זנות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה - העברת הפרק נזקי הזנות להמשך הערך
שורה 9:
 
במדינות שונות ובהן ישראל חלים איסורים על פעילויות שמעודדות זנות, ובהן איסור על הבאת אדם לידי מעשה או עיסוק בזנות, איסור פרסום שירותי זנות ועוד.
 
== נזקי הזנות ==
 
=== נזקים פיזיים ===
נשים, גברים וקטינים בזנות סובלים מנזקים פיזיים קשים. בניהם בעיות הבריאות כוללות תשישות, נטייה להידבק במחלות ויראליות, זיהומים באיברי המין, כאבי גב, עייפות, כאבי ראש, כאבי בטן, הפרעות אכילה, הפרעות שינה, צהבת כרונית, סרטן צוואר הרחם, סרטן אנאלי ודלקות אגן כרוניות. הם סובלים מנזקים גופניים כתוצאה משימוש מוגבר בחומרים ממכרים, ניקוטין, סמים ואלכוהול, מהזנחה של הגוף ומתנאי מגורים קשים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/reports/18_1_10_3/he/reducing_feeds.pdf|הכותב=עו"ד אמי פלמור|כותרת=דו"ח הצוות הבין-משרדי לבחינת הכלים לצמצום צריכת הזנות|אתר=|תאריך=דצמבר 2017}}}}. כמו כן, הרוב המוחלט של נשים בזנות סובלות מפגיעות גופניות כתוצאה ישירה מאלימות שהן סופגות מסרסורים ולקוחות{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Melissa Farley & Howard Barkan|שם=Prostitution, violence, and posttraumatic stress disorder|כתב עת=Women and Health}}}}.
 
=== נזקים נפשיים ===
הרוב המכריע של נשים בזנות סובלות מנזקים נפשיים הכוללים [[הפרעת דחק פוסט-טראומטית|הפרעות דחק פוסט טראומטיות]] (חוקרים רבים מאבחנים את העיסוק עצמו בזנות כחוויה טראומטית מתמשכת), [[דיכאון קליני|דיכאון]], דימוי עצמי נמוך, חוסר תפקוד חברתי וניסיונות אובדניים.
 
==== הפרעת לחץ פוסט טראומטית מורכבת: ====
כיום, מקובל להבין את הנזקים הנפשיים הקשים שנגרמים לנשים העוסקות בזנות, כ'הפרעת לחץ פוסט טראומטית מורכבת' (Complex PTSD), המתארת תסמונת שנוצרת בעקבות טראומה חוזרת ומתמשכת. זאת, לעומת האבחנה של 'הפרעת דחק פוסט-טראומטית' (PTSD) שמתהווה נוכח אירוע טראומטי תחום ומובחן, ותמונת הסימפטומים שלה לא כוללת עיוותים בקשר ובזהות{{הערה|שם=הערה מספר 25347122:0|{{צ-ספר|מחבר=ג'ודית הרמן|שם=טראומה והחלמה|מקום הוצאה=תל אביב: עם עובד|שנת הוצאה=1992}}}}. אדם המבקש להסתגל נפשית בסביבה מתעללת, ניצב בפני משימות פסיכולוגיות שגוזרות אימוץ מערכת נוקשה של הגנות פסיכולוגיות, לרבות הגנות שדוחות את המציאות ואת המסקנות הבלתי מתקבלות על הדעת העולות ממנה וחוצצות בין ההתעללות לבין התודעה והזיכרון, אם על-ידי הכחשה, דיכוי מחשבות, או מיומנויות דיסוציאטיביות. שינויי תודעה שהיו רצוניים בתחילה, הופכים פולשניים וכפויים. כאשר הדיסוציאציה – השכחה, תמרון תחושת הזמן והמרחב, או ההלוצינציות המוזמנות – אינה מספקת עוד מפלט הרמטי מהתעללות, יכונן האדם בנוסף לה מבני משמעות וסכמות אמונה מעוותות, לרבות ייצוגים פנימיים מפוצלים ומקוטעים של העצמי ואחרים משמעותיים. ייצוגים אלה מעכבים יכולת להתקשר ביחסים אינטימיים מיטיבים, יציבים ומייצבים. במערכות יחסים, חווה האדם שסובל מCPTCD תנודות רגשיות עזות: התמסרות טוטאלית מתוך משאלה להצלה, לצד תחושת בגידה, הזנחה או סכנה, מלווה בפחד מצמית ועירני מנטישה או ניצול. כמו כן, הוא מועד לחוות שוב מצבים של התעללות (רה-ויקטימיזציה) – התגשמות מציאותית ומחודשת של הטראומה עם תוקפים אחרים, ללא חתירה במודע לחוויה מחודשת של ההתעללות, כי אם בשל הפעלה שאינה מרצון של הטראומה, לאורה של משאלה לא מודעת שהשחזור יובקע ויתאפשר במסגרתו סוף אחר{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Judith Herman|שם=Complex PTSD: A syndrome in survivors of prolonged and repeated trauma|כתב עת=Journal of Trauma Stre|שנת הוצאה=1992}}}}.
 
