הבדלים בין גרסאות בדף "AH-1 קוברה"

נוספו 499 בתים ,  לפני 8 חודשים
מ
←‏ישראל: הגהה, עריכה, ניסוח, קישורים פנימיים
מ (←‏ישראל: הגהה, עריכה, ניסוח, קישורים פנימיים)
 
===ישראל===
[[קובץ:Masada cobra1.jpg|ממוזער|250px|שלושה מסוקי AH-1S קוברה "צפע" (השםשל הישראליחיל למסק"רהאוויר ה-AH-1 קוברה)הישראלי טסיםבטיסה מעל [[מצדה]]]]
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - The Cobra Helicopter Makes a Splash.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מסוקי קוברה של חיל האוויר הישראלי]]
[[חיל האוויר הישראלי]] גילה עניין במסוקי הקוברה עוד בראשית [[שנות ה-70 של המאה ה-20]], לאור הצלחתם ב[[מלחמת וייטנאם]]. [[שר הביטחון]] באותן שנים, [[משה דיין]], העלה את האפשרות לרכוש את המסוקים כאשר ביקר ב[[ארצות הברית]] ב-[[1972]], אך הדברים לא בא לידי מימוש באותו שלב.{{הערה|ביעף, עמ' 45.}} לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]], כאחד מלקחי המלחמה, הצביעו קצינים בכירים בחיל האוויר על מסוקי התקיפה כמענה למתקפת שריון מסיבית. המסוקים יכולים לתת מענה מהיר ומדויק להתקפת פתע של כוחות שריון, ובשל יכולתם לנצל את תנאי השטח יוכלו להתמודד גם עם איום טילי הנ"מ.{{הערה|ביעף, עמ' 45 - 46.}}{{הערה|שם=אש|טל מיכאל, [http://iaf.org.il/6382-38116-HE/IAF.aspx אש מהשמיים], באתר חיל האוויר הישראלי}}
 
המסוקים הופעלו לראשונה ב[[9 במאי]] [[1979]] כאשר תקפו בית ב[[מחנה פליטים]] ליד [[צור (לבנון)|צור]], ב[[לבנון]], בו שהו מחבלים שתקפו לפני כן את קיבוץ [[מנרה]]. לאור הצלחתה של התקיפה הופעלו המסוקים במבצעים דומים נוספים.{{הערה|שם=בטאון}} [[מבצע שלום הגליל]] (של"ג) היה המערכה הנרחבת הראשונה בה הופעלו המסוקים. טילי הטאו של המסוקים הוכחו כיעילים נגד טנקי [[T-72]] של [[הצבא הסורי]] וכנגד מטרות נוספות, בהן מפקדות מחבלים, כלי רכב ועוד. במהלך המלחמה הופל מסוק אחד באש נ"מ, וטייסיו, [[רב סרן|רס"ן]] {{נזכור את כולם|1=יוסף%20קלר/en_9df04de2b6b997eea275d80a18fc192c|2=יוסי קלר}} ו[[סרן]] {{נזכור את כולם|1=עמיחי%20ספקטור/en_6062451461d8e7dde8c3366c4d2718f5|2=עמיחי ספקטור}} נהרגו.{{הערה|שם=בטאון}}
 
מסוקי קוברה הופעלו גם למשימות חילוץ. ב[[אוקטובר16 באוקטובר]] [[1986]], חילץ מסוק קוברה של חיל-האוויר חילץ טייס של מטוס [[F-4 פנטום|פנטום]] שנטש את מטוסו מעל [[לבנון]], עקב תקלה טכנית;. הטייס חולץ בעודו נתלה על מגלשי המסוק., אך הנווט של המטוס, [[רון ארד]], נפל בשבי ונעדר עד היום. ב[[9 בדצמבר]] [[1988]] חילצו מסוקי קוברה בצורה דומה ארבעה חיילים מ[[חטיבת גולני]] שהשתתפו ב[[מבצע "כחול וחום"]], שנועד לפגוע במפקדה של [[החזית העממית לשחרור פלסטין]] ב[[נועיימה]] שבלבנון. במהלך הלחלימה נותקו ארבעת החיילים מיחידתם, וחולצו לפנות בוקר על ידי המסוקים. החיילים נקשרו למגלשי מסוקי הקוברה שהוזנקו לחלצם ופונו לספינות [[חיל הים הישראלי]] הסמוכות.{{הערה|שם=נתיב}}{{הערה|{{אתר חיל האוויר||מבצע "כחול וחום"|3965-5329|}}
 
