פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 223 בתים, לפני חודשיים
קידוד קישורים, סקריפט החלפות (שנייה), קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים
==הערבית כשפה שמית==
הקשר בין הערבית לבין העברית, כשתי שפות קרובות באותה משפחה, הוא רב. עד היום שימרה הערבית הספרותית מבנים וצורות שקיימים להם מקבילים בעברית מקראית וכדומה:
 
*מבנה המשפט: נשוא – נושא – מושא (השווה לעברית מקראית: "ויקרא האדם שֵמות").
*זמני ביניים: צורת זמן "עתיד" של ערבית מייצגת גם זמן הווה (השווה לעברית מקראית: "אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים", במשמעות של "אני '''נושא''' את עיניי אל ההרים").
*זוגי: הערבית שימרה מספר דקדוקי נפרד לחלוטין מן היחיד והרבים: הזוגי. מספר זה קיים (ואף מחייב) לא רק בשמות עצם (בעברית: שעתיים, או "זוגי מופשט": מחניים) אלא אף בפעלים (לא קיים בעברית).
*[[אוצר מילים]]: חלק מן הדמיון באוצר המילים העברי והערבי אינו קדום: מדובר בחידושי לשון של אליעזר בן-יהודה וקודמיו, ששאלו מילים ערביות ושיוו להן צורה עברית ("אדיב", "מברק" ו"מרכז" הן מילים כאלו), אך מילים אחרות בערבית הן מילים כנעניות שלא נשתמרו בלהג העברי של הכנענית: המילים "הֻנַ" ו"הֻנַאכ" כמצייני מקום (בעברית משתמשים במקרים מעטים במילה דומה: הֵנָּה, אך גם שאלת המקום: 'אַנָּה' וציון המקום: כְּאַן.)
*הגייה: הערבית הספרותית (פֻצחא) שמרה, בשינויים קלים שנוצרו במשך הזמן, על הגייה הקרובה להגייה העברית המקורית: חא, עין הן אותיות לועיות; טא, צאד וקאף הן אותיות נחציות. גם הגיית הא ואליף מורגשת יותר מאשר בעברית ישראלית. רא נהגית בקצה הלשון, בניגוד להגייה הישראלית הנפוצה של רי"ש, בגב הלשון. כאף ובא תמיד נהגות כדגושות (k ו-b), בדומה להגייתן בעברית המקורית. פא תמיד נהגית כרפה (f). קיימות צורות רפות של דאל ותא (ד'אל ות'א), המייצגות את הצלילים th קולי ו-th אטום (באנגלית), בהתאמה. קיימות צורות לא-לועיות של חא ועין (ח'א וע'ין), שהראשונה מייצגת את הצליל של כ"ף רפה, והשניהוהשנייה [[עיצור וילוני, חוכך, קולי]] שדומה לצליל של רי"ש ישראלית, או גימ"ל רפה בעברית הטברנית (וכן הבבלית, ה[[הגייה תימנית|תימנית]] והצפון-אפריקאית). הערבית מתגדרת מכל שפה אחרת, חיה או מתה, בצלילים צ'אד וט'א (דל"ת נחצית כבדה ו-"th" קולית נחצית, שכיום נהגית גם כזי"ן נחצית), אם כי אין בה הבחנה בין סמ"ך ושי"ן שמאלית.
 
עם זאת, הערבית דומה יותר לשפה הארמית, בייחוד בסגנון שבו דוברה על ידי הנבטים:
| colspan=3 | ת
| [[עיצור מכתשי, סותם, אטום|t]]
| align=right | נהגה כהגיית ת"ו
|-
| [[ث|ת'א]]
! colspan=2 {{כ}}| <big>ـو</big>
| ו
| וו,{{הערה|כעיצור}}, ו{{הערה|כתנועה}}
| ו
| [[עיצור וילוני משופתת, מקורב|w]] או [[תנועה אחורית, סגורה, מעוגלת|u]]
| colspan=3 | י
| [[עיצור חכי, מקורב|j]] או [[תנועה קדמית, סגורה, בלתי-מעוגלת|i]]
| align=right | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית, או כאם קריאה (חיריק מלא), או משמשת "כיסא" ל[[ء|המזה]] (בלי הנקודות)
|-
| [[ﺓ|תא מרבוטה]]{{הערה|תא קשורה}}
 