CPSCD מאופיינת אפוא במגוון רחב של סימפטומים פוסט טראומטיים, בהפרעות במבנה האישיות, בגילום מחדש של הטראומה הראשונית, בנטייה לקורבנות חוזרת על ידי הרס עצמי, בניסיונות אובדניים ובהפרעות דיסוציאטיביות. כמן כן, לטראומה ממושכת הפרעות פסיכיאטריות נלוות כגון דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה ופוביות. בעוד שקורבן טראומה יכול להרגיש שהוא 'איננו עצמו' מאז הטראומה, קורבנות של טראומה כרונית עלולים לאבד את התחושה שיש להם אני. PTSD ו-CPTSD היא תסמונת נורמטיבית בקרב נשים בזנות. ממחקרים שנעשו ב-2003 בתשע ארצות עולה כי 68% אחוז מהנשים בזנות סובלות מ-PTSD{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Melissa Farley|שם=“Bad for the Body, Bad for the Heart”: Prostitution harms women even if legalized or decriminalized|כתב עת=Violence Against Women|שנת הוצאה=2004}}}}.
 
==== מנגנוני דיסוציאציה: ====
רוב הנשים בזנות משתמשות במנגנוני [[דיסוציאציה|ניתוק]] כדי להגן על עצמן, כאסטרטגיית הישרדות. דיסוציאציה, המפצלת בין הגוף לנפש, מאפשרת הגנה נפשית על ידי סילוק הטראומה מהחוויה המודעת והיא מתאפיינת באפיזודות של ניתוק בדרגות שונות{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Melissa Farley & Joanne Keaney|שם=Physical symptoms, somatization, and dissociation in women survivors of childhood sexual assault|כתב עת=Women and Health|שנת הוצאה=1997}}}}. אחד ההיבטים המודעים של מנגנון זה הוא בניית דמות עבודה: לכל אישה בזנות יש שם נוסף, שם עבודה ולרוב גם דמות נוספת, הדמות העובדת. דמות זו מאפשרת פעמים רבות לנשים לשמור על הפרדה בין החיים בזנות ל"חיים האמיתיים". אחד מביטויו הפחות מודעים של מנגנון הדיסוציאציה הוא ניכור מהגוף והתפיסה של הגוף ככלי עבודה. "''הגוף לא נחווה כשייך להן אלא כמשהו שניתן להן, והן יכולות לנצל אותו לטובתן ולצרכיהן. ..מתקיימת הפרדה ברורה בין הגוף לבין 'האני הפנימי'. הגוף לא נחווה כחלק ממנה, אלא רק כעטיפה.. לכן הפגיעה בגוף לא נחווית כפגיעה בה או במי שהיא''" {{הערה|שם=הערה מספר 25347122:1|{{צ-ספר|מחבר=חמוטל בן-סיני|שם=אני שתי נשים בגוף אחד: על הקשר בין מנגנון הדיסוציאציה וההמצאות בזנות|מקום הוצאה=אוניברסיטת בר אילן, רמת גן|שנת הוצאה=2014}}}}. ביטוי נוספים של מנגנון זה הם שיכחה של פרקי זמן משמעותיים ("חורים שחורים"), בעיות זיכרון וחוויות חוץ גופיות במהלך קיום יחסי מין{{הערה|שם=הערה מספר 25347122:1}}.
 
=== נזקים חברתיים ===
במאמרה של שולמית אלמוג זנות כנזק: טראומה לצד קלון חברתי היא טוענת כי הזנות מסבה שני סוגי נזקים – נזקים אינדיבידואליים המתוארים במונחי טראומה ונזקים אובייקטיבים של קלון חברתי ופגיעה בכבוד, שפוגעים בכל הנשים בזנות, ללא יוצא מן הכלל. הקלון החברתי נובע מהמרת הזהות הפרטית של נשים בזנות, בזהות חד-ממדית של 'זונה', המוחקת את הזהות האישית. נוסף על מחיקת הזהות האישית, "''הניסיון להסוות את העיסוק בזנות כרוך במחיר כבד – בין השאר החשש המתמיד מחשיפה, ותחושת הניכור והבידוד מהחברה הנחשבת לנורמטיבית''" {{הערה|{{צ-ספר|מחבר=שלומית אלמוג|שם=זנות כנזק: טראומה לצד קלון חברתי|מקום הוצאה=בני ברק: הוצאת הקיבוץ המאוחד|שנת הוצאה=2016}}}}.
 
=== הסברים אטיולוגיים לתופעה ===
ההסברים המוקדמים לתופעת הזנות ראו את העוסקים בזנות כבעלי פתולוגיות נפשיות והסיבות לפיהן הם נכנסו לזנות כוללות הומוסקסואליות לטנטית, קיבעון אדיפלי, בלבול בתפקידי המין, אינטליגנציה נמוכה ועוד. מאז שנות ה-80 של המאה ה-20, ההסברים הפסיכולוגיסטיים נזנחו והוחלפו בהסברים חברתיים רחבים ובקשר שבין הפרט לסביבתו{{הערה|שם=הערה מספר 25347122:2|{{קישור כללי|כתובת=https://www.molsa.gov.il/CommunityInfo/ResearchAndEvaluation/tb_ResearchesAndPublications/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%AA%20%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA%20-%20%D7%96%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%20%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9F%20%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A9%D7%99%D7%9D%2017-5-16.pdf|הכותב=ד"ר יואב סנטו ומשה ברגר|כותרת=סקירת ספרות בנושא: תופעת הזנות במאה העשרים ואחת|תאריך=2015}}}}. עוד יש לציין כי בספרות המחקרית לא נהוג להבחין בין הסיבות של זנות קטינים לבגירים, כיוון שהנחת המוצא היא שרוב הנמצאים בזנות נכנסו באופן כזה או אחר למעגל הזנות לפני בגרותם. גם כאשר מדובר על כניסה לזנות בבגרות, הספרות מניחה קשר, הפעם עם יותר משתנים מתווכים, לנסיבות הילדות{{הערה|שם=הערה מספר 25347122:2}}.
 
