דוד גרשטיין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 19:
בגיל 26 חזר גרשטיין לישראל והחל ללמד ב"בצלאל". תחילה לימד [[רישום]], ואחר-כך הצטרף לסגל המחלקה לצורפות, אשר עברה בתקופה זו תהליך התחדשות בניהולו של [[אריה אופיר]]. באותה תקופה עברה המחלקה מצורפות בסגנון מיושן המושפע מסגנון "בצלאל" המסורתי, לעבר תפישות חדשניות שהושפעו מאמנות מודרנית כללית. בתור מורה בעל רקע באמנות ולא בצורפות, היה גרשטיין אחראי בשנים אלו על קירוב הצורפות אל העשייה האמנותית המודרנית. בין היתר חשף את התלמידים לזרמים עכשויים כגון עיצוב דני, אקספרסיוניזם, אמנות קונספטואלית, מינימליסטית וזרמים אחרים מהתקופה.{{הערה|שם=aviv}} רצונו היה להביא לראיית הצורפות כאמנות עכשווית שאינה נחותה בשל היותה דקורטיבית אלא שוות-ערך לסוגות אמנות אחרות. שנים לאחר מכן ציין גרשטיין כי מעורבותו בהוראה במחלקה לצורפות השפיעה עליו במעבר מן הציור אל הפיסול.{{הערה|שם=aviv}}
בשנים 1973 - 1974 השלים גרשטיין תואר שני במגמת גרפיקה אמנותית ב[[Central Saint Martins College of Art and Design|"סנט מרטין סקול אוף ארט"]] {{אנ|Saint Martin's School of Art}} ב[[לונדון]]. במסגרת לימודיו התנסה ב[[תחריט]] וב[[דפוס משי]]. בזמן זה שאף גרשטיין להביא לשילוב של תחריט ודפוס משי, אשר עד אז לא שולבו זה בזה. עם סיום הלימודים בלונדון זכה בפרס ראשון ובשני פרסי ציון לשבח בתחרות סוף השנה של סנט מרטין.{{הערה|שם=aviv}} בשנת 1974 חזר גרשטיין ל"בצלאל" והחל ליישם חלק מהרעיונות שהגה במהלך לימודי התואר השני. גרשטיין לקח את טכניקת דפוס המשי שהייתה נפוצה בעולם האמנות המודרנית באותה התקופה ויישם אותה בתחום השימוש ב[[אמייל (טכניקה)|אמאיל]]. כבר אז ניתן היה להבחין בנטייתו לנסות לשלב מדיומים וטכנולוגיות מתקדמות בעולם האמנות, נטייה אשר תתבטא ביתר שאת בשימושו בלייזר בשנות ה-90. עד שנת 1985 שימש כמרצה בכיר ב"בצלאל".{{הערה|שם=aviv}}
===כאמן עצמאי===
| |||