הבדלים בין גרסאות בדף "AH-1 קוברה"

נוספו 434 בתים ,  לפני 7 חודשים
במאי [[1975]] יצאה משלחת ראשונה של חיל האוויר ל[[ארצות הברית]] כדי ללמוד את המסוק ואת הפעלתו.{{הערה|שם=נתיב|{{אתר חיל האוויר|1=אמרל ונקרט|2=נתיב הנחש - 30 שנה לצפע|3=1614-24590|4=24.8.05}}}} עם זאת, לכתחילה התכוון חיל האוויר לרכוש דגם אחר של מסוק תקיפה, [[סיקורסקי S-67 בלקהוק]].{{ביאור|אין לבלבל עם מסוק הסער [[סיקורסקי]] [[UH-60 בלק הוק]], המאוחר יותר.}}. היה זה מסוק קרב כבד, שחברת סיקורסקי ניסתה לשווק ל[[צבא ארצות הברית]] ומאוחר יותר לחיל האוויר הישראלי. המסוק היה מהיר מאד, בעל [[כן נסע|כני נסע]] מתכנסים ו[[אוויוניקה]] מתקדמת לזמנו, ויכול היה לשאת חימוש רב, כולל 16 טילי טאו (לעומת 8 של הקוברה), רקטות ו[[טיל אוויר-אוויר|טילי אוויר אוויר]] מדגם [[AIM-9 סיידוויינדר]]. נציגי חיל האוויר המליצו על רכישתו אך [[תאונה אווירית]] שאירעה למסוק במהלך [[הסלון האווירי בפארנבורו]] בספטמבר [[1974]] קטעה את המשא ומתן, ובעקבותיה הופסק פיתוח המסוק.{{הערה|[http://www.all-aero.com/index.php/component/content/article/35-helicopters/copters/10146-sikorsky-s-67 Sikorsky S-67] באתר [http://www.all-aero.com all-aero.com].}}{{הערה|שם=בטאון|{{בטאון חיל האוויר|1=אודי עציון|2=נחש קרב|3=203|4=45|5=אפריל 1995}}}}
 
כישלון ה-S-67 החזיר את חיל האוויר אל הקוברה. זמן מה לאחר הגעת משלחת חיל האוויר לארצות הברית התקבלה הסכמה למכור לישראל ששה מסוקים מדגם AH-1G מעודפי צבא ארצות הברית. משלחת נוספת יצאה לארצות הברית כדי לקבל מסוקים אלה, ששופצו על פי דרישת חיל האוויר במפעלי חברת בל. המסוקים, שכונו בחיל האוויר '''צפע''', הגיעו לארץ ב[[11 באפריל]] [[1975]].{{הערה|שם=נתיב}} במקביל ליציאת המשלחת לארצות הברית הקים חיל האוויר יחידה שנועדה ללמוד ולגבש את תורת הלחימה במסוקי קרב. היחידה הוגדרה ככזו ולא כ[[טייסת]], משום שהיוותה גוף ניסיוני ולא יחידה מבצעית. היחידה ערכה תרגילים ניסיוניים עם ששת המסוקים הראשונים, בשילוב כוחות קרקע, והצלחתם של תרגילים אלה הביאה להחלטה לשדרג את המטוסים הקיימים לדגם AH-1S ולרכוש מסוקים נוספים מגרסה זו. היחידה הניסויית הפכה ל[[טייסת 160]] ("טייסת המסק"ר הראשונה") בדצמבר [[1977]] ב[[בסיס תל נוף]]. בספטמבר [[1979]] עברה הטייסת ל[[בסיס פלמחים]].{{הערה|שם=נתיב}} המסוקים הוצגו לראשונה ביום חיל האוויר, יולי [[1979]].{{הערה|ביעף, עמ' 46.}}{{הערה|{{nrg|nrg מעריב|מסוק הקוברה: בשירות ישראל מאז 1975|451/213|12 במרץ 2013|1|2}}}}
 
המסוקים הופעלו לראשונה ב[[9 במאי]] [[1979]] כאשר תקפו בית ב[[מחנה פליטים]] ליד [[צור (לבנון)|צור]], ב[[לבנון]], בו שהו מחבלים שתקפו לפני כן את קיבוץ [[מנרה]]. לאור הצלחתה של התקיפה הופעלו המסוקים במבצעים דומים נוספים.{{הערה|שם=בטאון}} [[מבצע שלום הגליל]] (של"ג) היה המערכה הנרחבת הראשונה בה הופעלו המסוקים. טילי הטאו של המסוקים הוכחו כיעילים נגד טנקי [[T-72]] של [[הצבא הסורי]] וכנגד מטרות נוספות, בהן מפקדות מחבלים, כלי רכב ועוד. במהלך המלחמה הופל מסוק אחד באש נ"מ, וטייסיו, [[רב סרן|רס"ן]] {{נזכור את כולם|1=יוסף%20קלר/en_9df04de2b6b997eea275d80a18fc192c|2=יוסי קלר}} ו[[סרן]] {{נזכור את כולם|1=עמיחי%20ספקטור/en_6062451461d8e7dde8c3366c4d2718f5|2=עמיחי ספקטור}} נהרגו.{{הערה|שם=בטאון}} ב[[1 ביולי]] [[1985]] הוקמה טייסת קוברות שנייה, [[טייסת 161]] ("המשפחה הלוחמת" או "טייסת הקוברות השנייה"), גם היא בבסיס פלמחים. בשל מיקומן היחסי בבסיס כונו הטייסות "טייסת הקוברות הדרומית" (טייסת 160) ו"טייסת הקוברות הצפונית" (טייסת 161).{{הערה|שם=נתיב}}
 