=== התעללות מינית בילדות וגילוי עריות ===
מחקרים רבים מצאו קשר בין התעללות מינית בילדות לזנות. לפיהם, שיעור של בין 60% ל-90% מהנשים בזנות עברו התעללות מינית בילדות, לפני הכניסה לזנות. התעללות מינית יוצרת פגיעות לזנות אך כניסה לזנות כרוכה בגורמי סיכון נוספים (הזנחה רגשית, אלימות, נשירה מלימודים, התמכרויות, עבריינות נוער ועוד). התעללות מינית בילדות מהווה "הכשרה" נפשית לזנות. היא מייצרת תהליך של הפנמת הילדה/הילד את הפיכתו לאובייקט של סיפוק מיני. תחושת הערך מותנית ביכולתה/ו לספק צרכים, בעיקר מיניים, של אחרים, בעיקר גברים ויש קושי להבחין בין יחסי ניצול ודיכוי ליחסי אהבה מיטיבים. בנוסף, התעללות מינית בילדות גורמת פעמים רבות לנשירה ממערכת החינוך, לבריחות מהבית ולהסתובבות ברחוב. כך הופכות הילדות קורבנות נוחים לניצול על ידי סרסורים {{הערה|שם=הערה מספר 25347122:3|{{צ-ספר|מחבר=ענת גור|שם=מופקרות: נשים בזנות|מקום הוצאה=בני ברק: הקיבוץ המאוחד|שנת הוצאה=2008}}}} {{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Mimi H Silbert, & Ayala M Pines|שם=Sexual child abuse as an antecedent to prostitution|כתב עת=Child Abuse and Neglect|שנת הוצאה=1981}}}} {{הערה|שם=הערה מספר 25347122:4|{{צ-מאמר|מחבר=Helen W Wilson & Cathy Spatz Widom|שם=The role of youth problem behaviors in the path from child abuse and neglect to prostitution: A prospective examination|כתב עת=Journal of Research on Adolescence|שנת הוצאה=2010}}}}.
 
=== אלימות והזנחה במשפחה ===
קיימות בספרות שתי פרספקטיבות תיאורטיות הקושרות בין תפקוד משפחתי לקוי לזנות עתידית. הפרספקטיבה הפסיכואנליטית קושרת בין כשל הורי/משפחתי לפגיעה בהתפתחות הזהות של הבת. הפרספקטיבה השנייה מדגישה את היעדרה של דמות אם משמעותית כגורם סיכון לכניסה לזנות. בנוסף, משפחה בלתי מתפקדת גורמת לחסכים רגשיים (חוסר בחום, תשומת לב, קשב) ונערים לעיתים תכופות יחפשו לחסכים אלה מענה מחוץ לבית. כך גם אלימות במשפחה, שדוחפת פעמים רבות את הנערות/נערים לחפש להם הגנה בחוץ {{הערה|שם=הערה מספר 25347122:4}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Morris, Lemus, Wagner et al|שם=Factors associated with pathways toward concurrent
sex work and injection drug use among female sex workers who inject drugs in northern Mexico|כתב עת=Addiction|שנת הוצאה=2012}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Lukman, Nasir; Fauziah et al|שם=The relationship between dysfunctional family and the involvement of children in prostitution|כתב עת=World Applied Sciences Journal|שנת הוצאה=2011}}}}.
 
=== בריחות מהבית וחוסר בית ===
בריחות מהבית ו[[חסר בית|הומלסיות]] הן תנאי מוקדם המגביר את הסיכויים להיכנס לזנות. רוב המתבגרים שעוסקים בזנות ברחו מהבית. מחקרים מראים כי בין 64% ל-100% מהנחקרים דיווחו על בריחות מהבית לפני שהחלו לעסוק בזנות{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Frederick Mathews|שם=Familiar strangers: A study of adolescent prostitution|מקום הוצאה=Toronto, Canada: Central Toronto Youth Services|שנת הוצאה=1987}}}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Farley, Cotton, Lynne et al|שם=Prostitution, trafficking, and traumatic stress|מקום הוצאה=Binghamton: Haworth|שנת הוצאה=2003}}}}.
 
=== התמכרות לסמים ===
מחקרים רבים מצביעים על קשר בין [[התמכרות לסמים|שימוש בסמים]] לזנות, אולם קשה להסיק מהם קשר סיבתי. גם כאשר השימוש בסמים קודם לזנות, הוא לעתים תכופות דרך התמודדות של המתבגרות עם טראומות הילדות, החרדות והדיכאונות (גור, 2004). הסבר מרכזי נוסף הוא ששימוש בסמים הוא תופעת לוואי של היותן של הנשים בזנות. הסמים עוזרים לאלחש את הכאבים הפיזיים הכרוכים בזנות, להקהות את הרגשות, לעבוד למרות הדיכאון ולהישמר בריחוק רגשי מהסיטואציה{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Van Nunen, Leuridan, Van Hal, Van Damme, & Decort|שם=Legal and illegal drug use among female sex workers in bar and club prostitution in Belgium: A quantitative and qualitative study|כתב עת=Drugs: education, prevention and policy|שנת הוצאה=2014}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Mimi H Silbert, & Ayala M Pines|שם=Substance abuse and prostitution|כתב עת=Journal of Psychoactive Drugs|שנת הוצאה=1982}}}}.
 
