ויקיפדיה

לואי אנטואן דה סן-ז'וסט – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
{{אישיות}}
'''לואי אנטואן לאון דה סן-ז'וסט''' ([[צרפתית]]: '''Louis Antoine Léon de Saint-Just'''{{כ}}; [[25 באוגוסט]] [[1767]] - [[28 ביולי]] [[1794]]) היה מחבר, מצביא, ופוליטיקאי, ממנהיגי [[המהפכה הצרפתית]] ושותף פוליטי של [[מקסימיליאן רובספייר]]. ב-[[1792]] סן-ז'וסט נבחר ל[[הועידה הלאומית|ועידה הלאומית]], והיה בה לנציג הצעיר ביותר. סן-ז'וסט היה ממובילי הטענה בעד הזכות לשפוט ולהעניש את המלך - עמדה שהפכה למציאות כאשר המלך, [[לואי ה-16]] נשפט והוצא להורג. סן -ז'וסט היה חבר בוועדה שניסחה את [[חוקת 1793]] ומתוקף כך היה גם חבר ב[[הוועד לשלום הציבור|וועד לשלום הציבור]], מוסד שהוביל וקידם את [[שלטון הטרור]]. בהמשך סן-ז'וסט היה לנשיא הוועידה הלאומית ומילא חלק פעיל בחיסולם של אבר ו[[ז'ורז' דנטון|דנטון]]. לאחר מכן הוא נתפס, ביחד עם רובספייר ומספר אנשים אחרים, והוצא להורג ב-28 ביולי 1794 (בהפיכת ה-9 בתרמידור) באמצעות [[גיליוטינה]].
 
==ראשית חייו==
שורה 12:
מספר חודשים אחרי פרסום הפואמה, האירועים המהפכניים בצרפת החלו להשפיע על החברה כולה ובכללה על סן-ז'וסט. בבלרנקורט סן-ז'וסט היה חלק מחבורה של רפורמיסטים שהשתלטו על ניהול ענייני הממשל המקומי. לפני תחילת המהפכה, הנהגת הקהילה כללה בעיקר את האזרחים האמידים יותר שחיו בה ואשר היו בעלי מירב האדמות. הבולט בקבוצה זו היה לואי אנטואן ז'לה (Gellé), אביה של ת'רז, אהבת נעוריו של סן-ז'וסט. במהלך 1789 התגבשה בכפר קבוצה של צעירים רדיקליים שהתנגדה לז'לה ולבעלי האדמות. צעירים אלה היו חברים של סן-ז'וסט והם סייעו לו להשתלב בענייני ממשל למרות גילו הצעיר.
 
[[האספה המכוננת הלאומית]] החליטה על הקמתו של [[המשמר הלאומי (צרפת)|המשמר הלאומי]], מיליציה שמפקדיה האזוריים והלאומיים התמודדו לתפקיד בבחירות. סן-ז'וסט שעד להקמת המיליציה היה מובטל, הצטרף למשמר הלאומי בבלרנקורט. על אף גילו הצעיר ואף על פי שלא עמד בקריטריונים הפיננסיים הרשמיים, הוא הפך במהרה למפקד יחידה של המשמר הלאומי. זו הייתה המשרה הציבורית הראשונה של סן -ז'וסט.
 
בשנת 1790 סן-ז'וסט כתב לרובספייר מכתב הערצה בו הוא ביקש גם תמיכה בכלכלה של בלרנקורט. שנה לאחר מכן, ביוני [[1791]] (גיל 23), סן-ז'וסט פרסם את ספרו "רוח המהפכה והחוקה של צרפת" (L'Esprit de la révolution et de la constitution de France). בספר הוא הילל את האספה המכוננת, ובהשפעת כתביו של [[שארל מונטסקייה]], טען בזכותה של [[חוקה]] מאוזנת אשר תעניק לפרטים בחברה יותר חופש ממה שניתן להם בעבר, אך תהיה מעין שילוב בין [[דמוקרטיה]], [[אריסטוקרטיה]], ו[[מונרכיה]]. סן-ז'וסט הביע בספר סלידה מהאלימות שהמהפכה זרעה עד כה. עמדות מתונות אלה עומדות בניגוד למהלכים בהם סן-ז'וסט עתיד היה להשתתף בהמשך הקריירה הפוליטית שלו. למעשה, קצב האירועים המהיר הפך את העמדות הפוליטיות שסן-ז'וסט הביע בספר לבלתי-רלוונטיות עוד לפני שהתפרסם. באותו חודש בו הספר פורסם המלך, [[לואי ה-16]], נכשל בניסיון [[המהפכה הצרפתית#המנוסה לווארן|המנוסה לווארן]]. כשנה לאחר מכן [[הפיכת ה-10 באוגוסט 1792]] המשיכה את התהליך שהוביל לבסוף לביטול המלוכה.
 
