ויקיפדיה

בית שאן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 13:
'''בֵּית שְׁאָן''' (ב[[יוונית]]: '''Σκυθόπολις''' "סְקִיתוֹפּוֹלִיס"; ב[[ערבית]]: '''بيسان''' "בִּיסַאן") היא [[עיר]] ב[[מחוז הצפון]] ב[[ישראל]], ב[[בקעת בית שאן]], ממזרח ל[[עמק יזרעאל]], ממוקמת על [[כביש 90]] כ-25 קילומטר מדרום ל[[ים כנרת]].
 
בית שאן מיושבת ברציפות מראשית [[התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל|התקופה הכלקוליתית]] (כ-4000 לפנה"ס) ועד ימינו (סך הכול כ-6,000 שנה). שם העיר עבר גלגולים רבים, בין השאר נקראה "אשאן", "בֵּית שָׁן", "ביישן", "סקיתופוליס" ו"ביסאן". נקראת, ככל הנראה, על שם האל שאן, שיושביה הקדומים הקימו לו בה מקדש.{{הערה|שם=:0|{{צ-ספר|מחבר = [[עמנואל הראובני]]|שם = לקסיקון ארץ ישראל|מו"ל = משרד החינוך ומטח|שנת הוצאה = 2010}}}}.
 
המועצה המקומית החדשה נוסדה בחודש יוני [[1949]] ונקראה בית שאן. רוב האוכלוסייה הערבית עזבה קודם לקרבות [[מלחמת העצמאות]] ובמהלכם ומיעוטה פונה לאחריהם, בעיקר ל[[נצרת]]. [[שטח שיפוט|שטח השיפוט]] שלה הוא 7.1 קמ"ר, הוכרזה כעיר בשנת [[1999]].
שורה 23:
תחילת היישוב הייתה בשתי נקודות מרכזיות: תל בית שאן, המתנשא מעל חורבות העיר הרומית, ובתל אצטבה, מצפון לתל בית שאן.
 
העיר מוזכרת בתנ"ך כמה פעמים. ב[[כתבי המארות]] מוזכרת בכתיב "אסאן".{{הערה|שם=:0}}. נזכרה ברשימת כיבושיו של [[תחותמס השלישי]] במסעו לארץ ישראל במאה ה-15 לפנה"ס (1468 לפנה"ס). מאז ועד המאה ה-12 לפנה"ס הייתה העיר בשלטון [[מצרים העתיקה|מצרי]], ונמצאו בה שרידים של בית מושל מצרי, ששימש ככל הנראה רצף של מספר מושלים. בזמן כמה מהם הייתה העיר מרכז שלטוני של כל האזור. בעיר נמצא פסל של [[רעמסס השלישי]]. וכן שתי מצבות ניצחון מימיו של [[סתי הראשון]]. מצבות אלה מעידות שכבר במסעו הראשון עבר דרך בית שאן והשליט בהן סדר. בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית נודעה העיר בשם Nysa (ניסה) או Scythopolis (סקיתופוליס).{{הערה|שם=:0}}.
 
===תקופת המקרא===
שורה 32:
===תקופת בית שני===
[[קובץ:עתיקות בית שאן 1.JPG|ממוזער|250x250px|עתיקות בבית שאן]]
ב[[תקופת בית שני]] הייתה בית שאן עיר מעורבת שבה גרו [[יהודים]] שקראו לה '''ביישן''', ויוונים שקראו לה '''סקיתופוליס'''. [[פרופסור]] [[מיכאל אבי-יונה]] אומר שנקראה כך על שם [[שכיר חרב|שכירי הצבא]] ה[[סקיתים]] שהושיבו שם המלכים ל[[בית תלמי]].{{הערה|1=[[האנציקלופדיה העברית]], ע' סקיתים, [[חיים תדמור]]}}. ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|תקופה הרומית]] כונתה העיר "ניסה סקיתופוליס", על-שם ניסה, שהייתה במיתולוגיה היוונית האומנת של [[דיוניסוס]], אל ה[[יין]] והפיריון ופטרונה של בית שאן. העיר הייתה הבירה של ברית עשר הערים (ה[[דקאפוליס]]) בראשית התקופה הרומית, אף על פי ששאר הערים היו ב[[עבר הירדן המזרחי]]. במהלך [[המרד הגדול]] ([[66]]-[[70]]) נטבחו תושבי העיר היהודים על ידי שכניהם הנכרים. בראשית [[המאה ה-3|המאה השלישית]] פטר [[רבי יהודה הנשיא]] את הקהילה היהודית בעיר מ[[מצוות התלויות בארץ]], מאחר שהעיר לא נכבשה שנית בידי [[עולי בבל]] ואין לה דיני קדושת הארץ לעניין מעשרות.{{הערה|{{בבלי|חולין|ו|א}}}}.
 
