הזירה הימית במבצע שלום הגליל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1\2-\3, אלוף-משנה |
קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים, החלפה (מחוץ לישראל, בישראל ובשאר העולם) |
||
שורה 1:
{{סכסוך צבאי
| מערכה =
| מלחמה = [[מבצע שלום הגליל]]
| תמונה = [[קובץ:על הנחתת בדרך לשפך האוואלי.jpg|250px|מרכז|גדוד 202 של חטיבת הצנחנים על נחתת [[אח"י בת שבע]], במהלך [[מבצע שלום הגליל]], 6 ביוני 1982|]]
שורה 10:
| מקום = חוף לבנון עד טריפולי.
| תוצאה = השמדת תשתית מחבלים פלסטינים בלבנון
| טריטוריות =
| עילה = רצח השגריר [[שלמה ארגוב]] בלונדון.
| קואורדינטות =
| צד ראשון = {{דגל|ישראל||+}}
| ראש מדינה ראשון = [[מנחם בגין]]
שורה 26:
שייטת 13
ילת''ם
| צד ראשון-אבידות =
| צד שני = {{דגל|הרשות הפלסטינית}}פלסטינים בלבנון
| ראש מדינה שני = [[יאסר ערפאת]]
| מפקד שני = {{דגל|הרשות הפלסטינית}} [[אבו ג'יהאד]] - חליל אל-ואזיר
| כוח שני = לא ידוע
| צד שני-אבידות =
| הערות = {{דרגה|מבצע שלום הגליל||+}}
| מפה = [[קובץ:Insheleg.gif|מרכז|250px|פעילות חיל הים בעת מלחמת לבנון.{{הערה|מקור- [[מייק אלדר]], ''שייטת 13'' ע' 614.}}]]
שורה 46:
{{הפניה לערך מורחב|מבצע שלום הגליל}}
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] נדחקו הארגונים הפלסטיניים משטחי [[יהודה ושומרון]]. לאחר כמה שנים, במיוחד לאחר אירועי [[ספטמבר השחור]], ב-[[1970]], נדחקו הללו גם מממלכת [[ירדן]], והחלו להתבסס ב[[לבנון]]. [[מלחמת האזרחים בלבנון (1975–1990)|מלחמת האזרחים בלבנון]], שפרצה ב-[[1975]], יצרה תוהו ובוהו שלטוני, שאִפשר ל[[אש"ף]] להתבסס במדינה וליצור מעין מדינה בתוך מדינה.
הפלסטינים הקימו בלבנון מפקדות, מחנות אימונים ובסיסי יציאה לפעילות עוינת נגד מדינת ישראל בתחום היבשתי הימי
למרות קיומה של רצועת ביטחון זו הפגיז אש"ף בטילים וברקטות, בקיץ [[1981]], יישובים בצפון ישראל. ישראל השיבה בהפצצות ובהפגזות משלה, והאש הסתיימה בתיווך [[ארצות הברית]] בהסכם הפסקת אש. למרות ההסכם המשיכו הארגונים הפלסטינים בפיגועים בישראל ונגד מטרות ישראליות ויהודיות
ב-[[3 ביוני]] [[1982]] התנקשו מחבלים פלסטינים בשגריר ישראל ב[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]], [[שלמה ארגוב]], שנפצע אנושות. ממשלת ישראל החליטה, חרף הסכם הפסקת האש מיולי 1981, על הפצצת תשעה מתקני אש"ף בלבנון. אש"ף הגיב בהפגזה כבדה על יישובי הצפון, והדבר הכשיר את פתיחת מלחמת לבנון.
===חיל הים הישראלי===
ב[[הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים|לחימה בים במלחמת יום הכיפורים]] השיג [[חיל הים הישראלי]] ניצחונות מכריעים על ציי סוריה ומצרים, ושליטה ימית מלאה בזירת הים התיכון. מצב זה נשאר בתודעת [[חיל הים הסורי|הצי הסורי]], שבחר לא להתערב בזירה הימית. לישראל הייתה שליטה מלאה בגזרת חוף לבנון, שאפשרה לתכנן העברת כוחות לנחיתה בביטחון יחסי.
