ויקיפדיה

AH-1 קוברה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
שורה 102:
[[חיל האוויר הישראלי]] גילה עניין במסוקי הקוברה עוד בראשית [[שנות ה-70 של המאה ה-20]], לאור הצלחתם ב[[מלחמת וייטנאם]]. [[שר הביטחון]] באותן שנים, [[משה דיין]], העלה את האפשרות לרכוש את המסוקים כאשר ביקר ב[[ארצות הברית]] ב-[[1972]], אך הדברים לא בא לידי מימוש באותו שלב.{{הערה|ביעף, עמ' 45.}} לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]], כאחד מלקחי המלחמה, הצביעו קצינים בכירים בחיל האוויר על מסוקי התקיפה כמענה למתקפת שריון מסיבית. המסוקים יכולים לתת מענה מהיר ומדויק להתקפת פתע של כוחות שריון, ובשל יכולתם לנצל את תנאי השטח יוכלו להתמודד גם עם איום טילי הנ"מ.{{הערה|ביעף, עמ' 45 - 46.}}{{הערה|טל מיכאל, [http://iaf.org.il/6382-38116-HE/IAF.aspx אש מהשמיים], באתר חיל האוויר הישראלי}}
 
במאי [[1975]] יצאה משלחת ראשונה של חיל האוויר ל[[ארצות הברית]] כדי ללמוד את המסוק ואת הפעלתו.{{הערה|שם=נתיב|{{אתר חיל האוויר|1=אמרל ונקרט|2=נתיב הנחש - 30 שנה לצפע|3=1614-24590|4=24.8.05}}}} עם זאת, לכתחילה התכוון חיל האוויר לרכוש דגם אחר של מסוק תקיפה, [[סיקורסקי S-67 בלקהוק]].{{ביאור|אין לבלבל עם מסוק הסער [[סיקורסקי]] [[UH-60 בלק הוק]], המאוחר יותר.}}. היה זה מסוק קרב כבד, שחברת סיקורסקי ניסתה לשווק ל[[צבא ארצות הברית]] ומאוחר יותר לחיל האוויר הישראלי. המסוק היה מהיר מאד, בעל [[כן נסע|כני נסע]] מתכנסים ו[[אוויוניקה]] מתקדמת לזמנו, ויכול היה לשאת חימוש רב, כולל 16 טילי טאו (לעומת 8 של הקוברה), רקטות ו[[טיל אוויר-אוויר|טילי אוויר אוויר]] מדגם [[AIM-9 סיידוויינדר]]. נציגי חיל האוויר המליצו על רכישתו אך [[תאונה אווירית]] שאירעה למסוק במהלך [[הסלון האווירי בפארנבורו]] בספטמבר [[1974]] קטעה את המשא ומתן, ובעקבותיה הופסק פיתוח המסוק.{{הערה|[http://www.all-aero.com/index.php/component/content/article/35-helicopters/copters/10146-sikorsky-s-67 Sikorsky S-67] באתר [http://www.all-aero.com all-aero.com].}}{{הערה|שם=בטאון|{{בטאון חיל האוויר|1=אודי עציון|2=נחש קרב|3=203|4=45|5=אפריל 1995}}}}
 
כישלון ה-S-67 החזיר את חיל האוויר אל הקוברה. זמן מה לאחר הגעת משלחת חיל האוויר לארצות הברית התקבלה הסכמה למכור לישראל ששה מסוקים מדגם AH-1G מעודפי צבא ארצות הברית. משלחת נוספת יצאה לארצות הברית כדי לקבל מסוקים אלה, ששופצו על פי דרישת חיל האוויר במפעלי חברת בל. המסוקים, שכונו בחיל האוויר '''צפע''', הגיעו לארץ ב[[11 באפריל]] [[1975]].{{הערה| במקביל ליציאת המשלחת לארצות הברית הקים חיל האוויר יחידה שנועדה ללמוד ולגבש את תורת הלחימה במסוקי קרב. היחידה הוגדרה ככזו ולא כ[[טייסת]], משום שהיוותה גוף ניסיוני ולא יחידה מבצעית. היחידה ערכה תרגילים ניסיוניים עם ששת המסוקים הראשונים, בשילוב כוחות קרקע, והצלחתם של תרגילים אלה הביאה להחלטה לשדרג את המטוסים הקיימים לדגם AH-1S ולרכוש מסוקים נוספים מגרסה זו,. והיחידההיחידה הניסויית הפכה ל[[טייסת 160]] ("טייסת המסק"ר הראשונה") בדצמבר [[1977]].{{הערה|שם=נתיב|{{אתר חיל האוויר|1=אמרל ונקרט|2=נתיב הנחש - 30 שנה לצפע|3=1614-24590|4=24.8.2005}} המסוקים הוצגו לראשונה ביום חיל האוויר, יולי [[1979]].{{הערה|ביעף, עמ' 46.}}{{הערה|{{nrg|nrg מעריב|מסוק הקוברה: בשירות ישראל מאז 1975|451/213|12 במרץ 2013|1|2}}}}
 
המסוקים הופעלו לראשונה ב[[9 במאי]] [[1979]] כאשר תקפו בית ב[[מחנה פליטים]] ליד [[צור (לבנון)|צור]], ב[[לבנון]], בו שהו מחבלים שתקפו לפני כן את קיבוץ [[מנרה]]. לאור הצלחתה של התקיפה הופעלו המסוקים במבצעים דומים נוספים.{{הערה|שם=בטאון}} [[מבצע שלום הגליל]] (של"ג) היה המערכה הנרחבת הראשונה בה הופעלו המסוקים,. שתקפוטילי [[חילהטאו שריון|כוחותשל שריון]]המסוקים הוכחו כיעילים נגד טנקי ו[[נ"מT-72]] של [[סוריה|סוריםהצבא הסורי]] וכנגד מטרות נוספות, השמידובהן מפקדות מחבלים, וסייעוכלי לכוחותרכב הקרקעועוד. במהלך המלחמה הופל מסוק אחד באש נ"מ, וטייסיו,
 
ב[[אוקטובר]] [[1986]], מסוק קוברה של חיל-האוויר חילץ טייס מטוס [[F-4 פנטום|פנטום]] שנטש את מטוסו מעל [[לבנון]], עקב תקלה טכנית; הטייס חולץ בעודו נתלה על מגלשי המסוק. הנווט של המטוס, [[רון ארד]], נפל בשבי ונעדר עד היום.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/AH-1_קוברה"