=== גורמים כלכליים ===
לאוכלוסיות המצויות בהצטלבות מיקומי שוליים - בה מרכיבי זהות ומצבי דיכוי של גזע, מגדר, מעמד ומיניות מצטלבים במערכת של תלות והשפעות גומלין {{הערה|{{צ-ספר|מחבר=מיכל קרומר-נבו|שם=נשים בעוני – סיפורי חיים: מגדר, כאב, התנגדות|מקום הוצאה=תל אביב: הקיבוץ המאוחד|שנת הוצאה=2006}}}} {{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Jennifer Nash|שם=Re-thinking intersectionality|כתב עת=Feminist Review|שנת הוצאה=2008}}}} - קשה יותר למצוא עבודה. עוני הולך וגובר, חובות וחוסר יכולת למצוא עבודה נורמטיבית, מהווים גורם סיכון לכניסה לזנות. עם זאת, מחקרים רבים מראים כי מצוקה כלכלית היא לעולם לא הסיבה היחידה והיא משתלבת עם גורמים נוספים שצוינו מעלה{{הערה|שם=הערה מספר 25347122:3}}. בישראל, המצוקה הכלכלית כגורם סיכון לזנות, נכון בעיקר לגבי האוכלוסייה הטרנסית, שנדחית באופן גורף על ידי מעסיקים ולגבי עולות חדשות, בעיקר מבריה"מ לשעבר, שאינן דוברות או קוראות עברית ובשילוב גורמי סיכון אחרים, מוצאות עצמן נכנסות דווקא בבגרותן למעגל הזנות.
 
==הזנות בעת העתיקה==
שורה 70 ⟵ 32:
===זנות פולחנית===
{{הפניה לערך מורחב|הירוגמיה}}
 
בימי קדם הייתה נהוגה במקביל לזנות הרגילה גם [[זנות פולחנית]]. במקרה זה היה מדובר בקיום [[יחסי מין]] עם כהנים וכהנות של אלים מסוימים. המטרה הייתה למשוך אנשים למקדש, או כחלק אינטגרלי מהפולחן במטרה להתקרב לאל באופן פיזי דרך משרתיו. במקרא יש איסור להיות קדשה או קדש, ואף לקבל אתנן - תשלום שהתקבל בתמורה לזנות, לבית המקדש ({{תנ"ך|דברים|כג|יח|יט}}). על פי הפשט קדשה הוא מושג שונה מזונה, וקשור לזנות פולחנית.
 
עקבות לדבר ניתן למצוא גם בתנ"ך:
 
: "לא תהיה '''קדשה''' מבנות ישראל, ולא יהיה '''קדש''' מבני ישראל. לא תביא '''[[אתנן זונה ומחיר כלב]]''' בית ה' אלהיך לכל נדר, כי תועבת ה' אלהיך גם שניהם" ({{תנ"ך|דברים|כג|יח|יט}})
: "לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה, ועל כלותיכם כי תנאפנה, כי הם עם '''הזנות''' יפרדו, ועם '''הקדשות''' יזבחו, ועם לא יבין ילבט" ({{תנ"ך|הושע|ד|יד}})
שורה 81 ⟵ 45:
===זנות ביוון העתיקה===
{{הפניה לערך מורחב|זנות ביוון העתיקה}}
 
לזנות הייתה השפעה רבה על אוכלוסיית [[יוון העתיקה]] ועל פעילותה הכלכלית. הזנות הייתה חוקית, ולא נחשבה כבלתי מוסרית; בתי זונות היו קיימים בכל עיר ועיר, לעיני כל. [[סולון]], המחוקק ה[[אתונה|אתונאי]], אף קבע תעריפים רשמיים לבתי הזונות ופיקח על המחירים של השירות ועל רמתו. הזנות כללה זונות משני המינים, אם כי הלקוחות היו בעיקר גברים.
 
שורה 126 ⟵ 91:
===תיירות מין===
{{הפניה לערך מורחב|תיירות מין}}
 
עם עליית הפופולריות של תיירות בכלל בעת החדשה, ישנם תיירים אשר נוסעים למדינות במטרה לצרוך שירותי מין. לרוב מדובר במדינות [[עולם שלישי]] בהן הנשים עוסקות בזנות, ולקוחותיהן המרכזיים הם התיירים. תיירות המין הולכת וגדלה ברחבי העולם, המדינות הפופולריות ביותר כיעד לתיירות מין הן [[תאילנד]], [[ברזיל]], [[סרי לנקה]], [[הרפובליקה הדומיניקנית]], [[קוסטה ריקה]], [[קניה]] ו[[הולנד]].
 