בית שאן מוזכרת ב{{משנה|עבודה זרה|א|ד}}. מוזכרות שם חנויות מעוטרות בעבודה זרה שהיו בבית שאן. משם ניתן להבין כי התקיימה בה עבודה זרה, כלומר התבצע בה סוג של פולחן אלילי לפני תחילת המאה ה-3 בה נחתמה המשנה.
שורה 43:
[[קובץ:Israel Museum Beth Shean Synagogue mosaic floor.jpg|ממוזער|שמאל|250px|רצפת [[פסיפס]] של אחד מ[[בית כנסת|בתי הכנסת]] מ[[תקופת התלמוד]] שנתגלו בעיר, ובו סמלים [[יהדות|יהודיים]] רבים]]
בית שאן הייתה עיר נוצרית חשובה ב[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]], באותה תקופה העיר נקראה סקיתופוליס.
ברעידת אדמה בשנת 363 נהרסו מבנים בעיר, בהם הבזיליקה הרומית. בשנת [[409]] חולקה הארץ לשלוש [[פרובינקיה רומית|פרובינקיות]], וסקיתופוליס נבחרה לבירת ה[[פרובינקיה פלשתינה השנייה]]. במהלך כל התקופה הרומית-ביזנטית הייתה סקיתופוליס עיר מפוארת עם מבני ציבור, [[בית מרחץ|בתי מרחץ]], מתקני שעשועים, שווקים, [[נימפאום|נימפאונים]], שערים מונומנטלים ורחובות מרכזיים צולבים ([[קארדו]] ו[[דקומאנוס]]). בעיר היה [[בית כנסת]] עם [[פסיפס]] מרשים שנחשף בסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20]], ומקדשים אליליים גדולים שהפכו אחר כך לכנסיות. ב-2010 נחשף בית כנסת שומרוני שנבנה ככל הנראה בסוף המאה החמישית לספירה.{{הערה|{{ynet|ynet|בית כנסת שומרוני בן 1,500 שנה נחשף בבית שאן|3957041|20 בספטמבר 2010}}}}.
 
רוב מבני העיר נהרסו ב[[רעידת אדמה|רעידות האדמה]] בשנת 659/60 וברעידה [[רעש שביעית|שאירעה בשנת 749]], לאחריה הפכה לעיירה קטנה תחת השם הערבי: '''ביסאן'''.
שורה 49:
בית שאן נכבשה על ידי [[טנקרד, נסיך הגליל|טנקרד]] (1072 – 1112) ב[[מסע הצלב הראשון]] בשנת [[1099]], אך היא מעולם לא בוּצרה. למרות זאת הוקמה בה מצודה בחלקו המזרחי של ה[[היפודרום]] הרומי הנטוש. גם התל כנראה יושב בתקופה זו. בית שאן עמדה במתקפה הראשונה של [[צלאח א-דין]] ב-1182, אך מקץ שנה נפלה ונהרסה כליל בידיו. העיר נבנתה מחדש בשנת 1192, ועִז א-דין אֻסאמה אלצאלח מונה למושלה. ב-1217, הרסו הצלבנים את העיר שוב ב[[מסע הצלב החמישי]] בראשות אנדרי מלך [[הונגריה]]. הקטע האחרון של [[קרב עין ג'אלות]] (1260) בין ה[[מונגולים]] ל[[ממלוכים]] התרחש בבית שאן. בית שאן שוקמה מהריסותיה שוב באמצע [[המאה ה-13]], כאשר מדי פעם התנפלו עליה המונגולים או הצלבנים. בד בבד, חשיבותהּ הלכה ועלתה עם תזוזת החזית המונגולית-ממלוכית צפונה לסוריה, והיותה תחנה בדרך הראשית (דרך הדואר) המחברת בין סוריה ומצרים. ב-1260 הפכה בית שאן לבירת אחת הנפות של מחוז דמשק, כאשר באותה עת נבנתה בה אכסניית-השיירות של האמיר סלאר (שכונתה "ח'אן אל-אחמר"), ליד השכונה הסמוכה למסילת הברזל דהיום.
 