אותם אירועים שהפכו את ספרו של סן-ז'וסט לבלתי-רלוונטי סייעו גם בקידומו למרכז הבמה הפוליטית הצרפתית. בעקבות הפיכת ה-10 באוגוסט הוכרזו בחירות לאספה המכוננת בפריז. עד 1792 סן-ז'וסט לא יכול היה להיבחר לאספה כיוון שלא מלאו לו 25. בבחירות, שהתקיימו בספטמבר של אותה שנה, פחות מחודש לאחר יום הולדתו, סן -ז'וסט נבחר כנציג של מחוז אן, וכציר הצעיר ביותר באספה. ב-[[13 בנובמבר]] הוא נשא את נאומו הראשון בפני האספה. הנושא הבוער היה מעמדו המשפטי של המלך וגורלו לאחר שהוחלט על ביטול המלוכה. החוקה של 1791 שחררה את המלך מאחריות על מעשיו, והשאלה הייתה כיצד והאם ניתן לשפוט אותו. סן-ז'וסט הביע בנאומו עמדה נחרצת: "האיש הזה יכול רק לשלוט או למות".{{הערה|שם=speech|Saint–Just, [https://chnm.gmu.edu/revolution/d/320/ speech of 13 November 1792].}} על פי סן-ז'וסט לא קיים כל יחס טבעי בין העם לבין המלך, והמלך מעצם תפקידו הוא פושע שבגזילת החירות מעמו ביצע את המעשה הנואל ביותר. במצב זה חוק הטבע מאפשר לכל אזרח צרפתי להרוג את המלך, והאסיפה, כנציגות של [[הרצון הכללי]], אינה מוסמכת לפעול באופן שסותר את חוק הטבע. טיעונים אלה הביאו את סן-ז'וסט למסקנה שיש לשפוט ולגזור את דינו של המלך כ[[שבוי מלחמה]]. נאומו של סן-ז'וסט יצר רושם חיובי בקרב חברי האספה, שהגיבו אליו בתשואות. בדצמבר, כשרובספייר הצטרף לדיון, רבים מטיעוניו הושפעו מאלה של סן-ז'וסט. מעט יותר מחודש לאחר מכן, ב-[[21 בינואר]] [[1793]], המלך הוצא להורג באמצעות גיליוטינה לאחר שנשפט.
[[קובץ:Louis-Antoine-de-Saint-Just.jpg|ממוזער|לואי אנטואן דה סן-ז'וסט, יוצר אנונימי]]
עם נפילת המלוכה, החוקה של [[1791]] הפכה לחסרת משמעות וכינונה של חוקה חדשה היה בראש מעיניהם של חברי הוועידה הלאומית. [[המרקיז דה קונדורסה]] ניסח הצעה לחוקה שנדחתה והצירים התבקשו להציע אלטרנטיבות להצעה של קונדורסה. בין ההצעות שהוגשו ופורסמו הייתה גם הצעה של סן-ז'וסט שפורסמה ב-[[24 באפריל]] 1793. סן-ז'וסט הציע שבמרכז הממשל של הרפובליקה תעמוד אספה לאומית הכוללת 341 צירים שהם נציגי העם כולו ולא נציגים של אזורים. רעיון זה נסמך על העיקרון לפיו האספה הלאומית צריכה לייצג את הרצון הכללי של העם ולא את הרצון של טריטוריות שונות. טיוטת החוקה של סן-ז'וסט הבטיחה זכות בחירה לכל הגברים אזרחי הרפובליקה והבטיחה זכויות וחירויות שונות, בהן הזכות לשוויון הזדמנויות בתעסוקה. בנוסף לאספה הכללית, שנועדה להיות אחראית גם על מינויים של גנרלים ושרים, סן-ז'וסט הציע שתכונן גם "מועצה מבצעת" שנציגיה ייבחרו מ-85 מחוזות ברחבי הרפובליקה.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/לואי_אנטואן_דה_סן-ז%27וסט"