שורה 131 ⟵ 97:
{{שכתוב|פרק זה אינו מתאר נאמנה את העמדות הפמיניסטיות, ובכל מקרה אינו מביא סימוכין לכתוב בו|נושא=מדעי החברה|פסקה=כן}}
{{ערך מורחב|מלחמות המין הפמיניסטיות}}
 
ההגות הפמיניסטית חלוקה ביחסה לזנות. ה[[פמיניזם רדיקלי|פמיניזם הרדיקלי]] טוען, כי זנות היא [[אונס]] לכל דבר. התומכים בטענה זו מבקשים לראות את הזנות כחלק מתוך חווית חיים נשית, שכוללת בתוכה דיכוי, השפלות, הטרדות ותקיפות. לטענתם, זנות נובעת מהשילוב שבין דחיקת נשים ממקורות הכנסה והשכלה, לבין ההחפצה המתמדת של נשים והתעללויות מיניות.
 
שורה 143 ⟵ 110:
{| cellpadding="1" style="float: left; border: 1px solid black;clear:left; background: white; padding: 3px; font-size: 95%; margin: 0 15px 0 0px; width:250px"
|-
| style="font-size:110%;background: white; text-align: center;" | '''<big>מעמדה המשפטי של הזנות בעולם</big>'''
|-
|
שורה 155 ⟵ 122:
{| cellpadding="1" style="float: left; border: 1px solid black;clear:left; background: white; padding: 3px; font-size: 95%; margin: 0 15px 0 0px; width:250px"
|-
| style="font-size:110%;background: white; text-align: center;" | '''<big>מעמדה המשפטי של הזנות באירופה</big>'''
|-
|
שורה 169 ⟵ 136:
{| cellpadding="1" style="float: left; border: 1px solid black;clear:left; background: white; padding: 3px; font-size: 95%; margin: 0 15px 0 0px; width:250px"
|-
| style="font-size:110%;background: white; text-align: center;" | '''<big>מעמדה המשפטי של הזנות באסיה</big>'''
|-
|
שורה 182 ⟵ 149:
{| cellpadding="1" style="float: left; border: 1px solid black;clear:left; background: white; padding: 3px; font-size: 95%; margin: 0 15px 0 0px; width:250px"
|-
| style="font-size:110%;background: white; text-align: center;" | '''<big>מעמדה המשפטי של הזנות באפריקה</big>'''
|-
|
שורה 212 ⟵ 179:
 
אי הפללה מוחלטת המכונה גם דה-קרימינליזציה. מהווה למעשה לגליזציה, משמעה שהזנות אינה אסורה בחוק. גישה זו באה לביטוי בביטול חוקים המפלילים מי המעורבים בזנות או המחייבים פיקוח עליה. לשיטה זו נלווה לעיתים מנגנון שמטרתו ויסות הזנות במדינה, ובכלל זה גביית מיסים שיכולים לשמש למאבק בפשע, בזנות הרחוב ובמחלות מין. המצדדים בדפוס זה תומכים בחיפוש דרכים למנוע את הענשת הנשים העוסקות בזנות. לטענתם, עם הסרת איסור הזנות יוסרו הסטיגמות הכרוכות בה, והמשטרה תהיה משוחררת מהניסיון למנוע תופעה שהיא בלתי נמנעת. הפיכת הזנות לחוקית תשחרר את הזונות מתלות בסרסורים ומניצול על ידם{{הערה|שם=barkai2010}}. כיום אין מדינה שמנהיגה שיטה זו בצורתה המוחלטת. רוב המדינות שהזנות בהן אינה אסורה על פי חוק מגבילות אותה ומפעילות שיטות שונות של מיסוד או ויסות, בניסיון לשלוט בתופעה באמצעות החוק הפלילי ורשויות אכיפת החוק.
 
<br />
== נזקי הזנות ==
 
=== נזקים פיזיים ===
נשים, גברים וקטינים בזנות סובלים מנזקים פיזיים קשים. בניהם בעיות הבריאות כוללות תשישות, נטייה להידבק במחלות ויראליות, זיהומים באיברי המין, כאבי גב, עייפות, כאבי ראש, כאבי בטן, הפרעות אכילה, הפרעות שינה, צהבת כרונית, סרטן צוואר הרחם, סרטן אנאלי ודלקות אגן כרוניות. הם סובלים מנזקים גופניים כתוצאה משימוש מוגבר בחומרים ממכרים, ניקוטין, סמים ואלכוהול, מהזנחה של הגוף ומתנאי מגורים קשים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/reports/18_1_10_3/he/reducing_feeds.pdf|הכותב=עו"ד אמי פלמור|כותרת=דו"ח הצוות הבין-משרדי לבחינת הכלים לצמצום צריכת הזנות|אתר=|תאריך=דצמבר 2017}}}}. כמו כן, הרוב המוחלט של נשים בזנות סובלות מפגיעות גופניות כתוצאה ישירה מאלימות שהן סופגות מסרסורים ולקוחות{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Melissa Farley & Howard Barkan|שם=Prostitution, violence, and posttraumatic stress disorder|כתב עת=Women and Health}}}}.
 
=== נזקים נפשיים ===
הרוב המכריע של נשים בזנות סובלות מנזקים נפשיים הכוללים [[הפרעת דחק פוסט-טראומטית|הפרעות דחק פוסט טראומטיות]] (חוקרים רבים מאבחנים את העיסוק עצמו בזנות כחוויה טראומטית מתמשכת), [[דיכאון קליני|דיכאון]], דימוי עצמי נמוך, חוסר תפקוד חברתי וניסיונות אובדניים.
 