סדר הכוחות של חיל הים במלחמה כלל את:{{ש}}
'''[[שייטת הנחתות]] וספינות עזר'''
* [[נחתת טנקים]] 90 מטר '''[[אח"י בת שבע]] (פ-57)''',
* שתי [[נחתת טנקים|נחתות טנקים]]
* שלוש נחתות טנקים 36 מטר,
▲* שלוש נחתות טנקים 36 מטר, שאינן ראויות לשימוש באילת.{{ביאור|הנחתות נמצאו מושבתות, ללא צוות, על ה{{מונחון|ממשה|מתקן במספנה לגרירה ולהעלאה של כלי שיט אל החוף לשם תיקונו או תחזוקתו; בנוי כמדרון משופע היורד לתוך המים ועליו עריסה נעה על מסילות הנושאת את כלי השיט. באנגלית: Slipway}} באילת.}} שתיים מהן הושמשו חלקית במהלך המלחמה והועברו לנמל אשדוד.
* אוניית העזר [[אח"י מעוז]], שימשה כאוניית אם לפעילות [[שייטת 13]].
* [[אוניית גל-נוע]] [[אח"י בת גלים 2]]
* אוניית האימונים [[אח"י נגה]] שימשה כאוניית אספקה ותדלוק לספינות הטילים.
* שתי אוניות גל-נוע אזרחיות ושתי [[גוררת|גוררות נמל]] גויסו במהלך המבצע.
שורה 76 ⟵ 75:
'''סיוע אוויר'''{{ש}}
לרשות חיל הים עמדו שני מטוסי ([[וסטווינד|שחף]]) - מטוסי סיור ימי ייעודיים. מערך הגילוי פעל לאורך חופי ישראל שכלל
=== מדינות ערב===
הכוח הימי הסורי שהיה קיים ביוני [[1982]] התמקד בעיקר בהגנת החוף, אך היה לו כושר התקפי. הצי הסורי החזיר לעצמו את כושר הלחימה על ידי רכישת כלי שיט מברית המועצות.
סדר הכוחות של הצי הסורי כלל:
* שתי [[שולת מוקשים|מקשות]] ת-43 מתוצרת [[ברית המועצות]];
* 14 ספינות טילים מדגם [[אוסה (ספינה)|אוסה]] ו-[[קומאר]];
* שלוש ספינות ל[[לוחמה נגד צוללות]];
* מספר ספינות עזר קטנות.
שורה 100 ⟵ 99:
==ההיערכות למלחמה==
תגובות ישראל לפגיעות בשטחה היו בעיקר בהפעלת חיל האוויר כנגד המחבלים, ושמירה על הביטחון שוטף. לצה"ל היה ברור שתגובות אלו לא ימנעו את המשך הפגיעות בצפון ופעילות מחבלים במקומות אחרים,
ב-[[3 ביוני]] [[1982]] התנקשו מחבלים מארגונו של [[אבו נידאל]] ב[[שגריר]] ישראל ב[[לונדון]], [[שלמה ארגוב]], שנפצע אנושות (ולא החלים מפצעיו). היה נראה כי ארגוני המחבלים הגדישו את הסאה, וממשלת ישראל אישרה הפצצות של חיל האוויר על מספר רב של מטרות. המחבלים ענו בירי [[ארטילריה|ארטילרי]] אל יישובי הגליל. ישראל הגיבה ביציאה למבצע יבשתי נרחב, בהחלטה סופית בממשלה ב-5 ביוני. שם המבצע נקבע על ידי [[ראש ממשלת ישראל]], [[מנחם בגין]], כ"מערכת שלום הגליל".
שורה 106 ⟵ 105:
מטרות ה[[מערכה (צבא)|מערכה]], כפי שהוגדרו על ידי הממשלה לצה"ל, היו: הסרת האיום החבלני מעל יישובי הצפון על ידי הרחקת המחבלים לטווח ביטחון שימנע מהם פעילות כולל הפגזות, חיסול התשתית הצבאית של ארגוני המחבלים בדרום לבנון עד 40 ק"מ מגבול ישראל, וסיוע בהשגת יציבות בלבנון, בתקווה להקמת ממשלה יציבה תוך חתירה להשגת הסדר עם לבנון שימנע פיגועים בעתיד.
פרשני המדיניות של ממשלת ישראל העריכו באותה תקופה כי קיימת מטרת-על בלתי מוצהרת והיא להרחיק את הנהגת אש"ף מלבנון ובכך למנוע ממנה להשפיע על שיחות האוטונומיה.
