מבצרים צלבניים במזרח התיכון – הבדלי גרסאות

[[מגדל]]ים ו[[צריח (מגדל שמירה)|צריחים]] הבולטים מקו החומה היו חלק חשוב מהגנת המבצר והם שינו את פני המצודה ממגדל שהציע הגנה פאסיבית, שבה חיל המצב היה נטול אפשרות להגן על עצמו, למבצר היכול לנקוט בהגנה אקטיבית ולאפשר לחיל המצב לתקוף את האויב דרך חרכי ירי שהוצבו במגדל ואף לשלוט באש לאורך קו החומה. המגדלים הוצבו במרחק מחושב אחד מהשני, כך שחיצים שנורו מעמדות במגדל אחד יכסו לפחות מחצית מהמרחק, ויוכלו לפגוע גם במטרות שבבסיס החומה. אף על פי שמגדלים צלבניים נבנו במגוון צורות, המגדל המרובע היה בתחילה הבחירה המועדפת על המתכננים הצלבניים, בין היתר משום שהיו זולים ופשוטים יותר לבנייה. בתחילת המאה ה-12 נבנו מגדלים ללא חללים, כלומר כל המבנה היה מלא באבנים והלחימה נתאפשרה רק מגג המגדל. דוגמה לכך ניתן לראות ב[[מבצר כפרלט]], קסטרום שנבנה על ידי המוסלמים ושימש גם את הצלבנים, ובשלב הראשון של מבצר בית גוברין.

 

 

גובה המגדלים השתנה ממבצר למבצר. המגדל הצפוני במבצר עתלית התנשא לגובה 34 מטרים. על פי מקורות צלבניים, שבעת המגדלים ב[[מצודת צפת]], הגדולה במזרח התיכון, התנשאו לגובה של 48.8 מטרים. המגדלים תפחו בגודלם ובגובהם גם על פי תפיסת המבצר הכפול, לפיה המגדלים חייבים לכסות באש יעילה את חלקי הביצורים הסמוכים וגם עקב השימוש בגגות המגדלים כבסיסים לכלי ארטילריה צלבניים{{הערה|1=Ronnie Ellenblum Crusader castles and modern histories . Cambridge, UK : Cambridge University Press, 2007 page 242}}.