==== הפרעת לחץ פוסט טראומטית מורכבת: ====
כיום, מקובל להבין את הנזקים הנפשיים הקשים שנגרמים לנשים העוסקות בזנות, כ'הפרעת לחץ פוסט טראומטית מורכבת' (Complex PTSD), המתארת תסמונת שנוצרת בעקבות טראומה חוזרת ומתמשכת. זאת, לעומת האבחנה של 'הפרעת דחק פוסט-טראומטית' (PTSD) שמתהווה נוכח אירוע טראומטי תחום ומובחן, ותמונת הסימפטומים שלה לא כוללת עיוותים בקשר ובזהות{{הערה|שם=הערה מספר 25347122:0|{{צ-ספר|מחבר=ג'ודית הרמן|שם=טראומה והחלמה|מקום הוצאה=תל אביב: עם עובד|שנת הוצאה=1992}}}}. אדם המבקש להסתגל נפשית בסביבה מתעללת, ניצב בפני משימות פסיכולוגיות שגוזרות אימוץ מערכת נוקשה של הגנות פסיכולוגיות, לרבות הגנות שדוחות את המציאות ואת המסקנות הבלתי מתקבלות על הדעת העולות ממנה וחוצצות בין ההתעללות לבין התודעה והזיכרון, אם על-ידי הכחשה, דיכוי מחשבות, או מיומנויות דיסוציאטיביות. שינויי תודעה שהיו רצוניים בתחילה, הופכים פולשניים וכפויים. כאשר הדיסוציאציה – השכחה, תמרון תחושת הזמן והמרחב, או ההלוצינציות המוזמנות – אינה מספקת עוד מפלט הרמטי מהתעללות, יכונן האדם בנוסף לה מבני משמעות וסכמות אמונה מעוותות, לרבות ייצוגים פנימיים מפוצלים ומקוטעים של העצמי ואחרים משמעותיים. ייצוגים אלה מעכבים יכולת להתקשר ביחסים אינטימיים מיטיבים, יציבים ומייצבים. במערכות יחסים, חווה האדם שסובל מCPTCD תנודות רגשיות עזות: התמסרות טוטאלית מתוך משאלה להצלה, לצד תחושת בגידה, הזנחה או סכנה, מלווה בפחד מצמית ועירני מנטישה או ניצול. כמו כן, הוא מועד לחוות שוב מצבים של התעללות (רה-ויקטימיזציה) – התגשמות מציאותית ומחודשת של הטראומה עם תוקפים אחרים, ללא חתירה במודע לחוויה מחודשת של ההתעללות, כי אם בשל הפעלה שאינה מרצון של הטראומה, לאורה של משאלה לא מודעת שהשחזור יובקע ויתאפשר במסגרתו סוף אחר{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Judith Herman|שם=Complex PTSD: A syndrome in survivors of prolonged and repeated trauma|כתב עת=Journal of Trauma Stre|שנת הוצאה=1992}}}}.
 
CPSCD מאופיינת אפוא במגוון רחב של סימפטומים פוסט טראומטיים, בהפרעות במבנה האישיות, בגילום מחדש של הטראומה הראשונית, בנטייה לקורבנות חוזרת על ידי הרס עצמי, בניסיונות אובדניים ובהפרעות דיסוציאטיביות. כמן כן, לטראומה ממושכת הפרעות פסיכיאטריות נלוות כגון דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה ופוביות. בעוד שקורבן טראומה יכול להרגיש שהוא 'איננו עצמו' מאז הטראומה, קורבנות של טראומה כרונית עלולים לאבד את התחושה שיש להם אני. PTSD ו-CPTSD היא תסמונת נורמטיבית בקרב נשים בזנות. ממחקרים שנעשו ב-2003 בתשע ארצות עולה כי 68% אחוז מהנשים בזנות סובלות מ-PTSD{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Melissa Farley|שם=“Bad for the Body, Bad for the Heart”: Prostitution harms women even if legalized or decriminalized|כתב עת=Violence Against Women|שנת הוצאה=2004}}}}.
 
==== מנגנוני דיסוציאציה: ====
רוב הנשים בזנות משתמשות במנגנוני [[דיסוציאציה|ניתוק]] כדי להגן על עצמן, כאסטרטגיית הישרדות. דיסוציאציה, המפצלת בין הגוף לנפש, מאפשרת הגנה נפשית על ידי סילוק הטראומה מהחוויה המודעת והיא מתאפיינת באפיזודות של ניתוק בדרגות שונות{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Melissa Farley & Joanne Keaney|שם=Physical symptoms, somatization, and dissociation in women survivors of childhood sexual assault|כתב עת=Women and Health|שנת הוצאה=1997}}}}. אחד ההיבטים המודעים של מנגנון זה הוא בניית דמות עבודה: לכל אישה בזנות יש שם נוסף, שם עבודה ולרוב גם דמות נוספת, הדמות העובדת. דמות זו מאפשרת פעמים רבות לנשים לשמור על הפרדה בין החיים בזנות ל"חיים האמיתיים". אחד מביטויו הפחות מודעים של מנגנון הדיסוציאציה הוא ניכור מהגוף והתפיסה של הגוף ככלי עבודה. "''הגוף לא נחווה כשייך להן אלא כמשהו שניתן להן, והן יכולות לנצל אותו לטובתן ולצרכיהן. ..מתקיימת הפרדה ברורה בין הגוף לבין 'האני הפנימי'. הגוף לא נחווה כחלק ממנה, אלא רק כעטיפה.. לכן הפגיעה בגוף לא נחווית כפגיעה בה או במי שהיא''" {{הערה|שם=הערה מספר 25347122:1|{{צ-ספר|מחבר=חמוטל בן-סיני|שם=אני שתי נשים בגוף אחד: על הקשר בין מנגנון הדיסוציאציה וההמצאות בזנות|מקום הוצאה=אוניברסיטת בר אילן, רמת גן|שנת הוצאה=2014}}}}. ביטוי נוספים של מנגנון זה הם שיכחה של פרקי זמן משמעותיים ("חורים שחורים"), בעיות זיכרון וחוויות חוץ גופיות במהלך קיום יחסי מין{{הערה|שם=הערה מספר 25347122:1}}.
 
