ביקורת על האסלאם – הבדלי גרסאות

הביקורת על מוחמד קיימת עוד מאז המאה ה-7 לספירה כאשר מוחמד האוכלוסייה הערבית הלא-מוסלמית ביקרה אותו על כך שהוא הטיף ל[[מונותיאיזם]], ועל ידי השבטים היהודיים בחצי האי ערב {{אנ|Jewish tribes of Arabia}} על כך שניכס באופן בלתי מוצדק נרטיבים ודמויות מקראיות, על גידוף הדת היהודית, ועל כך שהכריז על עצמו כ"נביא האחרון" מבלי שביצע שום נס, ולא הוכיח שהוא נביא אמיתי שנבחר על ידי האל וכי אינו נביר שקר.<ref>{{הערה|[[Ibn Warraq]], ''[https://books.google.com/books?id=M8o6UZ37ppUC&pg=PA255#v=onepage&q&f=false Defending the West: A Critique of Edward Said's Orientalism]'', p. 255.</ref><ref>}}{{הערה|Andrew G. Bostom, ''[https://books.google.com/books?id=vjFNPT52XjUC&pg=PA21#v=onepage&q&f=false The Legacy of Islamic Antisemitism: From Sacred Texts to Solemn History]'', p. 21.</ref>}}

בימי הביניים השונים הוגים מערביים וביזנטיים שונים החשיבו את מוחמד לנביא שקר<ref name{{הערה|שם="Quinn2008">|{{cite book |last=Quinn |first=Frederick |date=2008 |title=The Sum of All Heresies: The Image of Islam in Western Thought |location=New York |publisher=Oxford University Press |chapter=The Prophet as Antichrist and Arab Lucifer (Early Times to 1600) |pp=17–54 |isbn=978-0195325638}}</ref><ref name}}{{הערה|שם="Goddard2000">|{{cite book |last=Goddard |first=Hugh |date=2000 |title=A History of Christian-Muslim Relations |location=Edinburgh |publisher=Edinburgh University Press |chapter=The First Age of Christian-Muslim Interaction (c. 830/215) |pp=34–41 |isbn=978-1566633406}}</ref>}} ואפילו ל[[אנטיכריסט]].<ref name{{הערה|שם="Quinn2008"/><ref name}}{{הערה|שם="Goddard2000"/>}} כמה מהם, כמו התאולוג והנזיר הדומיניקני [[תומאס אקווינס]], מתחו ביקורת על ההבטחות של מוחמד על הנאת הבשרים בחיים שלאחר המוות.

הביקורות בעת המודרנית מצד גורמים דתיים<ref name{{הערה|שם="Cimino">|{{cite journal|title="No God in Common": American Evangelical Discourse on Islam after 9/11|first=Richard|last=Cimino|date=December 2005|journal=Review of Religious Research |volume=47|issue=2|pages=162–74|doi=10.2307/3512048|jstor = 3512048}}</ref><ref name}}{{הערה|שם="ChristianPost">|{{cite news |last=Dobbins |first=Mike |date=13 April 2015 |title=The Critics of Islam Were Right: An Apology to Ayaan Hirsi Ali, Sam Harris, Bill Maher and Other So-Called Islamophobes |url=https://www.christianpost.com/news/the-critics-of-islam-were-right-an-apology-to-ayaan-hirsi-ali-sam-harris-bill-maher-and-other-so-called-islamophobes-137416/ |work=The Christian Post |location=Washington, D.C. |access-date=26 September 2017 |archive-url=https://web.archive.org/web/20161210152517/http://www.christianpost.com/news/the-critics-of-islam-were-right-an-apology-to-ayaan-hirsi-ali-sam-harris-bill-maher-and-other-so-called-islamophobes-137416/ |archive-date=10 December 2016 |dead-url=no }}</ref>}} וחילוניים<ref name{{הערה|שם="Nyt">|{{cite news|title=Islam's Problem With Blasphemy|url=https://www.nytimes.com/2015/01/14/opinion/islams-problem-with-blasphemy.html|date=13 January 2015|first=Mustafa|last=Akyol|newspaper=The New York Times|accessdate=26 September 2017|archive-url=https://web.archive.org/web/20171026222416/https://www.nytimes.com/2015/01/14/opinion/islams-problem-with-blasphemy.html|archive-date=26 October 2017|dead-url=no}}</ref><ref name}}{{הערה|שם="Independent">|{{cite news |last=Cornwell |first=Rupert |date=10 April 2015 |title=Ayaan Hirsi Ali: Islam's most devastating critic |url=https://www.independent.co.uk/news/people/profiles/ayaan-hirsi-ali-islams-most-devastating-critic-10169031.html |work=[[The Independent]] |location=London |access-date=26 September 2017 |archive-url=https://web.archive.org/web/20171027025508/https://www.independent.co.uk/news/people/profiles/ayaan-hirsi-ali-islams-most-devastating-critic-10169031.html |archive-date=27 October 2017 |dead-url=no }}</ref><ref name}}{{הערה|שם="Warraq">|{{cite book |author=[[Ibn Warraq]] |date=2000 |title=The Quest for the Historical Muhammad |location=Amherst, New York |publisher=Prometheus Books |isbn=978-1573927871 }}</ref><ref name}}{{הערה|שם="Spencer">|{{cite book |author=Robert Spencer |date=2006 |title=The Truth About Muhammad |location=Washington, D.C. |publisher=Regnery Publishing |isbn=978-1596980280 }}</ref>}} מתמקדת בעיקר במוסריותו של מוחמד, בכך שהיו בבעלותו עבדים, ביחסו לאויביו, בנישואיו, ובמצבו הפסיכולוגי. מוחמד הואשם בין היתר בסדיזם ובחוסר רחמים - בפרט במקרה בו כבש ורצח את כל הגברים ב[[שבט בני קוריט'ה]] שחיו בצפון חצי האי ערב - בכך שקיים יחסי מין עם עבדיו, ועל נישואיו לעאישה כשהיא הייתה בת שש.

