הבדלים בין גרסאות בדף "אריאל פורת"

הוסר בית אחד ,  לפני שנתיים
(←‏ביוגרפיה: הוספת מספר אוניברסיטאות שבהן היה פרופסור אורח.)
 
===אחריות נזיקית במצבי אי ודאות, ודוקטרינת הנזק הראיתי===
במשותף עם פרופסור [[אלכס שטיין]], כיום שופט [[בית המשפט העליון]], פרסם פורת בהוצאת הספרים של [[אוניברסיטת אוקספורד]] ספר הנקרא (2001) "Tort Liability under Uncertainty". פרקים אחדים מן הספר פורסמו על ידי פורת עוד קודם לכן כמאמרים.{{הערה|1="אחריות קיבוצית בדיני נזיקין", '''משפטים''', כג 311 (1994).}}{{הערה|1="פיצוי בגין יצירת סיכון ופגיעה בסיכוי", '''[[עיוני משפט]]''', כג (2000) 605.}}
{{הערה|1="אחריות קיבוצית בדיני נזיקין", '''משפטים''', כג 311 (1994).}}{{הערה|1="פיצוי בגין יצירת סיכון ופגיעה בסיכוי", '''[[עיוני משפט]]''', כג (2000) 605.}}
הספר מציג שלל מצבים שבהם קיימת אי ודאות באשר לגרם נזקים, ודן בשאלה אם יש להטיל אחריות משפטית בגין גרימתם, ואם כן על מי. בסוג אחד של מצבים לא ידוע מי גרם את הנזק, אך ידועה שורה של מזיקים אפשריים שמישהו מביניהם גרם לנזק באשמו (למשל, שנים שירו ברשלנות בנשקם, אדם נפגע מירייתו של אחד מהם, אך לא ניתן לדעת מירייתו של מי). בסוג שני של מצבים בני אדם רבים סובלים נזק, ברור שרק חלקם נפגעו עקב אשמו של המזיק, אך לא ניתן לדעת מיהם (למשל, חיילי השייטת שצללו בקישון ולקו במחלות שונות, רק חלקם ניזוקו עקב הצלילה במים המזוהמים אך לא ידוע מיהם מבין כלל החולים). בסוג שלישי של מצבים אדם אחד יוצר באשמו סיכון כלפי אדם אחר שניזוק, אך לא ברור אם הנזק נגרם עקב התממשות הסיכון או עקב סיבות אחרות (למשל, רופא המגביר ברשלנותו את סיכונו של חולה אשר אינו מחלים, אך לא ברור אם אי ההחלמה נגרמה עקב רשלנותו של הרופא). הספר מנתח מצבים אלו, וכן מצבים רבים נוספים מנקודת מבט עיונית, ומציע פתרונות פרקטיים לבתי המשפט.
בנוסף, מציע הספר אימוץ של [[דוקטרינה]] משפטית חדשה הנקראת "דוקטרינת הנזק הראייתי". דוקטרינה זו פותחה עוד קודם לכן על ידי מחברי הספר בכתיבה קודמת שלהם, בארץ ובחו"ל, וביסודה הרעיון, שאם אדם גורם לאי ודאות המונעת מאדם אחר לממש את זכויותיו כלפי המזיק, יוצר אי הוודאות אחראי מבחינה משפטית, בהתקיים תנאים מסוימים, ל"נזק הראייתי" לו גרם. במקרים מסוימים אחריותו של יוצר הנזק הראייתי תהיה נזיקית, ובמקרים אחרים היא תביא להעברת נטל השכנוע לכתפיו. במקרה אחרון זה אם לא יצליח יוצר הנזק הראייתי להוכיח שלא הוא שגרם לנזק הישיר אשר לגבי גרימתו קיימת אי ודאות, תוטל עליו אחריות בגינו. דוקטרינת הנזק הראייתי נקלטה בפסיקה בישראל ונעשה בה שימוש במאות רבות של פסקי דין, בין היתר במצבים שבהם עקב אי סדרים וחסרים בתיקים רפואיים, אין החולה שניזוק במהלך הטיפול הרפואי יכול לדעת כיצד ניזוק. בתי המשפט העבירו במקרים אלו את נטל השכנוע לכתפי בית החולים בו ניתן הטיפול הרפואי, על מנת שיוכיח שהנזק לא נגרם עקב [[רשלנות רפואית]], שאם לא יצליח לעמוד בנטל יישא בנזקי החולה.
202

עריכות