זנות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏נזקי הזנות: קישורים פנימיים
←‏הפרעת לחץ פוסט טראומטית מורכבת: קישורים פנימיים והגהה
שורה 189:
הרוב המכריע של נשים בזנות סובלות מנזקים נפשיים הכוללים [[הפרעת דחק פוסט-טראומטית|הפרעות דחק פוסט טראומטיות]] (חוקרים רבים מאבחנים את העיסוק עצמו בזנות כחוויה טראומטית מתמשכת), [[דיכאון קליני|דיכאון]], דימוי עצמי נמוך, חוסר תפקוד חברתי וניסיונות אובדניים.
 
==== הפרעת לחץדחק פוסט -טראומטית מורכבת ====
כיום, מקובל להבין את הנזקים הנפשיים הקשים שנגרמים לנשים העוסקות בזנות, כ[[הפרעת דחק פוסט-טראומטית|הפרעת לחץ פוסט טראומטיתטראומה מורכבת]], המתארת תסמונת שנוצרת בעקבות טראומה חוזרת ומתמשכת. זאת, לעומת האבחנה של '[[הפרעת דחק פוסט-טראומטית]]' (PTSD) שמתהווה נוכח אירוע טראומטי תחום ומובחן, ותמונת הסימפטומים שלה לא כוללת עיוותים בקשר ובזהות{{הערה|שם=הערה מספר 25347122:0|{{צ-ספר|מחבר=ג'ודית הרמן|שם=טראומה והחלמה|מקום הוצאה=תל אביב: עם עובד|שנת הוצאה=1992}}}}. אדם המבקש להסתגל נפשית בסביבה מתעללת, ניצב בפני משימות פסיכולוגיות שגוזרות אימוץ מערכת נוקשה של הגנות פסיכולוגיות, לרבות הגנות שדוחות את המציאות ואת המסקנות הבלתי מתקבלות על הדעת העולות ממנה וחוצצות בין ההתעללות לבין התודעה והזיכרון, אם על-ידי הכחשה, דיכוי מחשבות, או מיומנויות דיסוציאטיביות. שינויי תודעה שהיו רצוניים בתחילה, הופכים פולשניים וכפויים. כאשר הדיסוציאציהה[[דיסוציאציה]] – השכחה, תמרון תחושת הזמן והמרחב, או ההלוצינציותה[[הזיה|הלוצינציות]] המוזמנות – אינה מספקת עוד מפלט הרמטי מהתעללות, יכונן האדם בנוסף לה מבני משמעות וסכמות אמונה מעוותות, לרבות ייצוגים פנימיים מפוצלים ומקוטעים של העצמי ואחרים משמעותיים. ייצוגים אלה מעכבים יכולת להתקשר ביחסים אינטימיים מיטיבים, יציבים ומייצבים. במערכות יחסים, חווה האדם שסובל מCPTCDמפוסט-טראומה מורכבת תנודות רגשיות עזות: התמסרות טוטאלית מתוך משאלה להצלה, לצד תחושת בגידה, הזנחה או סכנה, מלווה בפחד מצמית ועירני מנטישה או ניצול. כמו כן, הוא מועד לחוות שוב מצביםקורבנות של התעללותחוזרת ([[רה-ויקטימיזציה]]) – התגשמות מציאותית ומחודשת של הטראומה עם תוקפים אחרים, ללא חתירה במודע לחוויה מחודשת של ההתעללות, כי אם בשל הפעלה שאינה מרצון של הטראומה, לאורה של משאלה לא מודעת שהשחזור יובקע ויתאפשר במסגרתו סוף אחר{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Judith Herman|שם=Complex PTSD: A syndrome in survivors of prolonged and repeated trauma|כתב עת=Journal of Trauma Stre|שנת הוצאה=1992}}}}.
 
CPSCDפוסט-טראומה מורכבת מאופיינת אפוא במגוון רחב של סימפטומים פוסט -טראומטיים, בהפרעות במבנה האישיות, בגילום מחדש של הטראומה הראשונית, בנטייה לקורבנות חוזרת על ידי הרס עצמי, בניסיונות אובדניים ובהפרעות דיסוציאטיביות. כמן כן, לטראומה ממושכת הפרעות פסיכיאטריות נלוות כגון דיכאון, [[חרדה]], הפרעות אכילה ופוביות. בעוד שקורבן טראומה יכול להרגיש שהוא 'איננו עצמו' מאז הטראומה, קורבנות של טראומה כרונית עלולים לאבד את התחושה שיש להם אני. PTSD ופוסט-CPTSDטראומה היא תסמונת נורמטיבית בקרב נשים בזנות. ממחקרים שנעשו ב-2003 בתשע ארצות עולה כי 68% אחוז מהנשים בזנות סובלות ממפוסט-PTSDטראומה{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Melissa Farley|שם=“Bad for the Body, Bad for the Heart”: Prostitution harms women even if legalized or decriminalized|כתב עת=Violence Against Women|שנת הוצאה=2004}}}}.
 
