ויקיפדיה

שמשון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Noon (שיחה | תרומות)
מנטרים
28,362 עריכות
קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים, עריכה
שורה 40:
לאחר זמן רצה שמשון לחזור לאשתו, אך גילה כי אביה נתנה לאחר. כדי לנקום, לכד שמשון 300 [[שועל]]ים, קשר [[לפיד]]ים ל[[זנב]]ותיהם, שילחם בשדות פלשתים והבעיר את כל יבולם. הפלשתים נקמו על ידי שריפת האישה ואביה, וכתגובה הכה אותם שמשון {{ציטוטון|שׁוֹק עַל-יָרֵךְ}}. הפלשתים ביקשו לנקום ויצאו בכוח גדול כדי לתפוס את שמשון. כדי להימנע מ[[מלחמה]], הלכו שלושת אלפים מאנשי [[שבט יהודה]] להסגיר את שמשון אל הפלשתים. לאחר שהבטיחו לו שלא יפגעו בו אלא רק יעבירוהו לפלשתים, הניח להם שמשון לכבול אותו. לאחר שנמסר לידי הפלשתים, נמסו הכבלים מעל ידיו, והוא מצא לחי [[חמור]] והכה באמצעותה אלף פלשתים.
 
בעקבות הצלחתו הכבירה פצח שמשון במעין שיר: {{ציטוטון|וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן בִּלְחִי הַחֲמוֹר, חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם, בִּלְחִי הַחֲמוֹר, הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ|{{תנ"ך|שופטים|טו|טז|קצר=כן}}}}. אולם לפתע הוא נצמא מאוד, והתפלל לאלוהים שיעזור לו. אלוהים נענה ובקע עבורו מעין.{{הערה|הגאווה בייחוס הניצחון לאדם היא עניין מרכזי מאוד בתנ"ך, וזוהי דוגמה מובהקת לכך.}}.
 
==== האישה השנייה ====
שורה 57:
שלא כמו שופטים אחרים המתוארים בספר שופטים, המספר המקראי מקדיש לשמשון ארבעה פרקים שלמים, יותר מלכל שופט אחר, וחייו מתוארים בפירוט רב – החל מתיאור הוריו וטרום לידתו, וכלה בתיאור מפורט של מותו ומקום קבורתו – סיפור חיים שלם.
 
שמשון היה שופט חריג בהשוואה לשופטים אחרים. הוא פעל לבדו כ"זאב בודד" כנגד הפלשתים בפעולות נקם אישיות, הקשורות בדרך כלל בנשותיו. אין בתיאור חייו של שמשון אלמנטים של הנהגת העם. הוא לא אירגן צבא, לא מתואר איך הנהיג את העם, ואין בסיפור חייו אלמנטים המתבקשים משופט-מנהיג, ולמרות זאת נאמר עליו פעמיים כי {{ציטוטון|שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים שָׁנָה}}. חרף המסרים השליליים החבויים בסיפורו, אין בו גינוי של מעשיו, למעט תמיהתם של הוריו על בקשתו לשאת פלשתית לאישה,{{הערה|{{ציטוטון|ויאמר לו אביו ואמו האין בבנות אחיך ובכל עמי אשה כי אתה הולך לקחת אשה מפלשתים הערלים|{{תנ"ך|שופטים|יד|ג}}}}}}, וגם אז מצדיק המקרא את מעשיו ומציין כי {{ציטוטון|וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ, כִּי מֵ-ה' הִיא|{{תנ"ך|שופטים|יד|ד|קצר=כן}}}}. פרשת חייו היוותה, לפיכך, אתגר למפרשים - גם אלה הנוקטים גישה אמונית.
 
=== במדרשי חז"ל ===
שורה 66:
מודל הנזירות של שמשון הוא נושא לדיון [[הלכה|הלכתי]], ובעקבותיו מוכרת בהלכה "[[נזיר (יהדות)#נזירות שמשון|נזירות שמשון]]" שדיניה שונים מדיני הנזירות ההלכתית הרגילה.
 
יש מחז"ל שהבחינו בין שני חלקים בחיי שמשון, הראשון חיובי והשני שלילי: "תניא רבי אומר תחילת קלקולו בעזה שנאמר 'וילך שמשון עזתה וירא שם אשה זונה וגו'".{{הערה|[[מסכת סוטה|סוטה]] ט ע"ב}}. ה[[רד"ק]] עיגן פירוש זה בכך שפרק ט"ו, סוף החלק הראשון בחייו לדעת חז"ל, נחתם במילים: {{ציטוטון|וַיִּשְׁפֹּט אֶת-יִשְׂרָאֵל בִּימֵי פְלִשְׁתִּים, עֶשְׂרִים שָׁנָה|{{תנ"ך|שופטים|טו|כ|קצר=כן}}}}.
 
