קשרי הון-שלטון – הבדלי גרסאות

אחת ההתפתחויות של קשרי הון-שלטון קשורה בהתפתחות הדמוקרטיה. בכללי המשחק הדמוקרטיים מועמדים נדרשו לנהל מערכות בחירות על מנת לגייס קולות ולשמור על קשר עם הבוחרים גם במהלך כהונתם. לשם כך היה צורך לגייס משאבים רבים שלא תמיד היו בידי הפוליטיקאים. בשל כך התפתחה מגמה של תמיכה כספית, גלויה או סמויה, של בעלי הון בפוליטיקאים כאשר תמורת התמיכה אותם בעלי הון קיבלו השפעה על תהליך קבלת ההחלטות.{{הערה|Wyn Grant, Business and politics in Britain(Hong Kong: Macmillan, 1987), p. 186}} מרכיב נוסף בהתפתחות קשרים אלה היו בשל שינוי התנאים הכלכליים מה שיצר מעמד חדש של מתעשרים שהיו בעלי הון אבל לא נמנו בהכרח עם הכוחות הפוליטיים הדומיננטיים. השימוש בהון אפשר לאותם מתעשרים לרכוש כוח פוליטי וליצור אינטגרציה בין כלכלה לפוליטיקה. האינטגרציה הזאת היא שהובילה לתופעה גדלה של תנועת אנשים בין כלכלה לפוליטיקה כאשר פוליטיקאים שסיימו את תפקידם בפוליטיקה עברו לעבוד בחברות גדולות ואנשי עסקים נכנסו לפוליטיקה, מה שיצר ניגוד אינטרסים בין נושאי המשרות בממשל ובין קבלת החלטות הנוגעות לאותם גופים מסחריים. הסבר נוסף לתופעה הוא הסבר מקרו כלכלי ליברלי שגורס כי קשרי הון שלטון התפתחו בשל מעורבות המדינה המודרנית, ובפרט מדינת הרווחה, בשדה הכלכלי. ככל שאחריות המדינה מתרחבת, החלטות כלכליות ושליטה על משאבים עברו לאחריותם של מוסדות פוליטיים והקצאת המשאבים נעשית על בסיס הקצאה שלטונית ולא על בסיס היצע וביקוש של השוק החופשי. בין השאר מדובר ברגולציה של אספקת שירותים, סובסידיות, מתן רישיונות, תשלומי העברה ואספקה ישירה של שירותים חברתיים. ככל שמעורבות המדינה עמוקה יותר כך נוצרים עיוותים של ערך הסחורות והשירותים לעומת הערך שלהם לולא נקבעו על ידי היצע וביקוש. במצב הזה ישנו תמריץ לקשרים בין הון ושלטון כאשר בעלי ההון ינסו לתקן את העיוותים שנגרמו מהתערבות המדינה ולפחיתולהפחית את העלויות. הסבר זה לא רואה את הקשר בין הון ושלטון בהכרח כגרום מושחת אלא כאמצעי לתיקון עיוותים שנגרמים מהתערבות הממשלה בשוק.