אליין לרוי לוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 33:
באוקספורד לוק פגש את מורו לשעבר, [[הוראס קאלן]]. קאלן היה פילוסוף אמריקאי ממוצא [[פולין|פולני]]. הוא היה [[ציונות|ציוני]] ונודע כמי שטבע את המושג "פלורליזם תרבותי". במכתבים שכתב, קאלן מסביר שהמושג התפתח מתוך שיחות שהיו לו עם לוק על היחס הגזעני שלוק קיבל מחבריו ללימודים, על משמעות השונות בין בני אדם ועל "הזכות להיות שונה".{{הערה|שם=Harris_69|Leonard Harris and Charles Molesworth, '''Alain L. Locke: The Biography of a Philosopher''', The University of Chicago Press, pp. 69.}}{{הערה|שם=Stewart_95|Jeffrey C. Stewart, '''The New Negro: The Life of Alain Locke''', Oxford University Press, pp. 95}} לוק עצמו כתב מאמר ביקורת על התרבות באוקספורד. הוא טען שאנשי אוקספורד שואפים להשיג שליטה דתית בידע והשווה את המנטליות של המקום לזו של [[הכנסייה הקתולית]]. באותו מאמר הוא גם ביקר את אנשי אוקספורד על כך שהם מזייפים חזות אדישה כלפי גזע וצבע עור וטען שהוא מעדיף רדיפה על פני אדישות כזו.{{הערה|שם=Harris_65|Leonard Harris and Charles Molesworth, '''Alain L. Locke: The Biography of a Philosopher''', The University of Chicago Press, pp. 65.}}{{הערה|שם=Stewart_132|Jeffrey C. Stewart, '''The New Negro: The Life of Alain Locke''', Oxford University Press, pp. 132.}}
 
לאירועים באוקספורד הייתה השפעה על עיצוב תפיסתו של לוק לגבי יחסי גזע. בין השאר, הוא היה חבר מייסד של המועדון הקוסמופוליטי באוניברסיטה יחד עם פיקסלי סים, שמאוחר יותר ייסד את [[הקונגרס הלאומי האפריקני]], וסטודנטים זרים אחרים מרחבי [[האימפריה הבריטית]] שהשמיעו ביקורת פוליטית ותרבותית.{{הערה|שם=Stewart_143ff|Jeffrey C. Stewart, '''The New Negro: The Life of Alain Locke''', Oxford University Press, pp. 143ff.}} במאמר שכתב לכתב העת של המועדון הוא החל לפתח את הרעיון לפיו הגזע השחור יכול לשאוב מתוך המורשת התרבותית שלשלו על מנת להעמיד את עצמו מחדש כרעיון ייחודי, יצירתי ו[[לאומיות|לאומי]], וכיצד מתוך ייחוד זה יכולה לצמוח [[קוסמופוליטיות]].{{הערה|שם=Harris_71ff|Leonard Harris and Charles Molesworth, '''Alain L. Locke: The Biography of a Philosopher''', The University of Chicago Press, pp. 71ff.}}
 
לוק הגיש באוקספורד [[דיסרטציה]] בשם "מושג הערך", אך היא נדחתה והוא לא קיבל תואר אקדמי מהאוניברסיטה. הוא סבר שהסיבות לדחיית הדיסרטציה היו אישיות, אך לא גזעניות. ב-[[1911]]-1910 הוא נסע ל[[אוניברסיטת ברלין]] להמשיך בלימודי פילוסופיה, שם הוא שמע הרצאות של [[גאורג זימל]], [[סוציולוגיה|סוציולוג]] שהשפיע רבות על עבודתו של לוק.{{הערה|שם=Harris_93|Leonard Harris and Charles Molesworth, '''Alain L. Locke: The Biography of a Philosopher''', The University of Chicago Press, pp. 93.}} לפני חזרתו לארצות הברית הוא פרסם את המאמר "הטמפרמנט האמריקאי" (The American Temperament) שבו הוא מתאר את המנטליות האמריקאית כפלסטית, נתונה למצבי רוח וחמקנית.{{הערה|שם=Stewart_187-188|Jeffrey C. Stewart, '''The New Negro: The Life of Alain Locke''', Oxford University Press, pp. 187-188}} לוק מסיים את המאמר בקריאה להיפטר מהאשליה שהאמריקאים יודעים מה הם או מה הם רוצים להיות וקורא לבחינה עצמית של האומה האמריקאית.{{הערה|Alain L. Locke, "The American Temperament", in '''The Works of Alain Locke''', pp. 428-434}}