עוד המדרשים מוסיפים ([[מסכת סוטה]] דף י' עמוד א'), שהוא לא היה 'טוחן' בבית האסורים בעזה במשמעות של טוחן חיטים. הכוונה הייתה שבאותה תקופה, לפלשתים היה נוהג כשהיו תופסים אדם בעל חוזק יוצא מגדר הרגיל מהאויב - היו מביאים אליו את כל הנשים כדי שיוליד להם אדם חזק כמוהו (דוגמה מהתנ"ך ל-'טוחן' במשמעות הזו: "תִּטְחַן לְאַחֵר אִשְׁתִּי; וְעָלֶיהָ, יִכְרְעוּן אֲחֵרִין". {{תנ"ך|איוב|לא|י}}).
שורה 74:
 
===שמשון כגיבור מיתולוגי===
שמשון הוא הגיבור האולטימטיבי במיתולוגיה היהודית, בדומה לגיבורים במיתולוגיות אחרות, שהבולט ביניהם הוא [[הרקולס]] ב[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]] וה[[מיתולוגיה רומית|רומית]]. קיימים קווי דמיון בין סיפור שמשון לסיפורו של הרקולס, לדוגמה: לשניהם כוח פיזי על־טבעי, שניהם נלחמו ב[[אריה]] וניצחו אותו בידיים חשופות וללא כלי נשק, שניהם נשאו על כתפיהם סמלים של כוח – שמשון, את שערי עזה, והרקולס את האריה שאותו ניצח, שניהם נפלו עקב פגיעה שנגרמה להם כתוצאה מנשותיהם, ושניהם נוקמים בעת מותם. בנוסף, קיים דמיון מפתיע במוצאם - הרקולס משבט הדנאים, ואילו שמשון משבט דן. דווקא על רקע הדמיון הרב, מבטא השוני ביניהם את השקפת מחברי המקרא לעומת השקפת מחברי המיתולוגיות היוונית והרומית: שמשון הוא [[אדם|בן אנוש]] ששאב את כוחו מהאלוהים ותלוי בו באופן מוחלט בכל מעשי גבורותיו, והרקולס היה בנו של [[זאוס]], ושאב את כוחו מהיותו חצי [[אל]]. כמו כן, שמשון הוא נזיר מלידה, ויש שפירשו שנזירותו נועדה כאיזון רוחני לגבורתו הפיזית.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721230118:0|{{צ-ספר|שם=שבעת עמודי התנ"ך: אישים ואידיאות בספר הספרים|מו"ל=עם-עובד|שנת הוצאה=תשכ"ח}}}}. [[יאיר זקוביץ]] סבור שהסיפור המקראי מבקש להתעמת עם מסורת מיתית הרואה בשמשון ענק רב-כוח שמוצאו מזיווג של אישה עם ישות אלוהית, בדומה לסיפור בבראשית פרק ו על ה[[נפיל]]ים. גם שמו של שמשון רומז למוצאו מ[[אל השמש|אלוהות השמש]]. המקרא מביא פרטים השוללים השקפה זו, ומדגיש כי שמשון איננו אלא אדם ילוד אישה.{{הערה|1=יאיר זקוביץ, '''חיי שמשון (שופטים יג-טז): ניתוח ספרותי-ביקורתי''', ירושלים: מאגנס תשמ"ב, עמ' 74–84}}.
 
לציון קריאת השם "שמשון" לא מתלווה מדרש שם, תופעה כמעט ייחודית במקרא. לדעת יאיר זקוביץ ו[[אביגדור שנאן]], הסופר המקראי נמנע ממדרש השם כדי למנוע את הקישור בעל המשמעות האלילית בין השם "שמשון" לשמש. [[יוסף בן מתתיהו]] הציע ששמשון פירושו 'גברתן'.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[קדמוניות היהודים]]''', ספר חמישי, פרק ח, פסקה ד, סעיף 285.}} פירושו זה מבוסס ככל הנראה על [[שירת דבורה]]: "כצאת השמש בגבורתו".{{הערה|{{תנך|שופטים|ה|לא}}.}} כאמור לעיל, לפי מדרש השם שבתלמוד, שמשון נקרא על שם אלוהי ישראל.{{הערה|{{בבלי|סוטה|י|א}}.}}{{הערה|יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, '''לא כך כתוב בתנ"ך''', פרק כא: איך היתה לידתו של שמשון?, עמ' 175–176.}}
 