=== נזקים חברתיים ===
במאמרה של שולמית אלמוג זנות כנזק: טראומה לצד קלון חברתי היא טוענת כי הזנות מסבה שני סוגי נזקים – נזקים אינדיבידואליים המתוארים במונחי טראומה ונזקים אובייקטיבים של קלון חברתי ופגיעה בכבוד, שפוגעים בכל הנשים בזנות, ללא יוצא מן הכלל. הקלון החברתי נובע מהמרת הזהות הפרטית של נשים בזנות, בזהות חד-ממדית של 'זונה', המוחקת את הזהות האישית. נוסף על מחיקת הזהות האישית, "''הניסיון להסוות את העיסוק בזנות כרוך במחיר כבד – בין השאר החשש המתמיד מחשיפה, ותחושת הניכור והבידוד מהחברה הנחשבת לנורמטיבית''" {{הערה|{{צ-ספר|מחבר=שלומית אלמוג|שם=זנות כנזק: טראומה לצד קלון חברתי|מקום הוצאה=בני ברק: הוצאת הקיבוץ המאוחד|שנת הוצאה=2016}}}}.
 
=== הסברים אטיולוגיים לתופעה ===
ההסברים המוקדמים לתופעת הזנות ראו את העוסקים בזנות כבעלי פתולוגיות נפשיות והסיבות לפיהן הם נכנסו לזנות כוללות הומוסקסואליות לטנטית, קיבעון אדיפלי, בלבול בתפקידי המין, אינטליגנציה נמוכה ועוד. מאז שנות ה-80 של המאה ה-20, ההסברים הפסיכולוגיסטיים נזנחו והוחלפו בהסברים חברתיים רחבים ובקשר שבין הפרט לסביבתו{{הערה|שם=הערה מספר 25347122:2|{{קישור כללי|כתובת=https://www.molsa.gov.il/CommunityInfo/ResearchAndEvaluation/tb_ResearchesAndPublications/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%AA%20%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA%20-%20%D7%96%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%20%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9F%20%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A9%D7%99%D7%9D%2017-5-16.pdf|הכותב=ד"ר יואב סנטו ומשה ברגר|כותרת=סקירת ספרות בנושא: תופעת הזנות במאה העשרים ואחת|תאריך=2015}}}}. עוד יש לציין כי בספרות המחקרית לא נהוג להבחין בין הסיבות של זנות קטינים לבגירים, כיוון שהנחת המוצא היא שרוב הנמצאים בזנות נכנסו באופן כזה או אחר למעגל הזנות לפני בגרותם. גם כאשר מדובר על כניסה לזנות בבגרות, הספרות מניחה קשר, הפעם עם יותר משתנים מתווכים, לנסיבות הילדות{{הערה|שם=הערה מספר 25347122:2}}.
 
=== התעללות מינית בילדות וגילוי עריות ===
מחקרים רבים מצאו קשר בין התעללות מינית בילדות לזנות. לפיהם, שיעור של בין 60% ל-90% מהנשים בזנות עברו התעללות מינית בילדות, לפני הכניסה לזנות. התעללות מינית יוצרת פגיעות לזנות אך כניסה לזנות כרוכה בגורמי סיכון נוספים (הזנחה רגשית, אלימות, נשירה מלימודים, התמכרויות, עבריינות נוער ועוד). התעללות מינית בילדות מהווה "הכשרה" נפשית לזנות. היא מייצרת תהליך של הפנמת הילדה/הילד את הפיכתו לאובייקט של סיפוק מיני. תחושת הערך מותנית ביכולתה/ו לספק צרכים, בעיקר מיניים, של אחרים, בעיקר גברים ויש קושי להבחין בין יחסי ניצול ודיכוי ליחסי אהבה מיטיבים. בנוסף, התעללות מינית בילדות גורמת פעמים רבות לנשירה ממערכת החינוך, לבריחות מהבית ולהסתובבות ברחוב. כך הופכות הילדות קורבנות נוחים לניצול על ידי סרסורים {{הערה|שם=הערה מספר 25347122:3|{{צ-ספר|מחבר=ענת גור|שם=מופקרות: נשים בזנות|מקום הוצאה=בני ברק: הקיבוץ המאוחד|שנת הוצאה=2008}}}} {{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Mimi H Silbert, & Ayala M Pines|שם=Sexual child abuse as an antecedent to prostitution|כתב עת=Child Abuse and Neglect|שנת הוצאה=1981}}}} {{הערה|שם=הערה מספר 25347122:4|{{צ-מאמר|מחבר=Helen W Wilson & Cathy Spatz Widom|שם=The role of youth problem behaviors in the path from child abuse and neglect to prostitution: A prospective examination|כתב עת=Journal of Research on Adolescence|שנת הוצאה=2010}}}}.
 
