ערבית – הבדלי גרסאות

*מבנה המשפט: נשוא – נושא – מושא (השווה לעברית מקראית: "ויקרא האדם שֵמות").

*זמני ביניים: צורת זמן "עתיד" של ערבית מייצגת גם זמן הווה (השווה לעברית מקראית: "אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים", במשמעות של "אני נושא את עיניי אל ההרים").

*זוגי: הערבית שימרה מספר דקדוקי נפרד לחלוטין מן היחיד והרבים: הזוגי. מספר זה קיים (ואף מחייב) לא רק בשמות עצם (בעברית: שעתיים, או "זוגי מופשט": מחניים) אלא אף בפעלים (לא קיים בעברית).

*[[אוצר מילים]]: חלק מן הדמיון באוצר המילים העברי והערבי אינו קדום: מדובר בחידושי לשון של אליעזר בן-יהודה וקודמיו, ששאלו מילים ערביות ושיוו להן צורה עברית ("אדיב", "מברק" ו"מרכז" הן מילים כאלו), אך מילים אחרות בערבית הן מילים כנעניות שלא נשתמרו בלהג העברי של הכנענית: המילים "הֻנַ" ו"הֻנַאכ" כמצייני מקום (בעברית משתמשים במקרים מעטים במילה דומה: הֵנָּה, אך גם שאלת המקום: 'אַנָּה' וציון המקום: כְּאַן.)