עברית מקראית – הבדלי גרסאות

ה[[מורפולוגיה (בלשנות)|מורפולוגיה]] המקראית בנויה בעיקרה, בדומה לשאר השפות השמיות, על שיבוץ של [[שורש (שפות שמיות)|שורשים]] ב[[בניין (שפה)|בניינים]] וב[[משקל (בלשנות)|משקל]]ים. מערכת הפועל מקיימת שבעה [[בניינים בעברית|בניינים]] סדירים -– קל (פָּעַל), נִפְעַל, הִפְעִיל, הֻפְעַל, פִּעֵל, פֻּעַל, הִתְפַּעֵל -– ושרידים של בניין נוסף, סביל פנימי של בניין קל. בדרך כלל אין מעבר של שורש מבניין אחד לאחר באופן חופשי אלא רק תוך חילוף משמעות. מערכת השם מגלה פחות סדירות, ויש נטייה למשמעות חופשית למשקלים השונים. בפרט אין גם משקלים סדירים ל[[שם פעולה|שמות הפעולה]], וסדירות כזו התפתחה רק בלשון חז"ל. בתוך בניין קל יש הבחנה מסוימת של משקלים שונים לפעלים המציינים פעולה (קָטַל -– אָכַל, הָלַךְ) ולפעלים המציינים מצב (קָטֵל, קָטֹל -– יָשֵן, יָכֹל).