נוסח אשכנז – הבדלי גרסאות

בעוד שיהודי ספרד דחו את ה[[פיוט]]ים של משוררי ארץ ישראל הקדומים (כדוגמת [[יניי]] ו[[אלעזר בירבי קליר|הקליר]]), יהודי אשכנז נטו לקבלם, ואף חיברו פיוטים נוספים במתכונתם של אותם פייטנים. ביחס לאמירת הפיוטים קיים הבדל מהותי לא רק בין מזרח אירופה למערבהּ, אלא גם בין הקהילות השונות שהתקיימו בכל אחד משני האזורים הללו: דומה כי כמעט לכל עיר באירופה, בה הייתה קיימת קהילה ותיקה, ישנו מנהג מיוחד ביחס לפיוטים. בשל גורמים היסטוריים ([[מהפכת הדפוס]], ההגירה לעולם החדש, רפורמה דתית וקיצור התפילה לשם הנוחות, ומאוחר יותר [[השואה]] והקמת [[מדינת ישראל]]) כמעט שנעלמו כל המנהגים הללו, והתקבל ברוב הקהילות נוסח אחיד של פיוטים, המודפס ב[[מחזור תפילה|מחזורים]] כ"נוסח אשכנז" (למעשה, שני נוסחים אחידים, אחד במנהג המזרחי ואחד במנהג המערבי).{{הערה|יש לציין שאכן היו מנהגים ייחודיים שהגיעו לדפוס, כגון מנהג וורמייזא, שנדפס בפפד"מ ב-1714 (וזמין [http://www.hebrewbooks.org/42658 בהיברובוקס]), ונדפס עוד פעם אחת בזולצבאך ב-1737. וכן הקטנטרסהקונטרס של מנהג פוזנן נדפס כמה פעמים, עיין לדוגמה [http://www.hebrewbooks.org/34872 בהיברובוקס] (חסרים כמה עמודים בסריקה).}} בסליחות, נשארו הרבה חילוקי מנהגים אפילו בדפוס.{{הערה|עיין בערך [[סליחות#תוכן_הסליחות|סליחות]].}}