במאה ה-14 חייתה בעיר קהילה יהודית קטנה. ר' [[אשתורי הפרחי]] (1313 והלאה) כותב בספרו "[[כפתור ופרח]]" מדוע בחר בבית שאן כמקום מגוריו: "בפלגת אדמת ישראל בחסד עליון עברתי (סיירתי ברחבי הארץ). עירותיה, מדינותיה וכרכיה רובם דרכתי (בקרתי בכל מקום). '''הרי בשמים עם נרדים מצאתי בבית שאן למנשה''',{{הערה|על משקל האמור ב[[שיר השירים]]}}, אשר בו חבר את זה ישיבתי בחרתי. יושבת על מים רבים, ארץ חמדה מבורכת, ושבעת שמחות כגן השם תוציא צמחה ולגן עדן פתחה".
 
=== התקופה העות'מאנית ===
שורה 72:
 
[[קובץ:PikiWiki Israel 11143 Farm.jpg|250px|ממוזער|הכניסה לחווה חקלאית בבית שאן]]
בליל 11 במאי [[מבצע גדעון|כבשה]] מחלקה של "ההגנה" את תל בית שאן. בעקבות זאת, ב-12 במאי נכנעה העיר לחיילי "ההגנה".{{הערה|דוב ניר, יצחק כפכפי, בקעת בית־שאן: החבל ואתגריו על גבול המדבר, 1989, עמ' 111}}. במהלך המשא ומתן על תנאי הכניעה ברחו יחידות צבא השחרור הערבי ומרבית תושבי העיר, רובם לעבר הירדן ומיעוטם ל[[ג'נין]]. בעיר נותרו בין 700 ל-1,500 איש. תחילה הוטל עליהם [[עוצר]] ו[[משטר צבאי]], אך קציני "ההגנה" באזור שחששו מהפלישה העתידית של צבאות ערב ומקיומו של ריכוז ערבי גדול בסמוך לחזית לחצו על פינוי הנותרים ובקשתם נענתה.{{הערה|{{דבר|עזריה אלון|מי גורש איך ולמה|1978/03/10|03000}}}}. בסוף החודש פונו גם אחרוני התושבים, רובם [[נוצרים]], ל[[נצרת]].{{הערה|[[בני מוריס]], '''לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינית, 1947-1949''', עמ' 63, 99, 150-148. ראו גם: {{דבר||בית שאן נכנעה לכוחות ההגנה|1948/05/13|00102}}; {{על המשמר||בית-שאן נכנעה|1948/05/13|00406}}.}}.
 
===לאחר הקמת מדינת ישראל===
ביוני [[1949]] יושבה העיירה מחדש בשמה הקדום "בית שאן". בשנות ה-50 וה-60, במסגרת [[העלייה ההמונית]], הובאו אליה [[עולה חדש|עולים חדשים]] רבים מ[[יהדות עיראק|עיראק]], [[יהדות איראן|איראן]], [[יהדות רומניה|רומניה]] ו[[צפון אפריקה]].{{הערה|{{ישראל היום|אילן גטניו|אני הולך לבית שאן|573055|20 יולי 2018}}}}.
 
במהלך [[מלחמת ההתשה בבקעת הירדן|מלחמת ההתשה]] סבלה העיר מהפגזות ירדניות ומהסתננויות של מחבלים משטח [[ירדן]]. באירועים אלו נהרגו ונפצעו תושבים רבים. בשנת 1974 אירע [[פיגוע בית שאן (1974)|פיגוע]] בו רצחו מחבלים מ[[החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין]] ארבעה מתושבי העיר, אירוע שהוביל להפגנות סוערות של התושבים.
שורה 97:
בבית שאן הוקמה התחנה החמישית, שנקראה "ביסאן", מבין שמונה התחנות המקוריות של [[מסילת הרכבת החיג'אזית]]. במהלך השנים נערכו תוכניות שונות לחידוש פעילות מסילת [[רכבת העמק]] שנבנתה על ידי העות'מאנים, אך התוכניות הבשילו לכדי ביצוע רק בראשית [[העשור השני של המאה ה-21]]. ב-16 באוקטובר 2016 נחנכה [[מסילת העמק]] החדשה שנבנתה בעקבות תוואי המסילה הישן, עם שינויים קלים. הרכבת מחברת בין [[חיפה]] ל[[עפולה]] ובית שאן.
 
בעיר מופעלים קווי [[אוטובוס]] של חברת [[סופרבוס]], לאחר שהחברה נבחרה בשנת 2014 לפעול באשכול העמקים, והחליפה את חברת [[קווים]] שפעלה בעיר.{{הערה|{{TheMarker|דניאל שמיל|סופרבוס מתאוששת: זכתה בהפעלת קווי תחבורה ציבורית בעמקים|1.2279104|25 במרץ 2014}}}}. בספטמבר 2017, לאחר עיכובים רבים{{הערה|{{NFC|אלי אלון|חלם בהקמת התחנה המרכזית בית שאן|0024-D-111343-00|2 במאי 2016}}}} נפתח [[מסוף בית שאן]] שמרכז את האטובוסים המגיעים לעיר.
 
