הבדלים בין גרסאות בדף "אל תגע בי (ספר)"

נוספו 259 בתים ,  לפני שנתיים
הערות שוליים
מ (עריכה, קישורים פנימיים)
(הערות שוליים)
'''אל תגע בי''' (ספר) ([[לטינית|בלטינית]]: Noli Me Tángere) <ref>"Noli Me Tángere". Jose Rizal University. Retrieved 2008-10-22.</ref>הוא [[רומן]] שנכתב על ידי [[חוסה ריזאל]], אחד הגיבורים הלאומיים של ה[[הפיליפינים|פיליפינים]], במהלך השלטון הקולוניאלי של [[ספרד]]. הספר מתאר את יחסי אנשי הדת ה[[נצרות קתולית|קתולית]] והממשלה הקולוניאלית השלטת עם התושבים המקומיים.
 
במקור נכתב הספר בספרדית, אבל נפוץ יותר בפילפינים בשפה ה[[אנגלית]] ושפת ה[[טאגאלוג]]. יחד עם ספר ההמשך שלו, El Filibusterismo, הקריאה של ״אל תגע בי״, היא חובה לתלמידי התיכון ברחבי הפיליפינים. שני הרומנים נחשבים כ[[שירה אפית|אפוס]] הלאומי של הפיליפינים ומעובדים ומבוצעים באופרות ובמחזות ברחבי הארץ.<ref>"The Social Cancer: A Complete English Version of Noli Me Tangere by José Rizal - Free Ebook". Gutenberg.org. 2004-10-01. Retrieved 2016-12-02.</ref>
 
== רקע ==
קריסטוסומו נודה מה[[כנסייה]], אבל התערבותו של המושל הכללי שאהד אותו, הביא להסרת ה[[חרם]]. עם שובו לסן דייגו, מריה סירבה לפגוש אותו. הכומר החדש שקריסוסטומו פגש בבית הקברות, פאדרה ברנרדו סאלבי, נראה מסתובב סביב ביתו. קריסוסטומו פגש את לינארס מאזיק, אשר בניגוד אליו נולד בספרד. קפטן טיאגו הציג את לינארס כמחזר החדש של מריה.
לילה אחד אליאס לקח את קריסוסטומו להפליג על האגם, וסיפר לו על קבוצה [[מהפכה|מהפכנית]], העומדת בפני עימות גלוי ואלים עם הממשלה. קבוצה זו הגיעה אל אליאס כדי להציע לו להצטרף להתקוממותל[[המהפכה הפיליפינית|התקוממות]] הקרובה שיבצעו. אליאס אמר כי הוא הצליח לעכב את התוכניות של הקבוצה על ידי הצעתו לדבר תחילה עם קריסוסטומו, שאולי יש לו הצעות לרפורמות ללא שפיכות דמים.
עוד סיפר אליאס את ההיסטוריה של משפחתו, כיצד סבו בצעירותו עבד כ[[מנהל חשבונות]] במשרד במנילה, אבל הואשם בהצתה על ידי הבעלים הספרדים, כאשר המשרד נשרף. הוא הועמד לדין, ועם שחרורו הוא נדחה על ידי הקהילה כאילו היה [[פושע]] מסוכן. אשתו פנתה ל[[זנות]] כדי לפרנס את המשפחה, אך בסופו של דבר הם גורשו לתוך הארץ. קריסוסטומו הזדהה עם אליאס אבל אמר שהוא לא יכול לעשות דבר, וכי השינוי היחיד שהוא מסוגל לבצע הוא דרך הפרויקט שלו בבניית בית הספר. אליאס ייעץ לקריסוסטומו לנתק מגע איתו בעתיד, למען בטחונו האישי.
 
== היסטוריית פרסום  ==
ריזאל סיים את הרומן בדצמבר [[1886]]. על פי אחד הביוגרפים שלו, חשש ריזל שהרומן לא יודפס, כי הוא נאבק עם אילוצים כלכליים באותה תקופה וחשב שיהיה קשה להדפיס אותו. הסיוע הכספי הגיע מחבר בשם מאקסימו ויולה. הדבר איפשר לו  להדפיס את הספר ב[[ברלין]]. בתחילה ריזאל היסס, אבל ויולה התעקש ומימן לו הדפסת 2,000 עותקים. ההדפסה הסתיימה תוך חמישה חודשים. ויולה הגיע לברלין בדצמבר 1886, וב- [[21 במרץ|21 במארס]] [[1887]] שלח ריזאל עותק של הרומן לחברו הגרמני [[בלומטריט]]. [2]<ref>Ubalde, Mark J. (2007-08-22). "Rizal's Noli hits major Aussie book shelves". GMA News. Retrieved 2008-10-22.</ref>
 
