בוב מקאדו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
{{מלך הסלים של ה-NBA}}
Bluesangrel (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 15:
|קבוצת דראפט=[[לוס אנג'לס קליפרס|בופאלו ברייבס]]
|קבוצות כשחקן=[[לוס אנג'לס קליפרס|בופאלו ברייבס]] {{ש}} [[ניו יורק ניקס]] {{ש}} [[בוסטון סלטיקס]] {{ש}} [[דטרויט פיסטונס]] {{ש}} [[ברוקלין נטס|ניו ג'רזי נטס]] {{ש}} [[לוס אנג'לס לייקרס]] {{ש}} [[פילדלפיה 76']] {{ש}} [[אולימפיה מילאנו]] {{ש}} [[פורלי (כדורסל)|פורלי]] {{ש}} [[פבריאנו (כדורסל)|פבריאנו]]
|שנים כשחקן=1972 - 1977 {{ש}} 1977 - 1979 {{ש}} 1979 {{ש}} 1980 - 1981 {{ש}} 1981 {{ש}} 1981 - 1985 {{ש}} 1986 {{ש}} 1986 - 1990 {{ש}} 1990 - 1992 {{ש}} 1992 - 1993
|הישגים כשחקן=2 אליפויות NBA{{כ}} (1982, 1985) {{ש}} [[MVP של העונה הסדירה ב-NBA|MVP של העונה הסדירה]] (1975) {{ש}} [[חמישיית העונה ב-NBA|חמישיית העונה הראשונה]] (1975) {{ש}} [[חמישיית העונה ב-NBA|חמישיית העונה השנייה]] (1974) {{ש}} [[רוקי השנה ב-NBA|רוקי השנה]] (1973) {{ש}} 5 הופעות ב[[משחק האולסטאר של ה-NBA|משחק האולסטאר]] (1974–1978) {{ש}} [[מלך הסלים של ה-NBA]]{{כ}} (1974–1976) {{ש}} 2 אליפויות ה[[יורוליג]] (1987, 1988) {{ש}} [[MVP של פיינל פור היורוליג]] (1988) {{ש}} 2 אליפויות [[ליגת העל האיטלקית בכדורסל|הליגה האיטלקית]] (1987, 1989) {{ש}} זכייה ב[[הגביע האיטלקי בכדורסל|גביע הליגה האיטלקית]] (1987) {{ש}} אחד מ-[[50 התורמים הגדולים ליורוליג]]
|קבוצות כמאמן=
שורה 28:
לאחר חמש שנים בבופאלו עבר מקאדו ב-[[1977]] לקבוצת [[ניו יורק ניקס]]. בהמשך עבר לשחק גם ב[[בוסטון סלטיקס]], [[דטרויט פיסטונס]] ו[[ברוקלין נטס|ניו ג'רזי נטס]], במדיהן סבל מפציעות רבות ומירידה ביכולת המשחק שלו. עם זאת, ב-[[1981]] עבר ל[[לוס אנג'לס לייקרס]], והיה חלק חשוב בקבוצה שזכתה בשתי אליפויות NBA בשנים [[1982]] ו-[[1985]]. בנוסף, הוא הפסיד עמה פעמיים בסדרת הגמר של הליגה. מקאדו תרם לקבוצה כשחקן מחליף, תחת הכוכבים [[מג'יק ג'ונסון]], [[כרים עבדול-ג'באר]] ו[[ג'יימס וורת'י]]. ב-[[1986]] הוא עבר לקבוצת [[פילדלפיה 76']], בה שיחק עד לסיום העונה.
 
ב-1986 עבר מקאדו ל[[איטליה]], אל קבוצת [[אולימפיה מילאנו]]. הוא שיחק בקבוצה ארבע שנים והוביל אותה לשתי [[ליגת העל האיטלקית בכדורסל|אליפויות איטליה]] ולשתי זכיות ב[[יורוליג|גביע אירופה לאלופות]], כאשר הוא משיג ממוצעים של 26.1 נקודות ו-10.2 ריבאונדים למשחק. ב-[[1988]] הוא זכה בתואר ה-[[MVP של פיינל פור היורוליג]]. לאחר מכן עבר לשחק בקבוצות האיטלקיות [[פורלי (כדורסל)|פורלי]] ו[[פבריאנו (כדורסל)|פבריאנו]] בטרם פרש מכדורסל ב-[[19931992]], בגיל 4241.
 
בשנת [[2000]] הוכנס מקאדו ל[[היכל התהילה של הכדורסל]], וב-[[2008]] נבחר לאחד מ-[[50 התורמים הגדולים ליורוליג]] בכל הזמנים. לאחר פרישתו ממשחק החל לשמש כעוזר המאמן בקבוצת [[מיאמי היט]].