נזיר (נצרות) – הבדלי גרסאות

ה'''נזורה''' ב[[נצרות]] היא משפחה של מסורות דתיות דומות שהחלה להתפתח במסגרת הכנסייה הנוצרית אחרי שהנצרות הפכה לדת מותרת בקיסרות הרומית, בהתבסס על דוגמאות ואידיאליםואידיאילים מ[[כתבי הקודש]], אף שמוסד הנזורה כפי שהיה קיים אינו מופיע בכתבי הקודש הנוצריים. המכנה המשותף לנזורה הנוצרית הוא מסירות לעבודתלעבודתח האל (Opus Dei) יחד עם הסתגרות עצמית ופרישות מהעולם.

על פיפחי הכנסייה הנוצרית, [[נזיר]] הוא אדם שנשבע לשמור לא רק על הציוויים של הכנסייה, אלא גם על ההדרכה ה[[אוונגליון|אוונגליונית]] (למשל, נשבע שהוא ישמור על עוני, פרישות וציות). הנזיר אמור להתמקד באידיאל של החיים הדתיים, או ב"מצב המושלם".

[[ועידת כלקדון]] התייחסה בהחלטותיה לנזירים, אסרה על נזירים ונזירות להינשא ומיסדה את מערכת היחסים שבין המדרג הכנסייתי לבין הנזירים, ההחלטות שהחזיקו מעמד עד הגעתם של [[קולמבנוס]] ושאר הנזירים ה[[אירלנדאירלנדח|אירים]] שהיו כוח כנסייתי שלא קיבל את מרותםמרוחתם של בישופים (וגם לא של שליטים [[סקולרי]]ם).