פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 3,682 בתים, לפני חודשיים
מחקתי טקסט מוסתר שהוכרז כ"טיוטה" לפני 4 שנים או יותר. ויקיפדיה אינה ענן לשמירת טיוטות. הטקסט שמחקתי נשמר כהערת HTML, כך: "<!-- בעבודה שומר בינתיים באופן מוסתר ===ערבית כמקור מחקרי=== ... ... ... -->"
 
למרות היות הערבית שפה שמית, שמשמרת בדייקנות מבנים שמיים קדומים למדי שלא השתמרו בעברית (למשל במבנה הפועל וביחסות), היא נחשבת על ידי הבלשנים לשפה צעירה – יחסית לעברית ולמרבית השפות השמיות, ששימרו תכונות שמיות קדומות אחרות שלא שרדו בערבית. הבולטת שבתכונות הללו היא "ו' ההיפוך" (מעתיד לעבר), אשר כן השתמרה בשפות השמיות הקדומות יותר, כגון [[אכדית]] ועברית (למשל, באכדית: מַ-אַתַּשַׁבּ; בעברית: וָ-אתיישב).
 
<!-- בעבודה שומר בינתיים באופן מוסתר
===ערבית כמקור מחקרי===
לשפה הערבית והעברית כאמור דמיון רב, אך יש והיא משמרת משמעויות של עברית קדומה שאינה בשימוש כיום.{{הערה|1=הרב [[יצחק דב במברגר]] באסופת מאמריו 'יד הלוי' (יצא לאחר פטירתו)}} בין היתר ישנם תופעות של מלים עם סיכול אותיות, תוספות של אותיות שנעלמו מן העברית (או הפכו להדגשה), וכן החלפת אותיות - המורות אולי על ביטוי קדום.{{הערה|1=על עברית מקראית, מאמרו המחקרי של הרב [[יצחק דב במברגר]] באסופת מאמריו 'יד הלוי' (יצא לאור לאחר פטירתו)}}
 
דוגמאות להיגוי אותיות מוחלפות וחסרות:
*צד"י בהיגוי הערבי (המבוטאת כסמ"ך מלועלעת) עם סמ"ך (או שי"ן שמאלית) בעברית.
*בּי"ת בהיגוי הערבי עם פּ"א בעברית – הקיימת גם בעברית קדומה: 'פרזל' במקום ברזל, ו'בני פתירה' במקום 'בני בתירה'. לאור הבדלים אלו ונוספים, יש הסוברים שההגייה הקדומה של בּי"ת דגושה לעומת רפה, וכן של פ"א דגושה לעומת רפה, היו צמד של [p] ו-[b], וצמד אחר של [f] ו-[v].
*אל"ף בהיגוי הערבי עם ה"א או יו"ד בעברית. במילה أل 'אִל-', ה"א הידיעה בערבית המהווה מילה נפרדת וסמוכה, הלמ"ד הסופית נעלמה והוחלפה באות מודגשת. העלמות הלמד והדגשת האות של המילה קיימת גם ב'אִל-' הידיעה של הערבית, באותיות בהן משמשת הלשון (נקראות: אותיות שמש וירח) תשדזלמ"נ הן דגושות והן רפות – כולל שין שמאלית, הרפות נהגות כאותיות th j: ת', ד', ז'.{{הערה|1=[https://he.wikibooks.org/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA/%D8%A3%D9%84_%D7%94%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%94 ה"א הידיעה בערבית ספרותית] (ויקיספר)}}
*זי"ן בהיגוי הערבי עם דל"ת בעברית.
 
דוגמאות למלים דומות:
*نسيت נסית או נאסיית – שכחתי: בעברית משמש בביטוי: תהום הנשיה (במקור: המקום שם המתים נשכחים) ובתנ"ך: נָשִׁיתִי. פסוק ([[פרשת האזינו]]) "''צור ילדך תֶּשִי - ותשכח אֵל מחוללך!''" במשמעות: האל (צור) יצר אותך היצור השוכח (בן התמותה), והשתמשת בכוח השכחה שניתן לך כדי לשכוח את כח יוצרך.
*أنف אַנְף – אף. בעברית קדומה קיים כביטוי לכעס ו"חרון אף": ... כִּי אֱנַפְתָּ בִּי (תהלים)
*יד (במדוברת איד) – יד
*אד'ן – אוזן
*ימין – דרום: בעברית עתיקה – ת'''ימנ'''ה (בתימנית שם ארצם יַמַן, וגם '''גנוּב''' – בשיכול אותיות של העברית: נגבה, אזור יבש וכיום משמש בשורש נג"ב, לנגב במגבת).
*שׁימאל – שׂמֹאל – במשמעות צפון
 
יש בשפה הערבית מילים בעלות משמעות הפוכה לעברית המדוברת כיום – ואולי רומזות על משמעות קדומה של המלים המדוברות. לדוגמא:
-->
 
==הגיית השפה וכתיבתה==
משתמש אלמוני