הנריק איבסן – הבדלי גרסאות

בתקופתו, תקופהבתקופה בה ערכי המשפחה והרכוש ה[[התקופה הוויקטוריאנית|וויקטוריאניים]] היו עדיין מקובלים מאוד, נחשבו מחזותיו של איבסן לשערורייתיים;. כל קריאת תיגר על הערכים הוויקטוריאניים נחשבה למזעזעת ובלתי-מוסרית. יצירתו של איבסן בוחנת את המציאות המסתתרת מאחרי מראית-העין, מציאות אותה לא רצתה החברה לראות באותם הימים.

הסופר האירי [[ג'יימס ג'ויס]] נמנה עם מעריציו של איבסן, ובמאמר שכתב עליו בשנת 1900, בעקבות ביקורת שנמתחה על המחזאי, הופיעו הדברים הבאים:{{הערה|1= [http://books.google.co.il/books?id=53sowM7VuicC&pg=PA183&lpg=PA183&dq=%D7%92'%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A1+%D7%92'%D7%95%D7%99%D7%A1,+%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A7%D7%9F+%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%9F,+%D7%A1%D7%98%D7%9F&source=bl&ots=nXb_IJjEIg&sig=bqMwmrYds4u_YXSfOERSL5UnpuQ&hl=iw#v=onepage&q=%D7%92'%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A1%20%D7%92'%D7%95%D7%99%D7%A1%2C%20%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A7%D7%9F%20%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%9F%2C%20%D7%A1%D7%98%D7%9F&f=false גבלר דייוויס, ג'יימס ג'ויס - דיוקן האמן, עמ' 50].}}: {{ציטוט|מרכאות=|"יש בטבעו מזיגה מוזרה של נשיות. דייקנותו הנהדרת, עקבות הנשיות הדקים שלו, רכותו של המגע הקליל" ובהמשך דבריו הוסיף "אין חולק על כך שהוא מכיר את הנשים. דומה שהוא יורד לעומקן במידה שכמעט אין לה שיעור."|מקור=}} כמו כן כתב "כשאמנותו של המחזאי מושלמת, אין צורך במבקר". דברים אלה לא נעלמו מעיניו של איבסן הקשיש, והוא העביר לג'ויס מכתב הערכה באמצעות מתרגם מחזותיו לאנגלית, [[ויליאם ארצ'ר]], מבלי לדעת כלל כי הכותב הוא בחור צעיר בן 18.