נושא העבדות בעולם האיסלאמי בעת החדשה הוא שנוי במחלוקת. לאורך השנים תועדו של מקרים באזורי מלחמה כמו סודאן וסומליה בהם מתקיימים מקרים של עבדות. בכתב העת הדיגיטלי "Dabiq" {{אנ|Dabiq (magazine)}} של ארגון המדינה האסלמית משנת 2014 נטען במפורש כי ישנה הצדקה דתית לשעבוד נשים יאזידיות.<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://www.newsweek.com/islamic-state-seeks-justify-enslaving-yazidi-women-and-girls-iraq-277100|title=Islamic State Seeks to Justify Enslaving Yazidi Women and Girls in Iraq|work=Newsweek|date=13 October 2014}}</ref><ref>}}{{הערה|[http://au.ibtimes.com/articles/569402/20141013/islamic-state-dabiq-magazine-isis-slavery.htm#.VD7r9EnD_Gg]</ref><ref>}}{{הערה|Allen McDuffee, [https://www.theatlantic.com/international/archive/2014/10/isis-confirms-and-justifies-enslaving-yazidis-in-new-magazine-article/381394/ "ISIS Is Now Bragging About Enslaving Women and Children,"] ''The Atlantic'', 13 October 2014</ref><ref>}}{{הערה|Salma Abdelaziz, [http://www.cnn.com/2014/10/12/world/meast/isis-justification-slavery/ "ISIS states its justification for the enslavement of women,"] ''CNN'', 13 October 2014</ref><ref>}}{{הערה|Richard Spencer, [https://www.telegraph.co.uk/news/worldnews/islamic-state/11158797/Thousands-of-Yazidi-women-sold-as-sex-slaves-for-theological-reasons-says-Isil.html "Thousands of Yazidi women sold as sex slaves 'for theological reasons', says Isil,"] ''The Daily Telegraph'', 13 October 2014.</ref>}}

{{ציטוט|העונש על כפירה לפי הדין האיסלאמי הוא מוות. האסלאם נתפס כמדיניות, ולא רק כקהילה דתית. מכיוון שכך כפירה נחשבת לבגידה.<ref name{{הערה|שם=autogenerated1>|{{Cite news| last=Lewis | first=Bernard | title=Islamic Revolution | date=1998-01-21 | publisher=The New York Review of Books | url=http://www.nybooks.com/articles/4557}}</ref>}}}}

