הבדלים בין גרסאות בדף "הסבה"

הוסרו 2 בתים ,  לפני שנתיים
מ
ההסיבה->ההסבה - תיקון תקלדה בקליק
(תיקון כיווניות הערת שוליים)
מ (ההסיבה->ההסבה - תיקון תקלדה בקליק)
[[הלכה|ההלכה]] אימצה את תנוחת ההסיבה כתקנה מרכזית שתקנו [[חז"ל|חכמים]] בהלכות ליל הסדר, והיא באה להמחיש את היציאה לחירות משעבוד מצרים. זאת בהתאם לעיקרון ש"חייב אדם לראות את עצמו כאילו '''הוא''' יצא ממצרים". המשנה ב[[מסכת פסחים]]{{הערה|1={{משנה|פסחים|י|א}}}} מדגישה ש"אפילו עני בישראל לא יאכל עד שיסב" - כדי לבטא את חירותו, אף על פי שבדרך כלל אינו רגיל להסב.
 
מרכזיותה של ההסיבהההסבה בליל הסדר באה לידי ביטוי בכך שהמשתתפים בליל הסדר קרויים לעיתים "מסובים", כפי שנאמר ב[[הגדה של פסח]]: "מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא ורבי טרפון - שהיו '''מסובין''' בבני ברק".
 
יש להסב בזמן [[מצה#מצוות אכילת מצה בפסח|אכילת המצה]], ה"[[מרור#מרור וכורך|כורך]]" ושתיית [[ארבע כוסות|ארבע הכוסות]], אך לא בשעת אכילת המרור, כיון שאכילתו היא על שם השיעבוד ועל שם שמיררו המצרים את חיי בני ישראל. הידור [[מצווה]] הוא להסב בכל שעת אכילת הסעודה. בשעת אמירת ההגדה - אין להסב, אלא יש לשבת בכובד ראש.