ב-[[30 במאי]] [[1990]], הוזנקו מסוקי קוברה לחוף [[ניצנים]], לאחר שטייס עגור (סוקאטה TB-40 טרינידד) זיהה סירת מחבלים שהגיעה לחוף. הטייס עיכב את המחבלים על ידי ביצוע מספר מעברים נמוכים מעליהם, ואחר כך כיוון את מסוקי הקוברה לעברם. בסיום הפעולה הצליח צה"ל לפגוע בארבע סירות גומי, להרוג ארבעה מחבלים ולקחת בשבי 12 נוספים.{{הערה|{{אתר חיל האוויר|1=ורד תללה|2=חוזרים לחג השבועות של שנת 1990|3=4448-46758|4=10.6.2016}}}}
[[קובץ:Masada cobra1.jpg|ממוזער|250px|שלושה מסוקי "צפע" (השם הישראלי למסק"ר ה-AH-1 קוברה) טסים מעל [[מצדה]]]]
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - The Cobra Helicopter Makes a Splash.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מסוקי קוברה של חיל האוויר]]
ב[[דצמבר]] [[1988]] חילצו מסוקי קוברה בצורה דומה ארבעה חיילי גולני, שהושארו בשטח לבנון בסיום [[מבצע "כחול וחום"]], שמטרתו פגיעה במפקדה השייכת לארגון [[החזית העממית לשחרור פלסטין]] ב[[נועיימה]] שבלבנון. החיילים נקשרו למגלשי מסוקי הקוברה שהוזנקו לחלצם, ופונו לספינות חיל-הים הסמוכות.{{הערה|[http://www.iaf.org.il/4912-26813-he/IAF.aspx מבצע כחול וחום], באתר [[חיל האוויר הישראלי]]}}
 
מאז [[מבצעמלחמת שלוםלבנון הגלילהראשונה]] המשיכו מסוקי הקוברה לקחת חלק בכל [[מבצע צבאי]] שביצעה ישראל, והםבעיקר המשיכובמהלך לסייע[[הלחימה ולהגןבדרום עללבנון כוחות(1985–2000)|הלחימה הקרקעבדרום ולתקוףלבנון]] מטרותבשנים קרקעיות,[[1985]] כחלקועד ממלחמתה[[רצועת שלהביטחון#הנסיגה ישראלמרצועת בארגוניהביטחון|הנסיגה הטרורמרצועת הפלסטיניים.הביטחון]] בסוף בתקופתמאי [[2000]], ובתקופת [[האינתיפאדה השנייה]], השתתפובה הופעלו הקוברותהמסוקים בפעילות האווירית ואף נטלו חלקובעיקר ב[[סיכול ממוקד|סיכולים הממוקדים]]. הסיכולים בוצעו על ידי טילי [[תמוז (טיל)|תמוז]] המאפשרים צפיה בכל מהלך המעוף עד הפגיעה במטרה על ידי מצלמה הנמצאת בראשו. טילים אלו הופעלו בלעדית על ידי מסוקי קוברה של [[חיל האוויר הישראלי]], ודרשו התקנת משגר מיוחד הנקרא "מחצלת" וכן החלפת התותח ב[[אנטנה]] ייעודית להכוונת הטיל.{{הערה|שם=תמוז-מסוק|שיא אהרון ברם, [http://www.iaf.org.il/7203-41816-he/IAF.aspx באמצע(ות) התמוז], [[ביטאון חיל האוויר]] באתר חיל האוויר הישראלי.}} כמו כן הטייסת הראשונה בצה"ל ש. טסה במסוק זה.
ב-[[30 במאי]] [[1990]], הוזנקו מסוקי קוברה לחוף [[ניצנים]], לאחר שטייס עגור (סוקאטה TB-40 טרינידד) זיהה סירת מחבלים שהגיעה לחוף. הטייס עיכב את המחבלים על ידי ביצוע מספר מעברים נמוכים מעליהם, ואחר כך כיוון את מסוקי הקוברה לעברם. בסיום הפעולה הצליח צה"ל לפגוע בארבע סירות גומי, להרוג ארבעה מחבלים ולקחת בשבי 12 נוספים.
 