=== אלימות והזנחה במשפחה ===
קיימות בספרות שתי פרספקטיבות תיאורטיות הקושרות בין תפקוד משפחתי לקוי לזנות עתידית. הפרספקטיבה הפסיכואנליטית קושרת בין כשל הורי/משפחתי לפגיעה בהתפתחות הזהות של הבת. הפרספקטיבה השנייה מדגישה את היעדרה של דמות אם משמעותית כגורם סיכון לכניסה לזנות. בנוסף, משפחה בלתי מתפקדת גורמת לחסכים רגשיים (חוסר בחום, תשומת לב, קשב) ונערים לעיתים תכופות יחפשו לחסכים אלה מענה מחוץ לבית. כך גם אלימות במשפחה, שדוחפת פעמים רבות את הנערות/נערים לחפש להם הגנה בחוץ {{הערה|שם=הערה מספר 25347122:4}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Morris, Lemus, Wagner et al|שם=Factors associated with pathways toward concurrent
sex work and injection drug use among female sex workers who inject drugs in northern Mexico|כתב עת=Addiction|שנת הוצאה=2012}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Lukman, Nasir; Fauziah et al|שם=The relationship between dysfunctional family and the involvement of children in prostitution|כתב עת=World Applied Sciences Journal|שנת הוצאה=2011}}}}.
 
=== בריחות מהבית וחוסר בית ===
בריחות מהבית ו[[חסר בית|הומלסיות]] הן תנאי מוקדם המגביר את הסיכויים להיכנס לזנות. רוב המתבגרים שעוסקים בזנות ברחו מהבית. מחקרים מראים כי בין 64% ל-100% מהנחקרים דיווחו על בריחות מהבית לפני שהחלו לעסוק בזנות{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Frederick Mathews|שם=Familiar strangers: A study of adolescent prostitution|מקום הוצאה=Toronto, Canada: Central Toronto Youth Services|שנת הוצאה=1987}}}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Farley, Cotton, Lynne et al|שם=Prostitution, trafficking, and traumatic stress|מקום הוצאה=Binghamton: Haworth|שנת הוצאה=2003}}}}.
 
=== התמכרות לסמים ===
מחקרים רבים מצביעים על קשר בין [[התמכרות לסמים|שימוש בסמים]] לזנות, אולם קשה להסיק מהם קשר סיבתי. גם כאשר השימוש בסמים קודם לזנות, הוא לעתים תכופות דרך התמודדות של המתבגרות עם טראומות הילדות, החרדות והדיכאונות (גור, 2004). הסבר מרכזי נוסף הוא ששימוש בסמים הוא תופעת לוואי של היותן של הנשים בזנות. הסמים עוזרים לאלחש את הכאבים הפיזיים הכרוכים בזנות, להקהות את הרגשות, לעבוד למרות הדיכאון ולהישמר בריחוק רגשי מהסיטואציה{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Van Nunen, Leuridan, Van Hal, Van Damme, & Decort|שם=Legal and illegal drug use among female sex workers in bar and club prostitution in Belgium: A quantitative and qualitative study|כתב עת=Drugs: education, prevention and policy|שנת הוצאה=2014}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Mimi H Silbert, & Ayala M Pines|שם=Substance abuse and prostitution|כתב עת=Journal of Psychoactive Drugs|שנת הוצאה=1982}}}}.
 
=== גורמים כלכליים ===
לאוכלוסיות המצויות בהצטלבות מיקומי שוליים - בה מרכיבי זהות ומצבי דיכוי של גזע, מגדר, מעמד ומיניות מצטלבים במערכת של תלות והשפעות גומלין {{הערה|{{צ-ספר|מחבר=מיכל קרומר-נבו|שם=נשים בעוני – סיפורי חיים: מגדר, כאב, התנגדות|מקום הוצאה=תל אביב: הקיבוץ המאוחד|שנת הוצאה=2006}}}} {{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Jennifer Nash|שם=Re-thinking intersectionality|כתב עת=Feminist Review|שנת הוצאה=2008}}}} - קשה יותר למצוא עבודה. עוני הולך וגובר, חובות וחוסר יכולת למצוא עבודה נורמטיבית, מהווים גורם סיכון לכניסה לזנות. עם זאת, מחקרים רבים מראים כי מצוקה כלכלית היא לעולם לא הסיבה היחידה והיא משתלבת עם גורמים נוספים שצוינו מעלה{{הערה|שם=הערה מספר 25347122:3}}. בישראל, המצוקה הכלכלית כגורם סיכון לזנות, נכון בעיקר לגבי האוכלוסייה הטרנסית, שנדחית באופן גורף על ידי מעסיקים ולגבי עולות חדשות, בעיקר מבריה"מ לשעבר, שאינן דוברות או קוראות עברית ובשילוב גורמי סיכון אחרים, מוצאות עצמן נכנסות דווקא בבגרותן למעגל הזנות.
 
==זנות באמנות==