מפ"ם – הבדלי גרסאות

בסוף [[1952]] חל קרע במפ"ם בעקבות [[משפטי פראג|משפטו בפראג]] של [[מרדכי אורן]]. אורן, [[שליח (ציונות)|שליח]] [[השומר הצעיר]] ל[[פראג]], נעצר והואשם בריגול על לא עוול בכפו, באווירה הכללית של [[ציד מכשפות]] ששררה בגוש הקומוניסטי בימיו האחרונים של [[סטלין]]. אורן היה בשר מבשרה של התנועה, ומעצרו היווה מכה קשה לאמונותיהם של חבריה. יש שטענו כי המדובר בשגיאה, יש שטענו כי המדובר בעלילה, בינהםאך שניים מראשיה הבולטים של מפ"ם, [[משה סנה]] ו[[יעקב ריפתין]], שהתבטאוהתבטאו בפומבי בזכות מעצרו של אורן והצדיקו את פעולות המשטר הקומוניסטי בפראג. סנה (יחד עם [[אברהם ברמן]] ו[[רוסתם בסתוני]]) פרש מן המפלגה והקים בינואר [[1953]] את [[סיעת שמאל]]. בסתוני חזר כבר במרץ 1953 למפ"ם, וב-[[1954]] הצטרפו סנה וחבריו ל[[מק"י]], המפלגה הקומוניסטית הישראלית. רק בשנת [[1956]] שב מרדכי אורן לארץ, לאחר ששוחרר מכלאו, והמשיך בפעילותו במפ"ם, תוך שהוא מצהיר כי החוויות הקשות שעבר ב[[כלא]] הצ'כי לא ערערו את אמונתו בצדקת הדרך.

פרישת אנשי סנה ממפ"ם לא הביאה לאיחוד השורות עם אנשי אחדות העבודה, אלא להפך, הדגישה את הקרע בין מחנה השומר הצעיר השמאלי, בעל הזיקה לברית המועצות והעיוורון הסלקטיבי באשר לפשעי המשטר הסטליניסטי, ובין אנשי אחדות העבודה. בשנת 1954 הקימו אנשי אחדות העבודה עיתון יומי בשם "[[למרחב]]" אשר התחרה עם עיתונה של מפ"ם "על המשמר". אנשי השומר הצעיר דרשו כי הופעת העיתון תיפסק. הייתה זו העילה הרשמית לפרישת אנשי אחדות העבודה ממפ"ם, שנותרה מגובשת כמפלגה בה אנשי "השומר הצעיר" היו המרכיב העיקרי.