BMP-1 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לתותח אוטומטי |
←השפעה: סעיף חדש |
||
שורה 25:
== היסטוריית ייצור ==
ה-BMP-1 נצפה לראשונה במערב בצילומים ממצעד ה-[[7 בנובמבר]] [[1967]] במוסקבה, ועורר תדהמה בחדשנותו כרכב לחימת חיל רגלים בעל עבירות וכח אש רבים יחסית למקובל באותו זמן. למעשה היה ה BMP-1 נגמ"ש
== השפעה ==
הופעת ה-BMP-1 סימנה מפנה בגישה לגבי תפקיד הנגמ"ש בשדה הקרב, ובישרה את עידן [[נגמ"ש לחימה|נגמ"שי הלחימה]]. ברית המועצות פיתחה נגמשי לחימה נוספים, כמו ה-[[BTR-50]], שהיה למעשה הסבה של הטנק הקל [[PT-76]] לנשיאת גייסות, ובהמשך הדורות הבאים במשפחת BMP - ה-[[BMP-2]], ואחריו [[BMP-3]].
ארצות הברית פיתחה את ה[[בראדלי]], פרויקט שהתעכב מספר פעמים, ובסופו של דבר נכנס לשירות ב-1981, ומהווה כיום את הנגמ"ש העיקרי של צבאותיה. מדינות נוספות פיתחו ומפתחות נגמשי לחימה, ומשדרגות נגמשים קיימים על ידי הוספת חימוש, כמו טילי נ"ט, תותחים, מרגמות, מקלעים כבדים וכן הלאה, במקביל לשיפור המיגון, כדי להעניק לכלים יכולות לחימה, מעבר לחימושה של יחידת הרגלים שהכלי נושא.
רבים הולכים בעקבות ה-BTR, והסבו טנקים קלים וטנקי מערכה שיצאו מהשירות לנגמשי לחימה. צבא הגנה לישראל והתעשיות הצבאיות בישראל הסבו ומסבים את יחידת הנשיאה (תובה, מזקו"ם, מנוע ותמסורות) של טנקי שו"ט ומרכבה לנושאי גייסות ייעודיים שונים, ובהם גם נגמש"י לחימה, ובעולם פותחו ונכנסו לשימוש עשרות דגמי נגמשי לחימה המבוססים על טנקים.
== תיאור ==
|