מרק ברווז – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תקלדה
אין תקציר עריכה
שורה 45:
 
== שחקנים ==
* [[גראוצ'ו מרקס]] - רופס טי פיירפליפיירפליי, מנהיג פרידוניה
* [[צ'יקו מרקס]] - צ'יקוליני, מרגל של סליבניה
* [[הארפו מרקס]] - פינקי, מרגל של סליבניה
* [[זפו מרקס]] - סגן בוב רולנד, המזכיר הראשי של פיירפליפיירפליי
* [[מרגרט דומונט]] - האלמנה גלוריה טסדייל, ממנתו של פיירפליפיירפליי למנהיג פרידוניה
* [[לואיס קלהרן]] - השגריר טרנטינו של המדינה סליבניה
* [[רחל טורס]] - ורה מרקל, עובדת של פיירפליפיירפליי
* [[אדמונד בריס]] - זנדר, קודמו של פיירפליפיירפליי
 
==שמו של הסרט==
שורה 64:
שנים לאחר מכן, ארתור מרקס, בנו של גראוצ'ו תיאר את הערכתו של של המפיק אירוינג ת'ולברג כי הסרט היה לכישלון, בראיון רדיופוני: "הוא (ת'ולברג) אמר כי הבעיה עם "מרק ברווז" היא שיש בו קטעים מצחיקים, אבל אין בו סיפור שניתן להיאחז בו. אי אפשר להיאחז באחים מרקס רק מפני שהם קבוצת מטורפים מצחיקים. 'אתם חייבים לשים סיפור אהבה בסרטים כדי שיהיה משהו להיאחז בו, ואתם חייבים לעזור לאוהבים להישאר ביחד'".
 
בנוסף, סיפור האהבה שנראה הכרחי בעיני ת'ולברג, ונכלל לאחר מכן בכל סרטי האחים מרקס, נראה כיום כהפרעה לכישרונם הקומי האדיר של האחים, וסרטיהם המוקדמים נראים כ"קומדיה טהורה".
 
כיום, הסרט "מרק ברווז" נראה כיום כפארסה פוליטית מן המעלה הראשונה, ונכלל ברשימות רבות של "מאה הסרטים הטובים ביותר".
שורה 75:
===סצינות מפורסמות===
 
ב"סצנת הראי" הארפו, הלבוש כגראוצ'ו מעמיד פנים כי הוא השתקפותו של גראוצ'ו במראה, ומנסה להתאים את תנועותיו לאלו של גראוצ'ו. לבסוף צ'יקו, הלבוש אף הוא כגראוצ'ו מתנגש בשניהם. סצנה זו היא בסיס לחיקוי בסרטים ותוכניות טלוויזיה רבים מסוגות שונות.
 
בסצנה נוספת לועגים האחים מרקס ל[[קוד הייז|קוד ההפקה]] ההוליוודי, שכלל פירוט של נושאים וסצינות האסורים בהקרנה. האחים הראו חדר מיטה של אישה, ולאחר מכן נעליים המושלכות על הרצפה, ולצידן נעלי גבר, ופרסות סוס. לאחר מכן הראתה המצלמה את הארפו הישן כשלצידו סוס.
 
==משמעויות פוליטיות==
הסרט צולם בשנת [[1933]], בה נאבקה [[ארצות הברית]] עם השפל הגדול, מיד לאחר בחירת הנשיא [[פרנקלין דלאנו רוזוולט]], ובה עלה לשלטון בגרמניה [[אדולף היטלר]], ומזה מספר שנים היה [[בניטו מוסוליני]] שליטה של איטליה, ו[[יוסיף סטלין]] שליטה של [[ברית המועצות]].
 
הסרט תוקף ומביא לידי גיחוך את השיטה ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] ומציג את המליונרית טיסדייל, המגולמת באופן מגוחך על ידי דומונט, כשליטה האמיתית בפרידוניה הממנה ראשי ממשלה לפי גחמותיה. אחת מפעולותיו של פיירפליי כראש ממשלה היא היענות לדרישת העובדים לקיצור שעות העבודה, בכך שהוא מבטל את הפסקת הצהריים.
הסרט צולם בשנת [[1933]], בה נאבקה [[ארצות הברית]] עם השפל הגדול, מיד לאחר בחירת הנשיא [[פרנקלין דלאנו רוזוולט]], ובה עלה לשלטון בגרמניה [[אדולף היטלר]], ומזה מספר שנים היה [[בניטו מוסוליני]] שליטה של איטליה, ו[[יוסיף סטלין]] שליטה של [[ברית המועצות]].
 
הסרט גם לועג ל[[דיפלומטיה]], למערכת המשפטית, ולמלחמה. הסרט אינו בעל עלילה רציפה וקוהרנטית, אלא הוא אוסף של סצינות המלעיגות על כל מוסד פוליטי באשר הוא, הגולש לאנרכיה מוחלטת, עד לסצינות הסיום. הלעג המר ביותר מופגן כנגד ה[[לאומנות]] וה[[מלחמה]].
הסרט תוקף ומביא לידי גיחוך את השיטה ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] ומציג את המליונרית טיסדייל, המגולמת באופן מגוחך על ידי דומונט, כשליטה האמיתית בפרידוניה הממנה ראשי ממשלה לפי גחמותיה. אחת מפעולותיו של פיירפליי כראש ממשלה היא היענות לדרישת העובדים לקיצור שעות העבודה, בכך שהוא מבטל את הפסקת הצהריים.
 
הסרט גם לועג ל[[דיפלומטיה]], למערכת המשפטית, ולמלחמה. הסרט אינו בעל עלילה רציפה וקוהרנטית, אלא הוא אוסף של סצינות המלעיגות על כל מוסד פוליטי באשר הוא, הגולש לאנרכיה מוחלטת, עד לסצינות הסיום. הלעג המר ביותר מופגן כנגד ה[[לאומנות]] וה[[מלחמה]].
 
בארצות הברית של שנות השלושים, העומדת בפני אתגרים בינלאומיים ומשבר קשה מבפנים, סימן הסרט מגמות בדלניות, כאשר הציג מדינות זערוריות הנלחמות זו בזו, רק בשל העובדה כי אחד מן המנהיגים כינה את השני בשם “Upstart” (זה מקרוב בא).