עלייה לרגל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 13:
בקרב קהילת [[ביתא ישראל]] נהוג חג נוסף של המשלב עלייה לרגל, הוא ה[[סיגד]]. חג זה שנקבע בהשראת עצרת עזרא ונחמיה אשר התקיימה בימי [[שיבת ציון]], כולל תהלוכה לראש פיסגת הר עם ספרי הקודש. באתיופיה נהגו הקסים, כהני העדה, לבחור בהר מתאים וטהור לקיום העצרת, החג חל חמישים יום לאחר [[יום הכיפורים]]. בישראל, נחוג החג בירושלים ב[[טיילת ארמון הנציב]].
 
=== עלייה לרגל בחקר המקרא ===
ב[[המקור הכהני|מקור הכהני]] אין חוק בדבר עלייה לראות את פני ה' בשלוש רגלים, ואת הקרבנות והחגיגות יש לערוך בכל מושבות ישראל ובכל ה[[במות]]. ב[[המקור היהוויסטי|ס"י]] וב[[המקור האלוהיסטי|ס"א]] אמנם יש חוק בדבר עלייה, אך זוהיאין מצווהלו ככלהדגשה המצוותמיוחדת. ואיןב[[המקור לההדברימי|מקור ערךהדויטרונומיסטי]] יסודי.המצב את הקרבנות והחגיגותמשתנה, לפימרכז המקורהכובד הכהנישל ישהחגים לערוךהוא בכלעלייה מושבותלמקום ישראלבו ובכליבחר הבמותה'. מרביתההשערה היא שמרבית חוקי הפולחן לא היו קשורים במקורם לעיר הקודש. אולם ב[[המקור הדברימי|מקור הדויטרונומיסטי]] המצב משתנה, מרכז הכובד של החגים הופך להיות עלייה לעיר הבחירה. אפילו חג הפסח שבמקורו הוא חגיגה משפחתית, כולל כעת גם עליה לרגל.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=[[יחזקאל קויפמן]]|שם=תולדות האמונה הישראלית|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=תרצ"ז-תשט"ז|עמ=119-126|כרך=א}}}}
 
===מקור השם בעברית===