אדוארד בלאמי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏תנועה חברתית: קישור פנימי, נו ויקי
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ תיקון כיווניות הערת שוליים
שורה 2:
|שם בשפת המקור=Edward Bellamy
}}
'''אדוארד בלאמי''' (ב[[אנגלית]]: '''Edward Bellamy'''; {{כ}}[[26 במרץ]] [[1850]] - [[22 במאי]] [[1898]]) היה [[סופר]] ו[[סוציאליזם|סוציאליסט]] [[אמריקאי]], שהתפרסם בזכות ה[[רומן]] ה[[אוטופיה|אוטופי]] שלו - ״[[מבט לאחור (ספר)]]״ סיפור שהתבונן בעתיד הרחוק של שנת 2000. בחזון של בלאמי היה עולם [[הרמוניה|הרמוני]]. הספר חולל תנועה חברתית שהקימה 165 "מועדונים לאומיים" ברחבי ארצות הברית, שהוקדשו להפיץ את הרעיונות הפוליטיים שלו ולהפוך אותם למציאות מעשית.{{הערה|Franklln Rosemont, "Bellamy's Radicalism Reclaimed", in Daphne Patai (ed.), ''Looking Backward, 1988-1888.'' Amherst MA: University of Massachusetts Press, 1988; pg. 201.|שמאל=כן}}
 
== השנים הראשונות ==
אדוארד בלאמי נולד ב [[Chicopee Falls]], [[מסצ'וסטס]]. אביו היה [[רופוס קינג בלאמי]] (1816-1886), [[כומר]] [[בפטיזם|בפטיסטי]] וצאצאיו של יוסף בלאמי.{{הערה|שם=הערה מספר 25129935:0|Howard Quint, ''The Forging of American Socialism: Origins of the Modern Movement: The Impact of Socialism on American Thought and Action, 1886–1901.''Columbia, SC: University of South Carolina Press, 1953; pg. 74.}} אמו הייתה [[קלוויניזם|קלווניסטית]], בתו של כומר בפטיסטי בשם [[בנימין פוטנאם]], שנאלץ לעזוב את תפקידו הדתי בסאלם, [[מסצ'וסטס]], בעקבות הצטרפותו ל[[הבונים החופשיים|בונים החופשיים]].{{הערה|Joseph Schiffman, "Edward Bellamy's Religious Thought", ''Transactions and Proceedings of the Modern Language Association of America,'' vol. 68, no. 4 (Sep. 1953), pg. 716.|שמאל=כן}}
 
בלאמי למד בבית הספר הציבורי בעיר מולדתו, ועבר לקולג׳ ב[[מדינת ניו יורק]], שם למד רק שני סמסטרים. עם עזיבתו את הקולג׳, בלאמי נסע ל[[אירופה]] למשך שנה, ושהה ב[[גרמניה]]. בלאמי למד [[משפטים]] אבל נטש את התחום בלי שעסק כ[[עורך דין]], במקום זה הוא נכנס לעולם ה[[עיתונאות|עיתונות]]. בתפקיד עיתונאי שירת זמן קצר את צוות ה"[[ניו יורק פוסט]]" לפני שחזר אל מסצ'וסטס.
שורה 14:
 
== קריירה ספרותית ==
הרומנים הראשונים של בלאמי, כולל ״ששה לאחד״ ([[1878]]), ״התהליך של ד״ר היידנהוף״ ([[1880]]) ו״אחותה של מיס לודינגטון״ ([[1885]]) היו יצירות בלתי-מובנות, תוך שימוש במזימות פסיכולוגיות סטנדרטיות.{{הערה|Quint, ''The Forging of American Socialism,'' pp. 74–75.|שמאל=כן}}
 
פנייה ל[[מדע בדיוני]] אוטופי עם ספרו ״[[מבט לאחור, 2000-1887|מבט לאחור - 2000-1887]],״ שפורסם בינואר [[1888]], תפס את הדמיון הציבורי והזניק את בלאמי לתהילה ספרותית.{{הערה|שם=הערה מספר 25129935:0}} הוצאת הספרים לא ייכלה לעמוד בביקוש. הוא מכר למעלה מ 200 אלף עותקים, ורק שני ספרים בארה״ב של סוף המאה ה-19 מכרו יותר: ״[[אוהל הדוד תום]]״ ו״[[בן חור (ספר)|בן-חור]]״. בלאמי אסף גם כמה סיפורים קצרים שכתב במשך הזמן, ופרסם אותם בשנת [[1898]].{{הערה|Arthur E. Morgan, ''Edward Bellamy.'' New York: Columbia University Press,|שמאל=כן}}
 
== תנועה חברתית ==
[[קובץ:Looking Backward.jpg|ממוזער|כריכת ספרו החשוב של אדוארד בלאמי - ״מבט לאחור - 1887-2000״|טקסט=]]
 