המתח שמבטאת דמותו בין המקרא למיתולוגיה היוונית אינו מקרי: אויביו של שמשון הם הפלשתים, שמוצאם באיי יוון, ובימי שמשון עלו כאויביהם המרכזיים של ישראל. היו שהבינו מכך ששמשון נועד כמושיע המביס את הפלשתים במודל הגיבור המיתולוגי אותו הכירו והעריצו.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.hatanakh.com/lessons/%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9Fמשמשון-%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%AAלגולית|הכותב=ד"ר יושי פרג'ון|כותרת=משמשון לגולית|אתר=אתר התנ"ך של מכללת הרצוג|תאריך=}}}}
 
ב[[היסטוריה אוגוסטה]] (סוף [[המאה ה-4]] לספירה), קובץ הביוגרפיות של קיסרי רומא, נכתב על השואף לשלטון [[פרוקולוס]] {{אנ|Proculus}}, כי "אשתו הייתה גברתנית" ונקראה בבגרותה "סַמסוֹ". בהנחה שכינוי זה מרמז על שמשון המקראי, נראה שברבע האחרון של [[המאה ה-3]] לספירה כבר הכירו את סיפורו בחבלים שונים של [[האימפריה הרומית]], דרך תרגומים או סיפורים שבעל פה.{{הערה|[http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Historia_Augusta/Firmus_et_al*.html#12.3 היסטוריה אוגוסטה, '''חיי פרוקולוס''', פרק יב, סעיף 3]. תרגום: [[דוד גולן]], '''הקיסרים החיילים''', עמ' 396, הערה 64}}.
 
===חידת שמשון===
שורה 124:
* להקת [[הפיקסיז]] כתבה וביצעה באלבומה Doolittle את השיר Gouge Away, שמתאר את סיפורם של שמשון ודלילה, כולל מותו של שמשון.
* הזמרת [[רג'ינה ספקטור]], יהודיה שנולדה ב[[רוסיה]] והיגרה בילדותה לארצות הברית, כתבה, הלחינה ומבצעת את השיר "שמשון", "Samson", שיר אהבה וחרטה על מעשיה ששרה [[דלילה]] לאהובה שמשון.
* ה[[משורר]] [[אהרון אשמן]] כתב ב-[[1975]] את השיר "דלילה", בו ניסה להסביר את מערכת יחסיהם של שמשון ודלילה מנקודת מבטה של דלילה, ותלה את הסיבה להתנהגותה בקנאת אהבתה לו{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=8fpcxV4Mcq8C&pg=PA129&lpg=PA129&dq=%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94+%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F+%D7%90%D7%A9%D7%9E%D7%9F&source=bl&ots=LtXg-5Qybi&sig=h34ORNcOY-iH2UxxoUT5Nx92G58&hl=en&ei=4-jHSv-4BNPD_gbc6YyWCA&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=1#v=onepage&q=%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94%20%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F%20%D7%90%D7%A9%D7%9E%D7%9F&f=false שמשון והנשים בחייו]}}.
*המשוררת [[מירית שם אור]] כתבה שיר בשם "שמשון" שהלחין וביצע [[צביקה פיק]] במסגרת תחרות ה"[[שירוויזיון]]" הראשונה .
*הפזמונאי [[יורם טהרלב]] כתב שיר בשם " פלשתים עליך שמשון" שהלחין [[יאיר רוזנבלום]] ובוצע על ידי [[ להקת פיקוד מרכז]] .
*הזמר והשחקן [[אבי דור]] כתב שיר בשם "שמשון ודלילה", המספר על מעשה שמשון ודלילה, שהולחן על ידי [[יורם צדוק]] ובוצע על ידי [[הופה היי]] (שאבישדור היה חלק מההרכבמהרכבה באותה העתעת).
*המשורר והמתרגם [[אורי סלע]] כתב שיר בשם "שמשון", שהולחן על ידי [[דוד קריבושי]] ובוצע על ידי [[אריק לביא]].
 