התוכנית שגיבש צה"ל, למילוי הנחיות הממשלה, כללה כניסה ללבנון בשלושה מאמצים: בציר המזרחי - [[קרב הבקעה|הבקעה]] עד [[אגם קרעון]], בציר המרכזי - תנועה לכיוון [[אל-נבטיה]], רמת [[ארנון (כפר)|ארנון]] וצפונה; ובציר החוף תנועה עד מעבר ל[[צידון]]. חיל הים נדרש לסייע למאמץ בהנחתת כוחות בציר החוף.
===משימות חיל הים===
שורה 117 ⟵ 116:
משימות אלה הפכו למטלות ליחידות החיל השונות, תוך התמקדות בהתמחות של כל יחידה:
* [[פלגה 921]], פלגת הנחתות - העברת והנחתת כוחות שריון ורגלים בחוף לבנון
* [[שייטת 13]] - תפישת חוף הנחיתה ואבטחתו מקרוב ובמארבים בציר החוף
* [[שייטת 3]], שייטת הסטי"לים - הבטחת חופש פעולה ימי, אבטחת הכוח הנוחת וסיוע באש לכוח היבשתי
* [[שייטת 7]], שייטת הצוללות - סיוע באיתור מחבלים בגזרת חוף לבנון והבטחת חופש הפעולה הימי
* [[פלגות הדבורים]] המשיכו את סיורי הביטחון השוטף ([[בט"ש]]), ובנוסף הוטלה עליהן משימת האבטחה מקרוב של הנחתות, ומניעת בריחת מחבלים דרך הים.
שורה 197 ⟵ 196:
|מפקד [[אח"י נוגה]]||רס"ן דרור עמנואל||||
|-
|מפקד [[אוניית גלנוע]]
|-
|מפקד גוררת מגויסת 'חגית'||רס"ן מיל [[רב חובל]] מיכה זנד||||
שורה 254 ⟵ 253:
|-
|'''הפקת לקחי מלחמה''' ||||||
|-
|ראש צוות {{מונחון|הל"מ| הפקת לקחי מלחמה}} ||תא"ל [[גדעון רז]]|| הגיש דו"ח מפורט
|-
|בקר {{מונחון|הל"מ| הפקת לקחי מלחמה}} [[שייטת 13]] || סא"ל אמנון בן ציון ||||
|-
|בקר
|-
| ראש צוות הפקת לקחים טכנו-לוגיסטיים || תת-אלוף [[ישראל אביר]]|| הגיש דו"ח מפורט לראש מספן הציוד שהפך אותו להוראות עבודה.||
שורה 266 ⟵ 265:
==הפעילות בעת המלחמה==
חיל הים נטל חלק פעיל במלחמה וסייע למאמץ היבשתי בגזרת החוף. המאמץ הימי העיקרי היה בהנחתת כוחות צנחנים ושריון בשפך [[אל-אוואלי|נהר אל-אוואלי]], באיגוף אסטרטגי. מעבר למבצע הנחיתה סייעו ספינות הטילים באש תותחיהן למאמץ היבשתי על ידי הנחתת אש על מוצבי מחבלים. הסיוע התאפיין בהיענות מהירה ובדיוק הירי, שלא סיכן את הכוחות בחוף. צוללות תצפתו על נמלי האויב ועל תנועות ארגוני הטרור, וכוחות קומנדו ביצעו פשיטות מן הים.
===מבצע ה[[לוחמה אמפיבית|נחיתה]]===
שורה 273 ⟵ 272:
לספינת הפיקוד נבחרה '''אחי גאולה''' שנמצאה במרחק לא רב מהחוף ונשאה עליה את מפקד הכוח היבשתי, מפקד הכוח הימי, מש"ט 13, מש"ט הסטי"לים ומש"ט הצוללות.
למפקד האוגדה לא הייתה הערכה מדויקת לעצמת התנגדות המחבלים. וביציאה לים עדיין לא נקבע אם הנחיתה נדרשת להתבצע מדרום או מצפון לצידון. החוף מדרום לצידון קרוב יותר והכוח נערך אליו. בחוף זה נתוני הנחיתה היו קשים ולדעת חלק מהמפקדים בלתי אפשריים. כאשר הוברר שההתקדמות ביבשה טובה והנחיתה נדרשת להיעשות מצפון לצידון גבר הביטחון בהצלחה.