==דקדוק ערבי==
 
===השורשים===
הערבית, כמרבית השפות השמיות, משתמשת ב[[שורש (שפות שמיות)|שורשים]] עיצוריים ליצירת פעלים ושמות עצם. השורשים הם בדרך כלל תלת-עיצוריים, אם כי קיימים גם שורשים ארבע-עיצוריים. חלק מהשורשים התלת-עיצוריים נוצרו משורשים דו-עיצוריים קדומים שהורחבו (והשווה לעברית, שגם בה ניתן למצוא תופעה דומה בגזרת הכפולים: חמם, פרר; ובגזרת ע"ו/י: שיר, טוס, שוב).
===הפועל הערבי===
====הבניינים====
בשפה הערבית ישנם 15 [[בניין (שפה)|בניינים]]; עשרת הראשונים הם השימושיים ביותר, ובאופן מעשי, בשפת ימינו, לא משתמשים ביתר הבניינים. את השימוש בחמשת הנותרים ניתן למצוא בספרות ובשירה הערבית מימי הביניים. חמשת הבניינים הללו שוליים ביותר ולכל אחד מהם בין 2-52–5 פעלים בלבד. לתשעה מתוך עשרת הבניינים השימושיים של הערבית יש צורת בינוני פעיל וגם צורת בינוני סביל (יוצא הדופן הוא הבניין إِفْعَلَّ, שאין לו צורת בינוני כלל).
 
בחמישה מקרים קיים גם דמיון צורה וגם משמעות בין בנייני השפה הערבית לבין [[בניינים בעברית#מערכת הבניינים ובניינים נדירים או חריגים|בנייני השפה העברית המודרנית]]: בניין פָּעַל העברי הוא המקביל ל-פַעַלַ הערבי, בניין נפעל (בניין הסביל של פעל) העברי מקביל לבניין אִנְפַעַלַ הערבי, בניין הִפְעִיל העברי ל-אַפְעַלַ הערבי, בניין פִּעֵל מקביל ל-פַאעַלַ הערבי ומקבילות גם שתי צורות הפעולה החוזרת של פִּעֵל ו-פַאעַלַ, שהן הִתְפַּעֵל ו-תַפַאעַלַ, בהתאמה. בערבית קיימת צורת סביל פנימי ל-6 בניינים (1, 2, 3, 4, 8, 10), בדומה לבניינים פֻּעַל ו-הֻפְעַל בעברית, שהם הסביל הפנימי של פִּעֵל ו-הִפְעִיל, בהתאמה, אבל בערבית צורות הסביל הפנימי לא נחשבות כבניינים בפני עצמם. הבדל בולט בין מערכת הבניינים הערבית והעברית הוא שבעברית יש רק בניין אחד לצורת החוזר/הדדי/עצמי ואילו בערבית יש ארבעה (ראו את הטבלה השלישית, שם מודגמות גם חלק מצורות הסביל הפנימי).
| פַאעַלַ
| faːʕala
| לרוב מתאר הגזמה או פעולה אינטנסיבית יותר מאשר הבניין הראשון. מבחינת משמעותו, הוא מקביל לשימוש בעברית, בחלק מפעלי הבניין פִּעֵל, כגון: שיבר = שבר בכוונה ובכוח. داخل (דַאחַלַ) = התערב בעניין לא לו - צורת ההגזמה של "נכנס".
|- bgcolor="#EFEFEF"
| 4
| אִפְתַעַלַ
| iftaʕala
|קרוב לבניין התפעל העברי בכך שיש בו תופעות מיוחדות הקשורות בפה״פ. צורת החוזר, העצמי או ההדדי של בניין 1. אין לו מקביל ברור בעברית. דוגמה: اكْتَتَبَ (iktataba) = הוסיף את שמו לרשימה (כמו נרשם ביוזמתו לקורס).
|-
| 9
| 11
| إِفْعَالَّ
| אִפְעַאלַּ
| ifʕaːlla
| וריאציה על המשמעות של בניין 9{{הערה|ראו Arabic: A Linguistic Introduction By Karin C. Ryding, עמוד 73}}
|- bgcolor="#EFEFEF"
| 12
| إِفْعَوْعَلَ
| אִפְעַוְעַלַ
| ifʕawʕala
|קשה להכליל את משמעות הבניין בשל נדירותו. אם כי ניתן להצביע על הקשר שלו לגזרת הכפולים. לדוגמה اِخْضَوْضَرَ = הפך ירקרק.
|-
| 13
| إِفْعَوَّلَ
| אִפְעַוַּלַ
| ifʕawwala
|
|- bgcolor="#EFEFEF"
| 14
| إِفْعَنْلَ
| אִפְעַנְלַ
| ifʕanla
|
|-
| 15
| إِفْعَوْلَا
| אִפְעַוְלַא
| ifʕawlaː
|
| בניין פעולה פשוטה || فَعَلَ 1 '''פָּעַל''' || إِنْفَعَلَ 7 '''נפעל''' || فُعِلَ 1 || إِفْتَعَلَ 8
|-
| בניין גרימת פעולה לזולת || فَعَّلَ 2 '''פִּעֵל''' (משמעות משנית של פִּעֵל כיום) || || فُعِّلَ 2 '''פֻּעַל''' || تَفَعَّلَ 5 '''התפעל'''
|-
| בניין פעולה מאומצת ומכוונת || فَاعَلَ 3 (המשמעות המרכזית של פִּעֵל כיום) || || فُوعِلَ 3 || تَفَاعَلَ 6
|-
| בניין גרימת פעולה לזולת || أَفْعَلَ 4 '''הפעיל''' (המשמעות המרכזית של הפעיל) || || أُفْعِلَ 4 '''הֻפְעַל''' || إِسْتَفْعَلَ 10 *
|-
| בניין פעולת שינוי צבע או מצב || إِفْعَلَّ 9 (המשמעות המשנית של הפעיל) || || ||
|}
 