אף על פי שבלאמי טען בדיעבד כי לא כתב את הספר ״מבט אחורה״ כמתווה לפעולה פוליטית, אלא ביקש לכתוב "פנטזיה ספרותית, אגדה של [[צדק חברתי]]"{{הערה|Edward Bellamy, "Why I Wrote ''Looking Backward,''" ''The Nationalist,'' vol. 2 (1890), pg. 199.|שמאל=כן}} הספר עודד הקמת מה שנקרא ״מועדונים לאומיים״, שהחלו להיווסד ב[[בוסטון]] בסוף [[1888]].{{הערה|William D.P. Bliss and Rudolph M. Binder (eds.), ''The New Encyclopedia of Social Reform.'' New Edition. New York: Funk and Wagnalls, 1908; pp. 810–812.|שמאל=כן}} בלאמי בספרו מתאר את ארה״ב העתידית כזונחת את הרעיון של [[תחרותיות (רגש)|תחרותיות]] דבר היוצר [[רווחה חברתית]] ויחסי אנוש שונים לגמרי ממה שהכיר בתקופתו. רעיון זה תפס את החוגים ה[[אינטלקטואל]]ים בארצות הברית והוקמו מועדונים חברתיים שקראו ליישם רעיון זה. בשנת [[1891]] היו 165 מועדונים לאומיים.{{הערה|Morris Hillquit, ''History of Socialism in the United States.'' Fifth Revised and Enlarged Edition. New York: Funk and Wagnalls, 1910; pg. 289.|שמאל=כן}}
 
בלאמי השתמש במונח "[[לאומיות]]" ולא במונח "[[סוציאליזם]]״ כמתאר את החזון, זאת מתוך מחשבה שבדרך זו הוא יגביר את המכירות של הספר, והרעיון עצמו לא יידחה על הסף מבחינה פוליטית.{{הערה|Sylvia E. Bowman, ''The Year 2000: A Critical Biography of Edward Bellamy.'' New York: Bookman Associates, 1958; pg. 114.|שמאל=כן}} במכתב משנת [[1888]] למבקר הספרות [[ויליאם דין האוולס]] כתב בלאמי:
[[קובץ:Houghton MS Am 1429 (767) - Bellamy to Aldrich, 28 Jan 1890.jpg|ממוזער|מכתב מאדוארד באלמי לתומס ביילי 1890]]
כל אדם רגיש יכול להודות שנושא השם הוא בעל חשיבות גדולה, במיוחד ברושם הראשוני.. מנקודת מבט [[קיצוניות ורדיקליזם|רדיקלית]], אני עשוי להחשב כסוציאליסט, אבל עם הכינוי ״סוציאליסט״ מעולם לא חשתי טוב. מלכתחילה - היא מילה זרה בפני עצמה, וזרה גם בכל משמעותיה. לכל אמריקאי היא מעלה דימויים של ריח של [[נפט]] עם דגל אדום, ועם כל מיני חידושים מיניים. כמו כן מעלה בעיניו נימה המתעלמת מ[[אלוהים]] ומהדת. בארץ הזאת (ארצות הברית) מתייחסים אליהם לפחות בכבוד. מה שיכולים להרשות לעצמם הרפורמים ה[[גרמנים]] וה[[צרפתים]] - לקרוא בארצם לתנועות חברתיות בשם סוציאליסטיות, באמריקה הוא נשמע ככינוי שלילי לתנועה פוליטית. אף מפלגה כזו לא יכולה להצליח באמריקה כי איננה משדרת רוח התלהבות ו[[פטריוטיות|פטריוטיזם]].
 
בלאמי עצמו הצטרף לתנועה הפוליטית שהופיעה בסביבות 1891 כאשר ייסד את עיתונו "האומה החדשה", והחל לקדם פעולות ושיתף פעולה בין המועדונים ״הלאומיים״ השונים לבין ״מפלגת העם״ שהתוותה באותה העת. במשך שלוש וחצי השנים הבאות נתן בלאמי את כולו ל[[פוליטיקה]], פרסם את כתב העת שלו, השפיע על מצע ״מפלגת העם״, ופרסם את ״התנועה הלאומית״ בעיתונות הפופולרית. שלב זה בחייו של בלאמי הגיע לסיומו ב־[[1894]], כאשר עיתונו "האומה החדשה" נאלץ להפסיק את הופעתו בשל קשיים כלכליים.{{הערה|Lipow, ''Authoritarian Socialism in America,'' pg. 31.|שמאל=כן}}
 
כאשר הפעילים המרכזיים של תנועתו הלאומית נבלעו בתוך המנגנון של ״מפלגת העם״, בלאמי נטש את הפוליטיקה כדי לחזור לספרות. הוא החל לעבוד על המשך לספרו העתידני - ״מבט לאחור״, שכותרתו הייתה ״שוויון״. זאת בניסיון להתמודד בפירוט רב יותר עם החברה האידיאלית העתידנית הפוסט-מהפכנית. הספר ראה אור ב-[[1897]] ונחשב ליצירתו האחרונה של בלאמי.