====בידוד אזור הנחיתה ותפיסת ראש החוף====
כהקדמה לנחיתה בודדו [[ספינת טילים|ספינות הטילים]] את חוף לבנון ומנעו התערבות סורית. למעשה, במהלך המלחמה לא הייתה לחימה ימית. בידוד ראש החוף ביבשה נעשה על ידי מארבים של שייטת 13, שמנו כ-30 לוחמים. המארבים הוצבו מדרום ומצפון לאזור הנחיתה המיועד, על כביש [[צידון]]-[[ביירות]], כדי למנוע התקרבות של כוחות מחבלים לשטח הנחיתה. חיל האוויר ביצע תקיפות מקדימות, שהשמידו עמדות מקלעים של המחבלים, שאותרו בקרבת אזור הנחיתה.
בלילה שבין [[6 ביוני|6]] ל-[[7 ביוני]] החל מבצע ה[[לוחמה אמפיבית|נחיתה מהים]]. מפקד כוח הנחיתה היה אל"ם [[אברהם אשור]] "מוסלי". חוף הנחיתה המתוכנן מעגן זהרני תוך כדי תנועת הסירות הוחלף לחוף האוואלי מצפון לצידון. בשלב הראשון נתפס ראש החוף על ידי כוח של כ-50 מלוחמי שייטת 13, בפיקוד של [[ידידיה יערי]]. הלוחמים הגיעו לחוף בשחייה לאחר שהתקרבו ב[[סירת גומי|סירות גומי]] שהורדו מספינות הטילים. במהלך התפיסה נהרגו 4 מחבלים. אחריהם הגיעו 150 צנחנים בפיקודו של הסמח"ט [[אריק מורן]], שאבטחו את השטח כולו.
כוח נפרד משייטת 13 ערך בדיקה אחרונה לחוף הנחיתה וסימן אותו באורות מכוונים לים.
====הובלת הכוחות והנחיתה====
לפי העיקרון של "פיקוד מלפנים" השורר בחיל הים הוביל מפקד הנחתות [[מייק אלדר]] את הכוח מנחתת 60 מטר אח"י אכזיב. לחוף הזהרני היה הכרח להיכנס קודם בכלי קטן. עם ההחלטה לאגוף את צידון קבע מפקד הכוח שהנחתת הגדולה תנחת ראשונה. המפל"ג
מספר דקות לפני חצות ללילה שבין [[6 ביוני|6]] ל-[[7 ביוני]] 1982, נחתה אח"י '''בת שבע''' בשפך האוולי שמצפון לצידון. ה[[רק"מ]] והצנחנים ירדו במהירות וללא תקלות תוך 20 דקות.{{הערה|1=[http://moreshetyamit.net/?p=3476 דני כרמלי מפקד אח"י בת שבע - הנחיתות בלבנון] באתר משמר המורשת הימית.}} אח"י "בת שבע" פינתה את המקום, ואחריה הנחיתו שתי נחתות 60 מטר את הכוח שעליהן. בסבב הראשון הונחתו 9 טנקי [[מגח]], 28 [[נגמ"ש]]ים, 3 [[תותח מתנייע|תותחים מתנייעים]] בקוטר 175 ו-155 מ"מ, נגמ"ש מוביל תחמושת אלפא, שני [[דחפור]]ים מדגם [[קטרפילר די-7|D7]] ו-750 צנחנים.
