שרלוטה סלומון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ורד עפ (שיחה | תרומות)
מ הגהה
שורה 5:
'''שרלוטה (לוטה) סלומון''' ([[16 באפריל]] [[1917]] [[ברלין]] - [[אוקטובר]] [[1943]] [[אושוויץ]]), [[אמן (אמנות)|אמנית]] [[יהודי]]יה-[[גרמניה|גרמנייה]] שנספתה ב[[השואה|שואה]].
 
ייחודה בכך שהייתה אמנית [[מולטימדיה]] בתקופה מוקדמת. הותירה אחריה כאלף ושלוש מאות ציורים שצוירו בשנה אחת, שמתעדים את משפחתה והתקופה בפורמט של [[מחזה]]. בציוריה, שצוירו ב[[צבע גואש|צבעי גואש]], יש השפעות של סגנונות רבים, וניכרים בהןבהם מוטיבים מודרניים שונים.
 
==ביוגרפיה==
נולדה ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]], בת למשפחה יהודית [[התבוללות|מתבוללת]] מהמעמד הגבוה. אביה, אלברט סלומון, היה [[רופא]] וקצין בצבא הגרמני ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. אמה, פרנצי, הייתה פטריוטית ששירתה כ[[אחות]] באותה מלחמה. לאחר שאמה [[התאבדות|התאבדה]] כאשר שרלוטה הייתה ילדה, התחתן אביה שוב עם זמרת [[אופרה]] יהודייה ידועה בשם [[פאולה לינדברג]], שהייתה בתו של [[רב רפורמי]] והכניסה אווירה יהודית לבית שתרבותו הייתה גרמנית לחלוטין. ב-[[1935]] הצליחה להתקבל לאקדמיה לאמנות בברלין, תוך שהיא מצהירה על יהדותה בגלוי. בהמשך עזבה את האקדמיה לאחר שפרס הצטיינות שהגיע לה הועבר לתלמידה גרמנייה ארית.
 
בשנת [[1939]], לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, פיטורי אביה ואמה החורגת ממשרותיהם והתהדקות החבל סביב צווארי היהודים, נשלחה לדרום [[צרפת]] אל סבה וסבתה מצד אמה, לעיירה וילהפראנש שליד [[ניצה]], שם גרו סבה וסבתה מספר שנים בווילה של יהודייה אמריקנית. סלומון התחילה את יצירתה "חיים? או תיאטרון?" אחרי שלמדה את האמת שהוסתרה ממנה על המוות של אמה, שקפצה מהחלון כאשר שרלוטה הייתה בת 9, אחת ממספר נשים שלקחו את חייהםחייהן במשפחה, כולל סבתה.
 
סלומון הצהירה שהעבודה הייתה ניסיון להגיע לתשובה האם להתאבד בעצמה, או לקחת על עצמה משימה יוצאת דופן. רופא שראתה המליץ לה לצייר אחרי שהצהירה שבעבורה "הר ד"ר לודוויג גרינוולד (סבה), ולא היטלר מסמל את סוג האנשים שאליהם עליעליי להתנגד".
 
ביוני 1940, בעקבות כניעת הצרפתים לנאצים, נלקחו שרלוטה וסבה למחנה ריכוז של [[ממשלת וישי]] בשם גורס בדרום מערב צרפת. למרות התנאים הקשים במחנה, ביצירתה שרלוטה מתייחסת לאירוע בציור אחד בלבד בה דמותה מצוירת שכובה כפופה על רצפת הקרון עם הכיתוב "הייתי מעדיפה עוד 10 לילות כאלה מאשר עוד לילה אחד לבד איתו". במקום אחר ביצירה היא מציירת את הבקשה של סבה "לחלוק עימי מיטה".