* הבניין העשירי, إِسْتَفْعَلَ, דומה מבחינה מורפולוגית '''בלבד''' לבניין העברי הנדיר השתפעל (משפט לדוגמה: אתמול, הסיפור השתכתב מעצמו). אולם, מבחינה היסטורית ומבחינת המשמעות, אין קשר בין השניים.
 
{| class="wikitable"
|-
! !! מדבר (גוף I) !! נוכח (גוף II) !! נסתר (גוף III)
|-
|| יחיד ||rowspan=2| אני - أَنَا {{ש}} אַנַא || אתה - أَنْتَ {{ש}} אַנְתַ || הוא - هُوَ {{ש}} הֻוַ
| יחידה || את - أَنْتِ {{ש}} אַנְתִ || היא - هِيَ {{ש}} הִיַ
|-
| זוג ||rowspan=3| אנחנו - نَحْنُ {{ש}} נַחְנֻ || "שניכם" - أَنْتُمَا {{ש}} אַנְתֻמַא || "שניהם" - هُمَا {{ש}} הֻמַא
|-
| רבים || אתם - أَنْتُمْ {{ש}} אַנְתֻמְ || הם - هُمْ {{ש}} הֻמְ
|-
| רבות || אתן - أَنْتُنَّ {{ש}} אַנְתֻנַּ || הן - هُنَّ {{ש}} הֻנַּ
{| class="wikitable"
|-
! !! מדבר (גוף I) !! נוכח (גוף II) !! נסתר (גוף III)
|-
| יחיד ||rowspan=2| أَنَا كَتَبْتُ {{ש}} אַנַא כַתַבְתֻ || أَنْتَ كَتَبْتَ {{ש}} אַנְתַ כַתַבְתַ || هُوَ كَتَبَ {{ש}} הֻוַ כַתַבַ
| רבים || أَنْتُمْ كَتَبْتُمْ {{ש}} אַנְתֻמְ כַתַבְתֻם || هُمْ كَتَبُوا {{ש}} הֻמְ כַתַבוּא (הא' שותקת)
|-
| רבות || أنْتُنَّ كَتَبْتُنَّ {{ש}} אַנְתֻנַּ כַתַבְתֻנָּ || هُنَّ كَتَبْنَ {{ש}} הֻנַּ כַתַבְנַ
|}
 
* [http://www.hadoctor.co.il/ערבית-יותר-קשה-מעברית-ומאנגלית ערבית יותר קשה מעברית ומאנגלית]
* [http://archive.is/bb0E מעורבות המוח בקריאת הערבית בהשוואה לשפות שונות]
* [https://dagesh.wordpress.com/2010/10/04/%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AAערבית-%D7%A7%D7%A9%D7%94קשה-%D7%A9%D7%A4%D7%94%C2%A0%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94שפה לקריאה/ ערבית קשה שפה לקריאה]
*[http://www.baheth.info/index.jsp אתר אל-באחת' (الباحث) - שורה של לקסיקונים ערבים קלאסיים] {{ערבית}}
* [http://education.academy.ac.il/hebrew/PublicationDetails.aspx?PublicationID=26&AreaID=&QuestionID=-1&FromHomepage=True הוראת הערבית מניין ולאן? דוח ממפגשים לימודיים 2012, כולל חוברת להורדה] {{קישור שבור|4.5.2019}}
*[http://arabicmedia.co.il/%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%aaערבית-%d7%a7%d7%9c%d7%90%d7%a1%d7%99%d7%aaקלאסית-%d7%aa%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aaתקשורתית-%d7%95%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%aaוערבית-%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%91%d7%a8%d7%aaמדוברת/ התוכנית ללימוד ערבית - על ההבדל בין ערבית קלאסית, ערבית תקשורתית וערבית מדוברת]
 
==הערות שוליים==