סבב שני תוכנן ללילה שבין [[7 ביוני|7]] ל-[[8 ביוני]], אך תא"ל [[עמוס ירון]], מפקד הכוח בחוף, דרש להקדים את העברת התגבורת אליו ככל האפשר, וזאת
אשור פקד על הנחתה באור יום ובשעה 14:30 הנחיתו שתי נחתות ה-60 מטר את הכוחות שעליהן. בשעה 16:00 הגיעה הנחתת [[אח"י בת שבע]] האיטית יותר. אלדר מפקד
====סבבים נוספים ואיגוף קצר====
בהמשך הלחימה העבירו הנחתות משאיות [[תחמושת]] מחוף נהריה לראש החוף באוואלי, וכן הועברו כוחות משפך נהר [[זהרני]], מדרום לצידון, אל שפך האוואלי; זאת, כדי לחסוך את הנסיעה בדרך החוף דרך צידון, שהלחימה בה טרם הסתיימה. אזור ההעמסה בשפך הזהרני היה זרוע בסלעים תת-מימיים רבים, והחוף הראשוני שהוגדר להעמסה לא היה מתאים; זו התבצעה בחוף שנמצא מעט צפונה מהנקודה הראשונית שנבחרה. הנחתות הגיעו לחוף ההעמסה באור יום, בגישה שהייתה קשה לביצוע; החוף היה גבולי וההעמסה נעשתה באיטיות. באחת היציאות נפגע [[מדחף]] הנחתת 'אח"י אשדוד' שנאלצה לבטל את הנחיתה באוואלי, להוריד את הכלים שהועמסו ולשוב לחיפה להספנה. במהלך ההפלגות שימשו הנחתות גם כפלטפורמות לפינוי פצועים שהועברו מהן במסוקים ל[[רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם|בית החולים רמב"ם]]. כמו כן העבירו הנחתות אמצעי לחימה שהיו מיועדים לכוחות הנוצרים: טנקים ונגמ"שים רבים הובאו ב[[אוניית גל-נוע]] לנמל ביירות ובנחתות לחוף [[ג'וניה]].
====שונות====
'''תקשורת צמודה''' - הנחיתה בשפך נהר אל-אוואלי הייתה הנחיתה הראשונה שתועדה בתקשורת המצולמת.
'''פינוי אזרחים פצועים''' - ביום השלישי ללחימה יצא [[מייק אלדר]] עם שתי נחתות בחוף האוואלי. האזור היה עדיין לא היה בטוח מסכננת ירי תותחי המחבלים. לכן, השאיפה היתה, לשהות בחוף זמן קצר ככל האפשר באור יום
====גלריה====
שורה 302 ⟵ 301:
קובץ:Lct60sheleg.jpg|שמאל|נחתת 60 מטר מובילה כוחות לחוף האוולי.
File:INSBatShevaFrmINSGeula.jpg|אח"י בת שבע בתנועה ליעד הצילום מספינת הפיקוד [[אח"י גאולה]]
File:ZZINSBatShevaStern6061982.jpg|הנחתת [[אח"י בת שבע]] מתקדמת ליעד עם מדחף שמאלי חסר. הצילום מספינת הפיקוד [[אח"י גאולה]]
File:ClosingAshoreatNight.jpg|פגזי תאורה בהתקרבות לחוף הנחיתה באוולי
קובץ:Picsheleg.jpg|מפגש מפקדים בחוף אכזיב 7 יוני 1968.{{הערה|התמונה מספרו של [[מייק אלדר]].}}
File:LandingAwaliDaylight.jpg|נחתות 60 מטר מתקרבות לחוף הנחיתה
</gallery>
===סיוע לכוחות היבשה===
ספינות הטילים הפגיזו מטרות בציר החוף הלבנוני, על פי בקשות של הכוחות הקרקעיים שנעו בציר החוף. הסיוע היה בהיענות מיידית לבקשת יחידת היבשה; במשך עשרת ימי הלחימה פתחו אוניות חיל הים באש על מטרות קרקעיות 130 פעמים. בסה"כ נורו כ-3,500 פגזים מתותחי 76 מ"מ, ונצפו פגיעות טובות: הושמדו עשרות עמדות ומתקנים של המחבלים. הירי המהיר, בקצב אש גבוה, הצליח להפתיע את המחבלים ופגע בהם לפני שיספיקו לתפוס מחסה. הירי נעשה תוך הקפדה על גזרות אש, ולא אירעו מקרים של [[אש כוחותינו|ירי דו צדדי]], שקרו בגזרות אחרות.
באזור [[ביירות]] נעשה שימוש גם במספר טילי "[[גבריאל (טיל)|גבריאל]]" שהותאמו ל[[טיל ים-קרקע|ירי ים-קרקע]]. טילים אלה נקראו "[[הילטון (טיל)|הילטון]]", ונורו אל מטרות שזוהו כמטרות אויב. על ספינות הטילים נורתה אש לא יעילה מן החוף; התברר שאחד ממקורות הירי הוא תותח 130 מ"מ, שירה מאזור [[נמל התעופה הבינלאומי רפיק אל-חרירי|שדה התעופה של ביירות]]. הוזמן סיוע אווירי ו[[מסוק תקיפה|מסוקי תקיפה]] הגיעו השמידו את התותח ברקטות.