שורה 133:
[http://www.boi.org.il/he/Currency/BankIssuedCommemorativeCoins/Pages/Default.aspx הסבר כללי על מטבעות הזיכרון], באתר בנק ישראל}}
 
בנובמבר 2010 הנפיק [[השירות הבולאי]] בול עם איור של שמשון המכריע את האריה, במסגרת סדרת בולים על סיפורי התנ"ך. את הבול אייר אריה גיבור, ועיצבוהו דיאנה שמעון ומאיר אשל.{{הערה|1=[http://www.israelphilately.org.il/he/catalog/stamps/2560/סיפורי%D720התנ%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%20%D7%94%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A22ך תיאור הבול] באתר התאחדות בולאי ישראל}}.
 
=== אתרים מסיפורי שמשון במפת ישראל ===
דמותו של שמשון הייתה דומיננטית ביותר בתחום פעילותו שבאזור [[בית שמש]], בין [[צרעה (אתר מקראי)|צרעה]] ל[[אשתאול (אתר מקראי)|אשתאול]], ובאזור מספר אתרים שנקראו על שם שמשון, בני משפחתו ואירועים מחייו. "צומת שמשון" הקרוי על שמו, שוכן מצפון לבית שמש, מושב [[צלפון]], הקרוי על שם אמו שנקראה הצללפוני, ונחל מנוח הסמוך לבית שמש, נקרא על שם אביו. מעיין פֵלְאִי, אף הוא באזור, נקרא על שם המלאך שהתגלה למנוח (שופטים, י"ג יח), ו"חוות שמשון ודלילה" היא חוות רכיבה מקומית. אתרים נוספים הם מערת שמשון ומצוקי שמשון ב[[שמורת נחל שורק]] שב[[הרי ירושלים]] ליד בית שמש, [[כפר אוריה]] המשמר את שם הכפר הערבי "כפרוריה" שמקורו ב"כפיר" ו"חִ'רבֵּת אל אָסַד" ("חורבת האריה"), שנקראו כך על שם האריה שהכריע שמשון. נוסף לכך, נקרא בשנת [[1957]] בעיר בית שמש רחוב בשם "רמת לחי", על שם לחי החמור ששימשה את שמשון כדי להכות, לפי המסופר, אלף פלשתים. לימים שונה שמו של הרחוב ל"השבעה", אך תושבי המקום ממשיכים להכיר את המקום בשמו המקורי.
 
[[סלע עיטם]] מקום מחבואו של שמשון מפלשתים לא זוהה, אך לדעת [[יאירה אמית]], יש קשר בין סלע עיטם לשם עיטם המופיע ברשימת היחס של [[שבט יהודה|יהודה]] המתייחסת לאזור [[צרעה (אתר מקראי)|צרעה]].{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים א|ד|ג}}}}. לשיטתה זיהוי האתר עם עיטם מדרום ל[[בית לחם]] המופיעה ב{{תנ"ך|דברי הימים ב|יא|ו|קצר=כן}} ועיטם אשר ב[[שבט שמעון|נחלת שמעון]] ב{{תנ"ך|דברי הימים א|ד|לב|קצר=כן}} אינו נכון.{{הערה|יאירה אמית, '''מקרא לישראל: שופטים''', ירושלים, מאגנס, 1999, עמ' 240}}. אחרים דווקא מזהים את סלע עיטם עם [[תל עיטון]] מצפון לבית מירסים.{{הערה|[[צבי אילן]], '''גדוד ולחי בספר מיכה''', ירושלים, מוסד ביאליק, בית מקרא: כתב עת לחקר המקרא ועולמו, טבת-אדר תשל"ה, עמ' 231}}.
 