לטענת המזרחן הישראלי [[יוחנן פרידמן]] מצוקתם האמיתית של המוסלמים המודרניים אינה קיומם של חוקים נוקשים נגד כפירה בספרים עתיקים מימי הביניים אלא העובדה שהאשמות בכפירה והדרישות על ענישה בשל כפירה נשמעות שוב ושוב מגורמים מוסלמים קיצוניים שונים בהווה.<ref name{{הערה|שם="Yohanan Friedmann p.5">|Yohanan Friedmann, ''Tolerance and Coercion in Islam'', Cambridge University Press, p. 5</ref>}}

פיגועי 11 בספטמבר בארצות הברית ופעולות טרור בולטות אחרות שבוצעו במהלך המאה ה-21 על ידי ארגוני טרור מוסלמים קיצוניים גרמו לכך שרבים החלו להחשיב את האסלאם לדת אלימה.<ref>{{הערה|{{cite book |title=Religion, power & violence: expression of politics in contemporary times|first=Ram |last=Puniyani |publisher=SAGE |year=2005 |pages=97–98 |url=https://books.google.com/?id=Fd5Fm79VMk8C&pg=PA98&dq=Islam+%22violent+religion%22#v=onepage&q=Islam%20%22violent%20religion%22&f=false |isbn=9780761933380}}</ref>}} בפרט, הכתבים בקוראן שעוסקים במלחמה ושלום הפכו לנושאים שעוררו דיונים סוערים בתחילת המאה ה-21. מצד אחד, ישנם מבקרים שטוענים כי פסוקים מסוימים בקוראן קוראים לביצוע פעולות צבאית נגד כופרים - הן במהלך תקופת חייו של מוחמד והן באופן כללי. בקוראן כתוב "הילחם בשם הדת שלך באלה שנלחמים בך." לעומת זאת, רוב החוקרים המוסלמים, כולל אחמדיה, טוענים כי המבקרים שמתייחסים לפסוקים הללו אינם קוראים אותם בהקשר הנכון,<ref name{{הערה|שם="Boundries_Princeton">|Sohail H. Hashmi, David Miller, ''Boundaries and Justice: diverse ethical perspectives'', Princeton University Press, p. 197</ref><ref name}}{{הערה|שם="www-rohan.sdsu.edu">|{{cite web|url=http://www-rohan.sdsu.edu/~khaleel/|title=Khaleel Mohammed|publisher=San Diego State University Religious Studies Department|deadurl=yes|archiveurl=https://web.archive.org/web/20080708102707/http://www-rohan.sdsu.edu/~khaleel/|archivedate=8 July 2008|df=}}</ref>}} וכי כאשר קוראים את הפסוקים בהקשר הנכון מובן בבירור שהקוראן למעשה אוסר על תוקפנות<ref name{{הערה|שם="aaiil.org">|Ali, Maulana Muhammad; [http://www.aaiil.org/text/books/mali/religionislam/religionislammuhammadali.shtml The Religion of Islam] (6th Edition), Ch V "Jihad" p. 414 "When shall war cease". Published by ''[[Lahore Ahmadiyya Movement for the Propagation of Islam|The Lahore Ahmadiyya Movement]]''</ref><ref name}}{{הערה|שם="Sadr-u-Din, Maulvi page 8">|{{cite book|last=Sadr-u-Din|first= Maulvi|title=Qur'an and War| page= 8|publisher= The Muslim Book Society, Lahore, Pakistan|url=http://www.aaiil.org/text/books/others/sadrdin/quranwar/quranwar.shtml}}</ref>}},<ref>{{הערה|[http://www.aaiil.org/uk/newsletters/2002/0302.shtml Article on Jihad] by Dr. G. W. Leitner (founder of The Oriental Institute, UK) published in Asiatic Quarterly Review, 1886. ("Jihad, even when explained as a righteous effort of waging war in self-defense against the grossest outrage on one's religion, is strictly limited..")</ref>}} ומאפשר לחימה רק מתוך הגנה עצמית.<ref name{{הערה|שם="The Qur p. 228-232">|[http://www.aaiil.org/text/articles/bash/quraniccommandmentswarjihad.shtml The Qur'anic Commandments Regarding War/Jihad] An English rendering of an Urdu article appearing in Basharat-e-Ahmadiyya Vol. I, pp. 228–32, by Dr. Basharat Ahmad; published by the Lahore Ahmadiyya Movement for the Propagation of Islam</ref><ref name}}{{הערה|שם="Ali, Maulana Muhammad Pages 411-413">|{{cite book|first=Ali|last=Maulana Muhammad|title=The Religion of Islam (6th Edition), Ch V "Jihad"|pages=411–13|publisher=The Lahore Ahmadiyya Movement|url=http://www.aaiil.org/text/books/mali/religionislam/religionislammuhammadali.html}}{{Dead link|date=April 2019 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}</ref>}}