שורה 324 ⟵ 323:
</gallery>
===בידוד הזירה מהתערבות סורית===
[[חיל הים הסורי]] היה עדיין תחת השפעת התבוסה בקרבות [[הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים|מלחמת יום הכיפורים]], תשע שנים לפני כן; נוכחות כוח ספינות טילים ישראליות בטווח התערבות מיידית הרתיעה את הצי הסורי ומנעה את התערבותו במלחמה. זאת,
===פעולת צוללות חיל הים הישראלי===
שורה 341 ⟵ 340:
'''הגנת האגף הימי''' במהלך המלחמה בוצעה באמצעות סיורי ספינות טילים ודבורים. גבול מרחב השליטה של בסיס חיפה הורחב צפונה עד לקו מקביל לקו שליטת כוחות צה"ל ביבשה. כדי לסייע בגילוי ובאבטחה מהים הוצבו תחנות [[מכ"ם]] ניידות במספר נקודות בחוף לבנון; מפקד חיל הים, [[זאב אלמוג]], לא אישר בקשה של מח"ט גולני להציב תחנות מכ"ם על החוף בגזרת שדה התעופה של ביירות, אך לקראת הכניסה לביירות באמצע ספטמבר הוצבה חוליית מכ"ם ניידת על גג בית מלון בעיירה [[דאמור]].
'''קצינים בכירים''' במילואים מחיל הים שותפו בפעילות צה"ל בלבנון. חמישה קצינים בדרגות סא"ל ואל"ם גויסו לשמש קציני שיפוט במעברי הגבול ולחדש את המשמעת בצבא. אל"ם [[יעקב ניצן]] קיבל פיקוד על מחנה צה"ל שהוקם במעבר ראש הנקרה.
סא"ל {{נזכור את כולם|510194|משה אומן}} שהגיע מאילת, הוצב לתפקיד קצין שיפוט בכיר בצור. עוד באותו לילה, 11 נובמבר 1982, קרס בית הממשל ב[[אסון צור הראשון]] והוא נהרג.
===זירת ים סוף===
ספינתה טילים אח"י '''חרב''', מדגם סער 3, הייתה בשלב האחרון של השיפוץ במספנת אילת. בעת ההכנות למבצע ניתנה עדיפות לספינות בצפון, ולכן התעכבה השלמתה. הספינה עברה ב[[תעלת סואץ]] ב-[[24 ביוני]], והצטרפה ו[[שייטת ספינות הטילים]] בחיפה. שיפוץ אח"י '''סופה''', שתוכנן להתחיל עם גמר שיפוץ אח"י '''חרב''', נדחה עד לאחר המלחמה.
'''כוח דקל''' - שלוש נחתות טנקים (נט"קים) באורך 36 מטר, שלפי הערכת חיל הים מצבן לא איפשר נשיאת רק"ם, הועברו בשנת 1981 לאילת והושבתו על החוף. בסוף חודש מאי דרש ה[[רמטכ"ל]], [[רפאל איתן]], להעביר אותן ל[[הים התיכון|ים התיכון]]. הכנת הנחתות להפלגה הוטלה על [[זירת ים סוף]]. הוראת הרמטכ"ל בוטלה ב-5 ביוני אך בהחלטת מפקד חיל הים המשיכה זירת ים סוף בהכנות והכוח יצא לדרכו ב-[[17 ביוני]] 1982. בצפון [[מפרץ סואץ]] פגשו ים סוער ובאחת הספינות הושבתו המנועים ונגרמו נזקים. צוות המילואים הצליח להתגבר על התקלות ושתי הנחתות הגיעו ל[[בסיס אשדוד]] ב-[[21 ביוני]].{{הערה|1=מרדכי דקל [http://moreshetyamit.net/?p=3530 השתתפות נחתות 36 מ' במלחמת לבנון] באתר משמר המורשת הימית.}} כדי להצדיק את ההשקעה נשלחו לביים נחיתות בחוף לבנון במטרה לאתר מקורות ירי. אך
==הערכת הפעילות של חיל הים הישראלי==
שורה 356 ⟵ 355:
פעילות כוחות חיל הים זכתה לשבחים בצה"ל, בשל היכולות המקצועיות והמבצעיות שגילתה, ובשל שיתוף הפעולה המוצלח עם יתר זרועות צה"ל.