במהלך ארבעת העשורים בהם נמצאמשרתים מסוקי ה"צפע" בשירות [[חיל האוויר הישראלי]] אירעו שלוש תאונות קטלניות בהן נהרגוהיו מעורבים מסוקים מסוג הטייסיםזה. במרץ [[1998]] נהרגו [[תת-אלוף]] [[שמואל אלדר]] וסגן {{נזכור את כולם|515157|אילן גור}} בתאונתכאשר מסוק קוברה התרסק לים בשל תקלה טכנית.{{הערה|{{אתר חיל האוויר||מסוק קוברה מתרסק לתוך הים|4087-5563||}}}} בתאונת טיסה נוספת, שאירעה ב-[[10 בספטמבר]] [[2008]] בשל תקלה טכנית, נהרגו שני טייסי מילואים, [[רב-סרן]] {{נזכור את כולם|517673|יובל הולצמן}} ורב-סרן {{נזכור את כולם|517672|שי דנור}}.{{הערה|{{ynet|כתבי ynet|שני טייסי הקוברה נהרגו בהתרסקות המסוק|3595068|10 בספטמבר 2008}}}} בהתרסקות מסוק קוברה שאירעה ב-[[12 במרץ]] [[2013]] ליד קיבוץ [[רבדים]] נהרגו סגן-אלוף נועם רון ורב-סרן ארז פלקסר.{{הערה|{{nrg|עמיחי אתאלי|הטייסים שנהרגו: סא"ל נועם רון ורב סרן ארז פלקסר|451/245|12 במרץ 2013|1|2}}}}
מאז [[מבצע שלום הגליל]] המשיכו מסוקי הקוברה לקחת חלק בכל [[מבצע צבאי]] שביצעה ישראל, והם המשיכו לסייע ולהגן על כוחות הקרקע ולתקוף מטרות קרקעיות, כחלק ממלחמתה של ישראל בארגוני הטרור הפלסטיניים. בתקופת [[האינתיפאדה השנייה]] השתתפו הקוברות בפעילות האווירית ואף נטלו חלק ב[[סיכול ממוקד|סיכולים הממוקדים]]. הסיכולים בוצעו על ידי טילי [[תמוז (טיל)|תמוז]] המאפשרים צפיה בכל מהלך המעוף עד הפגיעה במטרה על ידי מצלמה הנמצאת בראשו. טילים אלו הופעלו בלעדית על ידי מסוקי קוברה של [[חיל האוויר הישראלי]], ודרשו התקנת משגר מיוחד הנקרא "מחצלת" וכן החלפת התותח ב[[אנטנה]] ייעודית להכוונת הטיל.{{הערה|שם=תמוז-מסוק|שיא אהרון ברם, [http://www.iaf.org.il/7203-41816-he/IAF.aspx באמצע(ות) התמוז], [[ביטאון חיל האוויר]] באתר חיל האוויר הישראלי.}} כמו כן הטייסת הראשונה בצה"ל ש. טסה במסוק זה.
 
במהלך ארבעת העשורים בהם נמצא ה"צפע" בשירות [[חיל האוויר הישראלי]] אירעו שלוש תאונות בהן נהרגו הטייסים. במרץ [[1998]] נהרגו [[תת-אלוף]] [[שמואל אלדר]] וסגן {{נזכור את כולם|515157|אילן גור}} בתאונת מסוק קוברה. בתאונת טיסה נוספת, שאירעה ב-[[10 בספטמבר]] [[2008]] בשל תקלה טכנית, נהרגו שני טייסי מילואים, [[רב-סרן]] {{נזכור את כולם|517673|יובל הולצמן}} ורב-סרן {{נזכור את כולם|517672|שי דנור}}.{{הערה|{{ynet|כתבי ynet|שני טייסי הקוברה נהרגו בהתרסקות המסוק|3595068|10 בספטמבר 2008}}}} בהתרסקות מסוק קוברה שאירעה ב-[[12 במרץ]] [[2013]] ליד קיבוץ [[רבדים]] נהרגו סגן-אלוף נועם רון ורב-סרן ארז פלקסר.{{הערה|{{nrg|עמיחי אתאלי|הטייסים שנהרגו: סא"ל נועם רון ורב סרן ארז פלקסר|451/245|12 במרץ 2013|1|2}}}}
 
בשנת [[2014]] יצאו מסוקי ה"צפע" משירות חיל האוויר, ומאז מערך מסוקי הקרב הוא על טהרת ה[[אפאצ'י AH-64]] מדגמי A ("פתן") ו-D ("שרף").