יהודי ההרים – הבדלי גרסאות

'''יהודי ההרים''', '''היהודים ההרריים''' או '''יהדות קווקז''', הייתה עד ל[[מלחמת העולם השנייה]] קהילה גדולה של [[יהודים]]. יהודים אלה חיו בעיקר בצפון ובמזרח ה[[קווקז]], במדינותבמדינה: [[אזרבייג'ן]], [[ארמניה]], ו[[גאורגיה]] (שלושתן חלק מ[[ברית המועצות]] לשעבר), וברפובליקות ה[[רוסיה|רוסיות]]: [[צ'צ'ניה]], [[אינגושטיה]], [[דאגסטן]], [[קאראצ'אי-צ'רקסיה]], ו[[קברדינו-בלקריה]]. קהילות יהודיות אלו היו צאצאים של קהילת יהודי פרס.<ref name="Brook p223">{{cite book|title=The Jews of Khazaria|last1=Brook|first1=Kevin Alan|date=2006|publisher=Rowman & Littlefield Publishers, Inc.|isbn=978-1442203020|edition=2|page=223|quote=The traditional language of the Mountain Jews, Juhuri, is part of the Iranian language family and contains many Hebrew elements. (...) In reality, <u>the Mountain Jews primarily descend from Persian Jews who came to the Caucasus during the fifth and sixth centuries.</u>}}</ref><ref>{{Cite web|url=http://www.tabletmag.com/jewish-news-and-politics/42649/mountain-jews|title=Mountain Jews - Tablet Magazine – Jewish News and Politics, Jewish Arts and Culture, Jewish Life and Religion|accessdate=2015-12-27|website=Tablet Magazine}}</ref><ref>[http://www.jta.org/2013/08/29/news-opinion/world/jewish-shtetl-in-azerbaijan-survives-amid-muslim-majority#ixzz2kSt0TdaT Cnaan Liphshiz. (2013). "Jewish shtetl in Azerbaijan survives amid Muslim majority."] Accessed at November 12, 2013.</ref> על אף שרבים מ[[יהדות ברית המועצות|יהודי ברית המועצות]] נחשבים לאשכנזים, ה'''קווקזים''' נחשבים ל[[מזרחים]]- עקב שפתם שמקורה ב[[פרסית יהודית|ניב פרסי]] וכיוון שהאוכלוסייה סביבן הייתה [[מוסלמים|מוסלמית]] בעיקרה. ההרריים מכנים עצמם בשם "ג'והור" שפרושו יהודים ושפתם בהתאם היא [[ג'והורי]] – "יהודית". הכינוי "היהודים ההרריים" (ברוסית: גוֹרְסְקִי יֶברֶאי), ניתן על ידי הרוסים לקהילות היהודים במזרח הקווקז החל במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה, עם כיבושו של מזרח הקווקז על ידי [[האימפריה הרוסית]].

==העלייה לארץ ישראללישראל==

העלייה הגדולה מן הקווקז אל [[מדינת ישראל]] בשנות השבעים של המאה ה־20 הולידה יישוב חדש, בחודש יוני [[1981]] הוקם בהרים שמעל ואדי ערה היישוב [[חיננית]], ובו שבעים משפחות. גל העלייה הגדול של שנות התשעים הביא עולים רבים, ובסוף שנות התשעים מונה העדה הקווקזית בישראל כ-80,000 נפש. אנשי העליות החדשות מפוזרים במקומות רבים ברחבי הארץ, עם ריכוזים גדולים ב[[עכו]], [[נצרת עילית]], [[מגדל העמק]], [[קריית ים]], – [[אור עקיבא]], [[חדרה]], [[פרדס חנה]], [[נתניה]], [[כפר סבא]], [[פתח תקווה]] ו[[ראשון לציון]], ובערי הדרום – [[באר שבע]], [[אופקים]], [[נתיבות]] ו[[שדרות]].