== לוח אירועים
{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed" align="center" width="1200px"
! colspan="6" | '''רשימת פעולות חיל הים במלחמת לבנון'''
שורה 362 ⟵ 361:
!'''מהות האירוע''' !!''' תאריך''' !!''' תיאור '''||''' כלי שיט ויחידות שהשתתפו'''
|-
|השתקת תותח באזור נהר ה[[ליטני]] || [[3 ביוני]] || צוללת מזהה ומכוונת ספינות טילים לפגיעה בתותח מחבלים היורה על [[נהריה]] || הצוללת אח"י '''רהב''' וספינת הטילים '''עצמאות'''
|-
| תקיפות אויר || [[4 ביוני]] משעות הצהריים || תקיפת עמדות מקלעים באזור הנחיתה || מטוסי [[חיל האוויר הישראלי]]
שורה 371 ⟵ 370:
|-
|נחיתה ראשונה || לקראת חצות [[6 ביוני]] || הונחתו בחוף אל-אוואלי 9 [[טנק]]י "[[מגח]]", 28 [[נגמ"ש]]ים, 3 [[תותח מתנייע|תותחים מתנייעים]] 175 ו-155 מ"מ, מוביל תחמושת "אלפא", שני [[דחפור]]ים [[קטרפילר די-7|D7]]{{כ}}, 750 צנחנים || אח"י '''בת שבע''', אחריה נחתות הטנקים 60 מ' '''אכזיב''' ו'''אשדוד'''
|-
|מניעת התערבות סורית || [[6 ביוני|6]] עד [[14 ביוני]] || כוח ספינות טילים ו[[שייטת 13]], בכוננות בים לתקיפה באזור [[טרטוס]] || צוללת, 4 ספינות טילים, כוח משייטת 13
|-
|אבטחה יבשתית || [[6 ביוני]] || מארבים של שייטת 13 על כביש צידון-ביירות, לבידוד אזור הנחיתה || שני כוחות שייטת 13, 30 איש בכל כוח
|-
|סבב נחיתה שני || [[7 ביוני]], 14.30 || העברת תגבורת מחוף נהריה, הנחתה בחוף אל-אוואלי באור יום תחת הפגזה. הונחתו 2 טנקי מגח, 25 נגמ"שים, שני תותחים מתנייעים || שתי נחתות הטנקים 60 מ', אח"י '''אכזיב''' ו'''אשדוד''', אחריהן אח"י '''בת שבע'''
שורה 389 ⟵ 388:
|-
|סינון בבירות || [[10 ביוני]] || האוניה הרוסית '''רפינו''' ועליה משפחות שגרירות [[ברית המועצות]] יוצאת ל[[לטקיה]] ולא נענית לדרישה לחיפוש || ספינות חיל הים הישראלי
|-
|בדיקת אוניה חשודה || [[12 ביוני]] || האוניה '''אדי''' ועליה 150 נוסעים, בהם [[מחבל]]ים, נעצרת ומובאת ל[[נמל חיפה]] || סטי"לים אח"י '''רשף''', '''חנית''' ו'''יפו'''
שורה 407 ⟵ 406:
|גמר שיפוץ אח"י '''חרב''' || [[21 ביוני|21]] - [[24 ביוני]] || אח"י '''חרב''' עוברת ב[[תעלת סואץ]] לאחר גמר השיפוץ באילת || אח"י '''חרב'''
|-
|'''חידוש הלחימה'''|| סוף יולי || לאחר רגיעה קצרה מתחדשות פעולות הלחימה ||
|-
|פשיטות רצופות על מערב ביירות וטריפולי|| [[27 ביולי|27]] - [[29 ביולי]] || הרג מחבלים והשמדת מספר כלי רכב || כוח מ[[שייטת 13]] בסירות מהירות
|-
|איגוף בירות || [[7 באוגוסט|7]] - [[8 באוגוסט]] || העברת חטיבת שריון ל[[ג'וניה]] ואגד ארטילרי לנמל ביירות ||[[אוניית גל-נוע]] מגויסת עם אח"י מעוז,
|-
|החזרת כוחות || [[22 באוגוסט]] - [[8 בספטמבר]] ||פינוי שתי חטיבות [[חיל השריון|שריון]] ו[[חיל התותחנים|אגד ארטילרי]] - כ-600 טנקים, תותחים, וכלי רכב, מנמל ביירות לחוף נהריה || שלוש הנחתות
שורה 417 ⟵ 416:
|}
▲==לקריאה נוספת==
* סא"ל מיל אברהם זוהר ורס"ל מיל משה אימבר, "'''חיל הים במלחמת שלום הגליל'''", יוני 1982.
