סבון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 14:
{{ציטוטון|כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך בורית, נכתם עוונך}} ({{תנ"ך|ירמיהו|ב|כב|קצר=כן}}). סבורים{{הבהרה}} כי ה[[פיניקים]] הם שהפיצו טכניקה זו ב[[אירופה]] במאה השישית לפנה"ס. בספרות התלמודית נזכרו מספר צמחים, ובהם [[אהל מצוי|אהל]], [[עדעד]] ומלחית ([[מלחית אשלגנית]]), כצמחי מדבר ומלחה, שלאחר שריפתם נקראו "אשלג".
 
לפני כאלף שנים היו בדרום [[אירופה]] כמה מרכזים חשובים לתעשיית סבון ובהם העיר [[סאבונה (נפה)|סאבונה]] שב[[איטליה]], שעלששמה מזכיר את שמהשמו נקראשל התוצרתוצר 'סבון'זה. עד לפני מאתיים שנה הייתה תעשיית הסבון [[משק בית|ביתית]] בעיקרה, והיה צורך לאסוף כמויות ניכרות של אפר כדי להפיק את הסבון.
 
ב-[[1790]] גילה הצרפתי [[ניקולה לבלאן]] שיטה לייצר [[סודה לכביסה]] מ[[מלח בישול]] רגיל וגרם בכך למהפכה בתעשיית הסבון. מאז נתאפשר לרכז את תעשיית הסבון ולייעלה וכך להוריד את מחיר המוצר.