הצליחו חקלאי ארה"ב להתאושש, מחירי התוצרת החקלאית ירדו, והחקלאים המופסדים איבדו את כוח הקנייה שלהם, לא יכלו לקנות ולייצר עבור התעשייה, ובשל כך גברה אבטלת הפועלים.
הבנקים חששו לתת הלוואות לחקלאים, עוד קושי עבור החקלאים.
ג. עודפי ייצור - התעשייה התפתחה במהירות עקב המעבר לעבודה ב"פסי ייצור" (פורד של המכוניות). כך קרה ששיטת האשראי, שאפשרה לקנות סחורה במחיר נמוך, יצרה מלאים בחנויות ובמחסנים. הקונה האמריקאי הפסיק לקנות, היה צורך להאיט את קצב הייצור.
ד. ריכוז ההון – מדיניות שגויה של השלטון הפדרלי, יצרה מונופולים בידי חברות מעטות שריכזו הון עתק, ההון לא זרם לשכבות הנמוכות בצבור, וכתוצאה מכך נפגע כושר הקנייה שהיה בידי הצבור. (30,000 משפחות עשירות החזיקו בהון ורכוש השווה לרכוש של 11 מיליון משפחות).
ה. הסבך הכלכלי – ראשונים ליפול כתוצאה ממלאים גדולים, וירידת המחירים היו מפעלי ענק מונופוליסטיים, שגררו עם נפילתם עוד מפעלים נוספים. ה"כלכלכה העצמאית" שהיתה בידי מעטים ברגע שקרסה הפילה את כל האחרים.
ו. הספקולציה במניות – אמריקה קנתה מניות.היה נראה שניתן להתעשר מהר ובקלות בשל מספר סיבות: 1. מניה העניקה רווח בטוח, כי המפעלים שיגשגו והעניקו דיבידנד (חלוקת רווחים לבעלי המניות).
2. לא היה צריך להשקיע כסף רב, האזרח נדרש להשקיע רק כ – 40% מערך המניה. והשאר ניתן לו כהלוואה או מהבנק או מסוכן מניות.
3. לא צריך להתאמץ, בעזרת שיחת טלפון ניתן לקנות/למכור. זה הפך לספורט לאומי "להתעשר בקלות".
הבנקים פירסמו תחזיות אופטימיות באשר לערכן של המניות, וכלן לא תמיד תאם ערך המניה את ערכה האמיתי. לא היה כל גוף/ מוסד שיפקח על קניית המניות.
ביטויי המשבר
בראשית שנות ה – 30 הלך המשבר וגדל, מיליוני אנשים פוטרו ונזרקו לרחוב. הם לא מצאו עבודה, איבדו את מעט רכושם ואת בתיהם, הם שוכנו בצריפים ואוהלים שנקראו "ערי הובר".
אלפי אנשים ניסו למכור ברחובות כדי להרוויח כמה דולרים.
משפחות שלמות נאלצו לנדוד ברחבי ארה"ב בחפשם אחר עבודה.
ילדים הפסיקו ללמוד ונשלחו לעבודה זולה ומפרכת.
פועלים זועמים התנגשו עם המשטרה, ונערכו הפגנות סוערות.
הפשע פשט ברחובות.
תנועות קומוניסטיות וסוציאליסטיות חיזקו את כוחן. האופטימיות פינתה מקומה לפסימיות, אנשים היו על סף ייאוש.
כשלון המאמצים לעצור את המפולת
הובר ניסה לעצור את המפולת אך ללא הצלחה. למרות שדגל באי מעורבות ממשלתית ועידוד היוזמה הפרטית, הבין עתה שיש לערב את הממשלה. הוא גייס הלוואות גדולות כדי לעזור למפעלים לייצב הכלכלה, הוא נתן הלוואות לחקלאים כדי לשמור על כוח הקנייה שלהם, יזם עבודות ציבוריות כדי לעצור את האבטלה, ואף תמך בהטלת מכסי מגן גבוהים על ייבוא לארה"ב.
אך התוצאה הצפויה ממהלכים אלו התממשה והמשבר רק הלך והעמיק.
=== השפל הגדול (1929 - 1941) ===
{{ערך מורחב|ערכים=[[השפל הגדול בארצות הברית]], [[השפל הגדול: הרקע לשפל הגדול|הרקע לשפל הגדול]]}}
| 