ב-10 מדינות שונות בעולם אשר בעלות רוב מוסלמי ניתן להעניש אנשים על אקטים הומוסקסואליים, אם כי בחלקם העונש מעולם לא מיושם.<ref>{{הערה|{{cite web|url=https://www.washingtonpost.com/news/worldviews/wp/2016/06/13/here-are-the-10-countries-where-homosexuality-may-be-punished-by-death-2|title=Here are the 10 countries where homosexuality may be punished by death|date=16 June 2016|publisher=The Washington Post}}</ref>}}

אחד הפסוקים בקוראן שמתירים אלימות במשפחה הוא סורה 4:34<ref>{{הערה|{{cite web|url=http://www.alim.org/library/quran/ayah/compare/4/34/men-are-given-authority-over-women-and-corrective-measures-for-disobedient-women-and-arbitration-in-family-disputes|title=Surah 4:34 (An-Nisaa), Alim&nbsp;— Translated by Mohammad Asad, Gibraltar (1980)|publisher=}}</ref><ref>}}{{הערה|[http://www.eui.eu/DepartmentsAndCentres/RobertSchumanCentre/Research/InternationalTransnationalRelations/MediterraneanProgramme/MRM/MRM2011/ws04.aspx Salhi and Grami (2011), Gender and Violence in the Middle East and North Africa, Florence (Italy), European University Institute] {{webarchive|url=https://web.archive.org/web/20130927154118/http://www.eui.eu/DepartmentsAndCentres/RobertSchumanCentre/Research/InternationalTransnationalRelations/MediterraneanProgramme/MRM/MRM2011/ws04.aspx |date=27 September 2013 }}</ref>}} על סמך פסוק זה במדינות שונות בהן חל חוק השריעה סירבו לאורך השנים להעמיד לדין על מקרים של אלימות במשפחה.

ג'ון אספוזיטו כתב מספר כתבים על האסלאם והעולם המוסלמי. הוא התייחס לנושאים כמו עליית האסלאם המיליטנטי, נשים ורעלות ודמוקרטיה. לטענת אספוזיטו כי לרוב בעת הכיסוי בתקשורת על האסלאם והעולם המוסלמי יוצא מנקודת הנחה שהאסלאם הוא מונוליטי וכל המוסלמים זהים. מבחינתו, תפיסה שכזו היא נאיבית ולא לוקחת בחשבון כי ישנם מחלוקות והבדלים מהותיים בתוך העולם המוסלמי.<ref>{{הערה|{{Cite book| last=Esposito | first=John L. | title=The Islamic Threat: Myth or Reality? | pages=225–28 | publisher=Oxford University Press | year=1999 | isbn=0-19-513076-6}}</ref>}}

בספרו "Muhammad: Prophet and Statesman" ויליאם מונטגומרי וואט עוסק במוסר של מוחמד. לטענת וואט כי יש לשפוט את מוחמד על פי אמות המידה של הזמן והמקום בו הוא חי, ולא על סמך האנשים הנאורים ביותר בעולם המערבי כיום.<ref>{{הערה|{{Cite book| last=Watt | first=W. Montgomery | url=http://www.fordham.edu/halsall/med/watt.html | title=Muhammad: Prophet and Statesman | year=1961 | publisher=Oxford University Press | isbn=0-19-881078-4 | page=229 | accessdate=27 May 2010}}</ref>}}

במאמרו של [[אדוארד סעיד]] "האסלאם דרך עיניים מערביות" כותב סעיד כי ישנה הטיה בכתבים של מזרחנים רבים. לטענתו האסלאם נבחן באיבה ובפחד מסוימים בשל סיבות דתיות, פסיכולוגיות ופוליטיות ברורות, הכל מתוך תחושה ש"מבחינת המערב, האסלאם מייצג לא רק מתחרה אדיר אלא גם אתגר מתקרב לנצרות".<ref>{{הערה|{{cite web|url=http://www.thenation.com/article/islam-through-western-eyes?page=full|title=Islam Through Western Eyes|author=Edward W. Said|date=2 January 1998|work=The Nation}}</ref>}}