* [[מייק אלדר]], '''האויב והים''' ''פרקים מיומן המבצעים'', [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], 1991, ע' 251 -262.
שורה 427 ⟵ 425:
* [[פסח מלובני]], '''מצפון תפתח הרעה''', ''צבא סוריה - עלילותיו ומלחמותיו - מבט מדמשק'', הוצאת המכון לחקר מלחמות ישראל, 2014, ע' 585, וע' 624.
* {{זאב אלמוג|פרק 45 - 1982: חיל הים במלחמת שלום הגליל, עמ' 1287-1264}}
* [[פסח מלובני]], '''דגל אדום מעל המזרח התיכון''', 'המעורבות הצבאית הסובייטית באזור וסיפורה של "מסרגה" ביחידה 8200', הוצאת [[אפי מלצר בע"מ]], 2017 עמ'
* [[אלי רהב]], '''ריכוז הוראות מטה חיל הים במלחמת לבנון - שער המלך''' 4 ביוני עד 10 בספטמבר 1982, [[מוזיאון ההעפלה וחיל הים]] יוני 2014.
שורה 437 ⟵ 435:
* {{מערכות|[[מייק אלדר]]|איגוף ימי במבצע שלום הגליל|9/109389|גיליון 299, אוגוסט 1985}}
* {{יוטיוב ארכיון צה"ל||מפקד יחידת הנחתות ,מייק אלדר, מתאר על גבי הנחתת שבדרכה ללבנון ,במבצע שלום הגליל, את מהלך הנחיתה|1mLhGgQyDW8}}
* {{מערכות|ראובן אבי-רן|הנחיתה בחוף האוואלי במלחמת "שלום הגליל" מזווית הראייה של המחבלים|1/109431|גיליון
* [[אברהם אשור]], [https://www.youtube.com/watch?v=aqkFXzIUgP8 מבצע הנחיתה באוואלי מזווית ראייתו של המפקד הימי] באתר יוטיוב.
* ליאת לרר '''שלום הגליל - פעילות חיל הים'''
* {{מערכות|[[זאב אלמוג]]|זרוע הים במלחמת שלום הגליל|8/112218|גיליון 413, יולי 2007, עמ' 19-11}}
* [[גדעון רז]], [http://www.inss.org.il/upload/%28FILE%291305800961.pdf האיגוף הימי בקרב היבשה], '''צבא ואסטרטגיה''' 3 (1), מאי 2011, עמ'
* {{mako|[[רוני דניאל]]|30 שנה למלחמת לבנון הראשונה: בחזרה אל גיבורי המערכה|1d4ff08b72dc731018|news-channel2/Friday-Newscast|8 ביוני 2012}}
* {{דובר צה"ל|מתן גלין, אתר צה"ל|מפקד חיל הים: בעימותים הבאים נדרש להשתתף באופן מלא בלחימה|1133-16393|26 ביוני 2012}}
* אלכס רוזין, [http://alerozin.narod.ru/Syria81.htm הפעילות הסורית בלבנון 1984-1981.] מאמר באתר האישי של ההיסטוריון, עמודים
* אלכס רוזין [http://moreshetyamit.net/?p=3448 כניסת הצי הסובייטי לטרטוס 10 ביוני 1982] תרגום באתר משמר המורשת הימית.
* [[מיכה לימור]] [https://www.youtube.com/watch?v=1mLhGgQyDW8 מלחמת של"ג צילומים מנחתת חיל הים] ארכיון צה"ל 15 ביוני 2016
| |||