ישנן מספר ערים בישראל שבהן [[שמות רחובות בישראל|רחובות]] המנציחים את שמשון, כמו [[תל אביב-יפו]], [[חיפה]], [[הרצליה]], [[רמלה]], וערים נוספות.
שורה 147:
[[קובץ:Samson grave.jpg|ממוזער|קבר שמשון ואביו מנוח ביער צרעה|שמאל|210px|הקבר שמיוחס לשמשון ולאביו [[מנוח]] ב[[יער צרעה]]]]
מקומות רבים במרחב בית שמש, וגם מחוץ לה, זוהו כ"קבר שמשון". אלו כוללים{{הערה|שם=הורן965}}:
* קבר שייח' עריב המסומן כיוםמסומן במפות כקבר דן בן יעקב. המקום צוייןצוין על ידי הערבים כקברו של שמשון ומסורת זאת אומצה בידי היהודים.{{הערה|שם=הורן965|1=עמית הורן, [http://www.vbm-torah.org/dk/5764/965drachecha.htm קברות שמשון, מזבח מנוח וסלע החורבן], דף קשר 965{{קישור שבור|5.06.2018}}}}. ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] הועלתה סברה לגבי האתר בשיח' ע'ריב בידי הנוסע [[ויקטור גירן]], כי הוא קבר [[דן (דמות מקראית)|דן]] בנו של [[יעקב]]. כחלק ממאמצי הרב [[שמואל זנוויל כהנא]], מנכ"ל [[משרד הדתות]] ב[[שנות החמישים]], לקדש אתרים בישראל ולקשרם לאירועים תנ"כיים, יוחס הקבר לשמשון.{{הערה|1=דורון בר, [http://www.e-mago.co.il/Editor/chapters-2068.htm לקדש ארץ: המקומות הקדושים היהודיים במדינת ישראל], אתר e-Mago}}.
*קבר אבו מיזאר (ב[[עברית]]: בעל האדרת) ב[[תל בית שמש]]{{הערה|{{מעריב|אלי חורי|בית שמש תהיה לאתר תיירות|1967/02/21|01700}}{{ש}}{{מעריב|עודד פיינגרש|טיול במזל זיתים|1982/12/01|04300}}}}
*אתר קובור אל יהודי - שנהרס בעת הקמת אזור התעשייה הר טוב{{הערה|שם=הורן965}}
*קבר נבי עריב בחורבת עסלין{{הערה|שם=הורן965}}
*בדרום [[צרעה (אתר מקראי)|תל צרעה]] - קבר שייח' סמט. אף על פי שזיהוי זה הוא המופיע כיום במפות ובשלטים, מדובר בזיהוי מופרך,{{הערה|1=לטייל עם התנ"ך, גליה דורון, הוצאת כנרת, 2001, עמ' 125}}, לאור העובדה שהוא נבנה בראש תל צרעה, כך שהוא לא היה יכול להיות קיים בימי שמשון, בתוך העיר, דבר הנוגד את הנוהג היהודי לקבור אנשים רק מחוץ לעיר, ובניגוד לפסוק התנ"כי הקובע ששמשון נקבר "בין צרעה ובין אשתאול". הזיהוי הזה החל להופיע רק בסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20]]. במקום [[בית בד]] ושרידי מבנים חקלאיים. מבנה מלבנים גסות ו[[מלט]], שקירותיו מחופים באבן, והנושא מעין שתי [[כיפה (מבנה)|כיפות]], מסמן את מקום הקבר.
 
=== ממצאים ארכאולוגיים ===
ביולי [[2012]] גילו חוקרי [[אוניברסיטת תל אביב]] פרופסור [[שלמה בונימוביץ]] וד"ר [[צבי לדרמן]] במהלך חפירות שערכו ב[[תל בית שמש]] בשכבה המתוארכת ל[[המאה ה-11 לפנה"ס|מאה ה-11 לפנה"ס]], חותם, הנושא דמות אדם המושיט ידו אל "חיה גדולה עם ראש גדול וזנב מתעקל, מאוד חתולי". הסמיכות הגאוגרפית והכרונולוגית למקום ולזמן בו לפי המקרא, שיסע שמשון "כפיר אריות" בידיו החשופות, בשילוב העובדה שלא מוכר חותם דומה ממקום אחר, הביאו את בונימוביץ ולדרמן למסקנה שייתכן כי ה[[מיתוס]], המתואר בחותם ובמקרא, היה ידוע באזור בית שמש, שהיא גבול יישוב הפלשתים, כבר בתקופה קדומה.{{הערה|{{nrg|דליה מזורי|האם נמצאה הוכחה לקיום שמשון הגיבור?|390/493|29 ביולי 2012|1|2}}}}.
 
ממצא אחר התגלה ב[[תל צפית]] ([[גת (עיר פלשתית)|גת הפלשתית הקדומה]]) על ידי חוקרי [[אוניברסיטת בר-אילן]], לגבי המבנה ההנדסי של שרידי העמודים המרכזיים במקדשים פלשתיים, אשר המרחק ביניהם, לפי פרופסור [[אהרון מאיר (ארכאולוג)|אהרון מאיר]], מאפשר לאדם גבה קומה (כמו שמשון) לעמוד ביניהם ולדחוף אותם לצדדיו, כך שהתיאור התנ"כי של הפלת המקדש הפלשתי בידיו החשופות של שמשון, מבוסס על מציאות הנדסית שהייתה קיימת.{{הערה|{{nrg|דליה מזורי|גבורת שמשון: נחשפת ההוכחה ההנדסית|138/522|29 ביולי 2010|1|2}}}}.
 
== לקריאה נוספת ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/שמשון"