==תיירות==
שורה 130:
בקונסרבטוריון ישנה מקהלה הנקראת 'מקהלת הזמיר' המייצגת כל שנה את בית שאן בהופעה מיוחדת ביחד עם עוד מקהלות מישראל ו[[ארצות הברית]] בניו יורק בשיתוף [[הסוכנות היהודית]].
 
נכון לשנת 2018 זינק מספר התלמידים במאות אחוזים לעומת שנים עברו ותחום המוזיקה מהווה חלק מרכזי בחינוך המוזיקלי בעיר. פרויקט בית ספר מנגן פועל בבתי הספר היסודיים וכמו כן מורים מהקונסרבטריון העירוני מלמדים ומנחים הרכבים מוזיקליים בחטיבות הביניים ובתיכונים אורט "אמירים" ואורט "פסגות".{{הערה|"[http://www.bet-shean.org.il/הרכבים-מוסיקליים-ייצוגיים-לאורט-אמיר/ הרכבים מוזיקליים ייצוגיים לאורט "אמירים" ואורט "פסגות"]". ''bet-shean.org'', 14 במרץ 2018}}.
 
באוגוסט 2018 הסתיים השיפוץ במתחם [https://www.facebook.com/consbeitshean/ הקונסרבטוריון העירוני] בעלות של מיליון ש"ח ובנוסף הוקם אולפן הקלטות מקצועי.{{הערה|יוסי וקנין, "[http://www.mynetemek.co.il/mobile/article/248844/3 בית שאן: בית המוזיקה בעיר עובר שדרוג]". ''Mynet העמק'', 12 בדצמבר 2017}}.
 
מנהל הקונסרבטוריון העירוני החל משנת 2017 הוא המוזיקאי [http://www.emeknews.co.il/עומר-גבאי-הוא-המנהל-החדש-של-בית-המוזיקה/ עומר גבאי]{{הערה|יניב אעידן, "[http://www.emeknews.co.il/עומר-גבאי-הוא-המנהל-החדש-של-בית-המוזיקה/ עומר גבאי הוא המנהל החדש של בית המוזיקה בבית שאן]". ''עמק ניוז'', 20 ביולי 2017}}{{הערה|[http://www.matnas-bs.org.il/designFiles/601506232787rand.JPG לוגו הקונסרבטוריון]}}
שורה 139:
 
==ספורט==
לעיר קבוצת [[כדורגל]] בשם [[הפועל בית שאן]]. הקבוצה שיחקה ב[[ליגת העל בכדורגל]] למשך 5 עונות ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], במהלכן הגיעה להשגים גדולים וכן הייתה מעורבת ב[[משחק השרוכים]] שנודע לשמצה בהיסטוריית הכדורגל הישראלי. הקבוצה הונצחה בסרט התיעודי "[[בית שאן: סרט מלחמה]]". מאז ירדה ארבע ליגות בשמונה עונות, כאשר בסוף עונת [[2005]]–[[2006]] ירדה ל[[ליגה ב' (כדורגל)|ליגה ב']] והתפרקה באוגוסט 2006.{{הערה|שם=גדעון|{{nrg|גדעון אברהם|הפועל בית-שאן התפרקה|472/036|30 באוגוסט 2006|3|1}}}}.
 
בשנת 2010 הוגשה להתאחדות לכדורגל בקשה לרישום קבוצה חדשה בשם "הפועל בית שאן/[[מסילות]]", מגישי הבקשה רואים בכך את הקמתה מחדש של קבוצת הפועל בית שאן.{{הערה|שם=גדעון}}.
 
קבוצת ה[[כדורסל]] היחידה בעיר, [[מכבי בית שאן]], משחקת ב[[ליגה ב' (כדורסל)|ליגה ב']] נכון לשנת 2014.
שורה 174:
*הרים: הנוף הנשקף מהעיר ומעמק בית שאן – הרי [[הגלעד]] במזרח, [[הר הגלבוע|הרי הגלבוע]] במערב [[רמת יששכר|ורמות יששכר]] מצפון.
*הכתובת בעברית קדומה מברכת מנשה: השבט אשר בנחלתו שכנה העיר, "ממגד שמים מעל ומתהום רובצת תחת".
*הכתובת "זו בית שאן": מ[[בראשית רבה]].{{הערה|הסבר זה לקוח מתוך [http://www.skitopo.net/exp/sBS.asp חוברת שהוצאה על ידי שייקה כהן מהמרכז הפדגוגי בבית שאן]}}.
 
==גלריה==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/בית_שאן"