אסדרה – הבדלי גרסאות

'''רגולציה''' (בעברית: '''אסדרה''', רגולטור - '''מאסדר'''{{הערה|[http://www.maot.co.il/lex1/glossary/g_3360.asp ראו "אסדרה" באתר "מעות"]}}) היא שם כולל להסדרה של פעילויות שונות ב[[מדינה]] באמצעות [[חוק]]ים, תקנות, כללים, צווים והוראות מנהל שונות והוא [[כלי מדיניות גנרי]] מרכזי. [[שאילת מילים|מקור המונח]] [[לטינית|לטיני]] (Regulation), ומשמעותו המילולית (והמקורית) היא "להפוך לרגיל, להסדיר, לקיים בשגרה", אך ברבות השנים נוספו לו משמעויות שונות ואף מנוגדות כגון פיקוח, ויסות והטלת איסורים, וכך הוא מתפרש בימינו. מטרתה של הרגולציה בכללותה היא הסדרה של מערך החיים הכולל במדינה, מן ההיבט של התנהגות הפירמותתאגידים וחייוארגונים המסחרהמספקים ומידתשירותים ומוצרים לאזרחים, והיא קובעת את מידת המעורבות של רשויות המדינה בפעולותיהם של אלוהגופים (לדוגמההפרטיים, [[מונופול]]במטרה שללהגן על האינטרסים הכלכליים והחברתיים פירמה)במשק.

מדינות שונות נבדלות זו מזו במודלים הרגולטוריים כאשר. בחלקן, משרדי הממשלה תופסים נתח נכבד יותר, כגון בישראל, ובחלקן, רשויות שונות עצמאיות אחראיות למרבית הרגולציה, כגון בארצות- הברית. בישראל הרגולציה מעוצבת, מופעלת ונאכפת על ידי רשויות מנהליות בהן:

בחקיקה הישראלית אין הגדרה למונח "רגולציה", אך במסגרת החלטת ממשלה, אומצה ההגדרה הבאה לרגולציה:

ד"ר שרון ידין מגדירה רגולציה כפעילות שיטתית של גוף מנהלי ברשות המבצעת של המדינה, לגיבוש וביצוע של מדיניות להכוונת שווקים, המקדמת אינטרס ציבורי, חברתי או כלכלי, כלפי גופים הפועלים בשוק או בסקטור מסוים, באמצעות נורמות משפטיות כופות או וולונטריות, לצד הפעלתם של מערכי פיקוח לציות ויישומם של מנגנוני אכיפה.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = ד"ר שרון ידין|שם = מהי רגולציה? הצעה להגדרה בעקבות מופעים ראשונים של המונח בחקיקה הישראלית|כתב עת = חוקים בקצרה|קישור = http://law.huji.ac.il/upload/What_is_Regulation_HukimBikzara2014.pdf|כרך = 6|שנת הוצאה = 2014}}}} הגדרה זו משקיפה על הרגולציה כפעילות מנהלית בעיקרה, כאשר הכנסת אך מספקת מסגרת נורמטיבית בה מצופות הרשויות הרגולטוריות לפעול, אך היא כשלעצמה אינה נחשבת רגולטור. רגולציה זו ממוקדת לסקטור העסקילארגונים במשק - לתאגידים,תאגידים לעסקים,או למפעליםעסקים - ואינה ממוענת ישירות ליחיד. אין בכך כדי לשלול את הגדרת הרגולציה על פעולות חברתיות שמבצעים תאגידים, כגוןהפרט. רגולציה שלזו בתי חולים ורגולציה של בתי ספר, והיא חלהכוללת הן על פעולות אסדרהממשלתיות המקדמות מטרות כלכליות, כגון תיקון כשלי שוק, והן על פעולות אסדרה המקדמות מטרות חברתיות, כגון ההגנה על הצרכןהבריאות. ההגדרה מדגישה את שלושת שלבי הרגולציה: הסדרה (="חקיקת" רגולציות)חקיקה, פיקוח ואכיפה, המתבצעים בידי הרגולטורים (או בעברית "מאסדרים") למול התאגידיםהגופים המפוקחים.

כיום מקובל כי המונח רגולציה מתייחס בעיקר לרשות המבצעת ול[[רשות פיקוח|רשויות פיקוח]] ואסדרה הפועלות במסגרתה (חלקן עצמאיות ללא יכולת התערבות קבועה של הממשלות) ופחות לרשות המחוקקת הנחשבת לקובעת "מדיניות על" או לרשות השופטת. קיימת מחלוקת בשאלה האםאם חוק נחשב נורמה משפטית המהווה רגולציה או שמא רק תקנות והוראות מנהל. בכל מקרה, חוקים רבים מתווים תשתית לפעילות רגולטורית שתתבצע על ידי פקידי המנהל, כגון באמצעות מערך רישוי, תקנות מסדירות, מערך פקחים וסמכויות אכיפה ועודוענישה.

תאגידים רבים, בעיקר בענפים עתירי רגולציה, משקיעים רבות בהתאמת הייצור והמסחר לרגולציה בענף. השקעה זו כוללת אף גיוס עובדים שזהו תפקידם היחיד (משרות רגולציה), כגון סמנכ"ל רגולציה או אחראי קשרי ממשל. בישראל, בשנים האחרונות, נוצרו בתאגידים רבים נוצרו משרות כאלו, שעיסוקן בהטמעת הציות לרגולציה ובפעולות להגמשתה לטובת התאגיד.

המונח "חוזה רגולטורי" הופיע לראשונה בספרות בישראל במחקריה של ד"ר שרון ידין,{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=שרון ידין|שם=רגולציה: המשפט המנהלי בעידן החוזים הרגולטוריים|מו"ל=בורסי|שנת הוצאה=2016}}}} ואומץ לדין הישראלי בפסיקתו של בג"ץ בעניין [[מתווה הגז]] הטבעי.{{הערה|בג"ץ 4374/15 '''התנועה למען איכות השלטון נ' ראש ממשלת ישראל''' (27.3.2016)[http://elyon1.court.gov.il/files/15/740/043/t63/15043740.t63.pdf]}} חוזה רגולטורי הוא תוצר של הסכמה בין גוף מנהלי רגולטורי לתאגיד (או עסק בלתי מתואגד) פרטי, שעניינה הבנות הדדיות והחלפת תמורות שחלקן או כולן קשורות באסדרת פעילותו של התאגיד. זהו הסדר הסכמי המתאפיין במתן הקלה רגולטורית על ידי הרגולטור בתמורה לנטילת מחויבויות וולונטריות על ידי גורם פרטי. עניינו של ההסכם בגיבוש טיבה והיקפה של הרגולציה הייחודית שתחול על המפוקח המהווה צד להסדר.<ref>{{צ-ספר|מחבר=שרון ידין|שם=רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=2018|מו"ל=נבו}}</ref>

* שרון ידין,  '''רגולציה חדשה: המשפטמהפכה המנהליבמשפט בעידן החוזים הרגולטורייםהציבורי''',  ([[נבו הוצאה לאור|הוצאת בורסינבו]], 20162018).