עברית מקראית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏עיצורים: תיקנתי את המילה הארמית ל"צל" מ"טלה" ל"טֵלָלָא", תוך הסתמכות על הערך "צל" בוויקימילון.
←‏תורת הצורות: קו מפריד במקום מקף
שורה 254:
 
===תורת הצורות===
ה[[מורפולוגיה (בלשנות)|מורפולוגיה]] המקראית בנויה בעיקרה, בדומה לשאר השפות השמיות, על שיבוץ של [[שורש (שפות שמיות)|שורשים]] ב[[בניין (שפה)|בניינים]] וב[[משקל (בלשנות)|משקל]]ים. מערכת הפועל מקיימת שבעה [[בניינים בעברית|בניינים]] סדירים - קל (פָּעַל), נִפְעַל, הִפְעִיל, הֻפְעַל, פִּעֵל, פֻּעַל, הִתְפַּעֵל - ושרידים של בניין נוסף, סביל פנימי של בניין קל. בדרך כלל אין מעבר של שורש מבניין אחד לאחר באופן חופשי אלא רק תוך חילוף משמעות. מערכת השם מגלה פחות סדירות, ויש נטייה למשמעות חופשית למשקלים השונים. בפרט אין גם משקלים סדירים ל[[שם פעולה|שמות הפעולה]], וסדירות כזו התפתחה רק בלשון חז"ל. בתוך בניין קל יש הבחנה מסוימת של משקלים שונים לפעלים המציינים פעולה (קָטַל - אָכַל, הָלַךְ) ולפעלים המציינים מצב (קָטֵל, קָטֹל - יָשֵן, יָכֹל).
 
בתוך מערכת הפועל יש מגוון גדול של צורות. על הפועל הבסיסי נוספות צורות מוארכות (אֵלֵךְ - אֵלְכָה) ומקוצרות (יִפְנֶה - וַיִּפֶן), וכן צורות שונות לסימון הגוף והמין (תשְמְרִי - תשְמְרִין, עָשְׂתָה - עָשָׂת). גם בשימוש הזמנים אין חוקיות מלאה, ואפשר למצוא צורות פָּעַל המסמנות הווה ועתיד וצורות יִפְעַל המסמנות עבר (בין השאר צורות הפותחות במה שמכונה [[ו"ו ההיפוך]]). הן במערכת הפועל והן במערכת השם כל צורה יכולה לעמוד בשלוש דרגות חיבור למילה שאחריה: צורה צמודה, צורת הקשר ו[[צורת הפסק]] (בפועל: שְמָרַתְהוּ-שָמְרָה-שָמָרָה; בשם: עַבְדְּךָ-עֶבֶד-עָבֶד).