מסוקי קוברה הופעלו גם למשימות חילוץ. ב[[16 באוקטובר]] [[1986]] חילץ מסוק קוברה טייס של מטוס [[F-4 פנטום|פנטום]] שנטש את מטוסו מעל [[לבנון]] עקב תקלה טכנית. הטייס חולץ בעודו נתלה על מגלשי המסוק, אך הנווט, [[רון ארד]], נפל בשבי ונעדר עד היום. ב[[9 בדצמבר]] [[1988]] חילצו מסוקי קוברה בצורה דומה ארבעה חיילים מ[[חטיבת גולני]] שהשתתפו ב[[מבצע "כחול וחום"]], שנועד לפגוע במפקדה של [[החזית העממית לשחרור פלסטין]] ב[[נועיימה]] שבלבנון. במהלך הלחלימה נותקו ארבעת החיילים מיחידתם, וחולצו לפנות בוקר על ידי המסוקים. החיילים נקשרו למגלשי מסוקי הקוברה שהוזנקו לחלצם ופונו לספינות [[חיל הים הישראלי]] הסמוכות.{{הערה|שם=נתיב}}{{הערה|{{אתר חיל האוויר||מבצע "כחול וחום"|3965-5329|}}}}
 
ב-[[30 במאי]] [[1990]], הוזנקו מסוקי קוברה לחוף [[ניצנים]], לאחר שטייס עגור (סוקאטה TB-40 טרינידד) זיהה סירת מחבלים שהגיעה לחוף. הטייס עיכב את המחבלים על ידי ביצוע מספר מעברים נמוכים מעליהם, ואחר כך כיוון את מסוקי הקוברה לעברם. בסיום הפעולה הצליח צה"ל לפגוע בארבע סירות גומי, להרוג ארבעה מחבלים ולקחת בשבי 12 נוספים.{{הערה|{{אתר חיל האוויר|1=ורד תללה|2=חוזרים לחג השבועות של שנת 1990|3=4448-46758|4=10.6.2016}}}}
במהלך ארבעת העשורים בהם משרתים מסוקי ה"צפע" בשירות חיל האוויר הישראלי אירעו שלוש תאונות קטלניות בהן היו מעורבים מסוקים מסוג זה. במרץ [[1998]] נהרגו [[תת-אלוף]] [[שמואל אלדר]] וסגן {{נזכור את כולם|515157|אילן גור}} כאשר מסוק קוברה התרסק לים בשל תקלה טכנית.{{הערה|{{אתר חיל האוויר||מסוק קוברה מתרסק לתוך הים|4087-5563||}}}} בתאונת טיסה נוספת, שאירעה ב-[[10 בספטמבר]] [[2008]] בשל תקלה טכנית, נהרגו שני טייסי מילואים, [[רב-סרן]] {{נזכור את כולם|517673|יובל הולצמן}} ורב-סרן {{נזכור את כולם|517672|שי דנור}}.{{הערה|{{ynet|כתבי ynet|שני טייסי הקוברה נהרגו בהתרסקות המסוק|3595068|10 בספטמבר 2008}}}} בהתרסקות מסוק קוברה שאירעה ב-[[12 במרץ]] [[2013]] ליד קיבוץ [[רבדים]] נהרגו סגן-אלוף נועם רון ורב-סרן ארז פלקסר.{{הערה|{{nrg|עמיחי אתאלי|הטייסים שנהרגו: סא"ל נועם רון ורב סרן ארז פלקסר|451/245|12 במרץ 2013|1|2}}}}
 
בשנת [[2014]] יצאו מסוקי ה"צפע"הקוברה משירות חילבחיל האוויר, ומאזהישראלי. מערך מסוקי הקרב של החיל מאז הוא על טהרת ה[[אפאצ'י AH-64]] מדגמי A ("פתן") ו-D ("שרף").
 
לאחר הוצאת מסוקי ה"צפע" משירות חיל האוויר, נמסרו 16 מסוקים ל[[חיל האוויר הירדני]] במטרה לסייע לה להילחם ב[[דאעש]].{{הערה|{{הארץ|[[גילי כהן (עיתונאית)|גילי כהן]]|גורם רשמי אמריקאי: ישראל העבירה לירדן 16 מסוקי קרב כדי להילחם בדאעש|1.2691019|23 ביולי 2015}}.}}