==== מנגנוני דיסוציאציה ====
רוב הנשים בזנות משתמשות במנגנוני [[דיסוציאציה|ניתוק]] כדי להגן על עצמן, כאסטרטגיית הישרדות. דיסוציאציה, המפצלת בין הגוף לנפש, מאפשרת הגנה נפשית על ידי סילוק הטראומה מהחוויה המודעת והיא מתאפיינת באפיזודות של ניתוק בדרגות שונות{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Melissa Farley & Joanne Keaney|שם=Physical symptoms, somatization, and dissociation in women survivors of childhood sexual assault|כתב עת=Women and Health|שנת הוצאה=1997}}}}. אחד ההיבטים המודעים של מנגנון זה הוא בניית דמות עבודה: לכל אישה בזנות יש שם נוסף, שם עבודה ולרוב גם דמות נוספת, הדמות העובדת. דמות זו מאפשרת פעמים רבות לנשים לשמור על הפרדה בין החיים בזנות ל"חיים האמיתיים". אחד מביטויו הפחות מודעים של מנגנון הדיסוציאציה הוא ניכור מהגוף והתפיסה של הגוף ככלי עבודה. "''הגוף לא נחווה כשייך להן אלא כמשהו שניתן להן, והן יכולות לנצל אותו לטובתן ולצרכיהן. .. מתקיימת הפרדה ברורה בין הגוף לבין 'האני הפנימי'. הגוף לא נחווה כחלק ממנה, אלא רק כעטיפה.. לכן הפגיעה בגוף לא נחווית כפגיעה בה או במי שהיא''" {{הערה|שם=הערה מספר 25347122:1|{{צ-ספר|מחבר=חמוטל בן-סיני|שם=אני שתי נשים בגוף אחד: על הקשר בין מנגנון הדיסוציאציה וההמצאות בזנות|מקום הוצאה=אוניברסיטת בר אילן, רמת גן|שנת הוצאה=2014}}}}. ביטוי נוספים של מנגנון זה הם שיכחה של פרקי זמן משמעותיים ("חורים שחורים"), בעיות זיכרון וחוויות חוץ גופיות במהלך קיום יחסי מין{{הערה|שם=הערה מספר 25347122:1}}.
 
=== נזקים חברתיים ===
במאמרה של שולמית אלמוג זנות כנזק: טראומה לצד קלון חברתי היא טוענת כי הזנות מסבה שני סוגי נזקים – נזקים אינדיבידואליים המתוארים במונחי טראומה ונזקים אובייקטיבים של קלון חברתי ופגיעה בכבוד, שפוגעים בכל הנשים בזנות, ללא יוצא מן הכלל. הקלון החברתי נובע מהמרת הזהות הפרטית של נשים בזנות, בזהות חד-ממדית של 'זונה', המוחקת את הזהות האישית. נוסף על מחיקת הזהות האישית, "''הניסיון להסוות את העיסוק בזנות כרוך במחיר כבד – בין השאר החשש המתמיד מחשיפה, ותחושת הניכור והבידוד מהחברה הנחשבת לנורמטיבית''" {{הערה|{{צ-ספר|מחבר=שלומית אלמוג|שם=זנות כנזק: טראומה לצד קלון חברתי|מקום הוצאה=בני ברק: הוצאת הקיבוץ המאוחד|שנת הוצאה=2016}}}}.
 
== הסברים אטיולוגיים לתופעה ==
שורה 204:
 
=== התעללות מינית בילדות וגילוי עריות ===
מחקרים רבים מצאו קשר בין התעללות מינית בילדות לזנות. לפיהם, שיעור של בין 60% ל-90% מהנשים בזנות עברו התעללות מינית בילדות, לפני הכניסה לזנות. התעללות מינית יוצרת פגיעות לזנות אך כניסה לזנות כרוכה בגורמי סיכון נוספים (הזנחה רגשית, אלימות, נשירה מלימודים, התמכרויות, עבריינות נוער ועוד). התעללות מינית בילדות מהווה "הכשרה" נפשית לזנות. היא מייצרת תהליך של הפנמת הילדה/הילד את הפיכתו לאובייקט של סיפוק מיני. תחושת הערך מותנית ביכולתה/ו לספק צרכים, בעיקר מיניים, של אחרים, בעיקר גברים ויש קושי להבחין בין יחסי ניצול ודיכוי ליחסי אהבה מיטיבים. בנוסף, התעללות מינית בילדות גורמת פעמים רבות לנשירה ממערכת החינוך, לבריחות מהבית ולהסתובבות ברחוב. כך הופכות הילדות קורבנות נוחים לניצול על ידי סרסורים {{הערה|שם=הערה מספר 25347122:3|{{צ-ספר|מחבר=ענת גור|שם=מופקרות: נשים בזנות|מקום הוצאה=בני ברק: הקיבוץ המאוחד|שנת הוצאה=2008}}}} {{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Mimi H Silbert, & Ayala M Pines|שם=Sexual child abuse as an antecedent to prostitution|כתב עת=Child Abuse and Neglect|שנת הוצאה=1981}}}} {{הערה|שם=הערה מספר 25347122:4|{{צ-מאמר|מחבר=Helen W Wilson & Cathy Spatz Widom|שם=The role of youth problem behaviors in the path from child abuse and neglect to prostitution: A prospective examination|כתב עת=Journal of Research on Adolescence|שנת הוצאה=2010}}}}.
 
=== אלימות והזנחה במשפחה ===