הספר נאסר להפצה על ידי השלטונות הספרדים בפיליפינים, אף שהעתקים ממנו הוברחו לשם. המהדורה הפיליפינית הראשונה (שהיא המהדורה השנייה שפורסמה) הודפסה בשנת [[1899]] במנילה.
<br />
 
== מהדורות באנגלית אחרונות ==
ב -[[21 באוגוסט]] [[2007]] יצאה לאור גרסה של 480 עמודים באנגלית והופצה בחנויות הספרים הגדולות ב[[אוסטרליה]]. המהדורה האוסטרלית של הרומן פורסמה על ידי פינגווין קלאסיקס כדי להראות את מחויבות החברה לפירסום של הספרות הקלאסית העולמית. [3] הסופר האמריקאי הרולד אוגנבראום, שקרא לראשונה את הספר בשנת 1992, תירגם את הרומן.
<br />
 
״הספר שלי עשה הרבה רעש; בכל מקום, נשאלתי על כך. הם רצו להביס אותי ("להרשיע אותי") בגלל זה ... אני נחשבתי ל[[מרגל]] [[גרמנים|גרמני]], סוכן של [[אוטו פון ביסמרק|ביסמרק]], אומרים שאני [[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטי]], [[הבונים החופשיים|בונה חופשי]], [[מכשפה|מכשף]], נשמה ארורה ורע..., שיש לי דרכון זר ושאני משוטט ברחובות בלילה ...״
 
ריזאל הוגלה לדפיטן ב[[מינדנאו|מינדנאו,]] ואחר כך נעצר על "הסתה למרד" בהתבסס בעיקר על כתביו. ריזאל [[הוצאה להורג|הוצא להורג]] על ידי כיתת יורים במנילה ב -[[30 בדצמבר]] [[1896]] בגיל שלושים וחמש, בפארק הנושא את שמו. <ref>Jose, Ricardo (1998). ''KASAYSAYAN The Story of The Filipino People (Reform and Revolution)''. Philippines: Asia Publishing Company Limited. p. 83. ISBN </ref><br />
<br />
 
== השפעת הספר על הלאומיות הפיליפינית  ==
הרומן  שימש כלי חשוב ביצירת [[זהות]] ותודעה לאומית מאוחדת, בעוד שלפניה אזרחים רבים הזדהו עם אזורי המחיה שלהם ולא עם המדינה כולה. הספר מתוחכם וחשף כ[[קריקטורה]] אלמנטים שונים בחברה הקולוניאלית. שתי דמויות ברומן הפכו למופת בתרבות הפיליפינית: מריה קלרה, שהפכה לאישיות של האישה הפיליפינית האידיאלית, שאוהבת ולא מתפשרת בנאמנותה לבן זוגה. הדמות השנייה היא  של הכומר האב דאמסו, אשר משקף את ההגנה שסיפקו חלק מאנשי הכמורה הספרדית.  
 
הספר השפיע בעקיפין על המהפכה הפליפינית שהובילה לעצמאות. אף על פי שריזאל עצמו דגל בייצוג ישיר של הפיליפינים בממשלת ספרד ולא במלחמה לעצמאות מדינית. בשנת [[1956]], הקונגרס העביר את חוק הרפובליקה 1425, הידוע יותר בשם ״חוק ריזאל״, שקבע כי בכל רמות בתי הספר בפיליפינים חובה ללמד את הרומן כחלק מתוכנית הלימודים. הרומן ״אל תיגע בי״ נלמד בבית הספר התיכון בשנה ג, וספר ההמשך שלו Filibusterismo נלמד בבית הספר התיכון בשנה הרביעית. הרומנים משולבים במחקרים ובסקירות של הספרות הפיליפינית.<ref>Republic Act 1425: An Act to Include in the Curricula of All Public and Private Schools, Colleges and Universities Course on the Life, Works, and Writings of Jose Rizal, Particularly His Novels Noli Me Tangere and El Filibusterismo, Authorizing the Printing and Distribution Thereof, and for Other Purposes.</ref> [4]
 
שני ספריו של ריזאל נאסרו בתחילה ללמידה במוסדות החינוך הקתוליים בשל תיאורו השלילי את הכנסייה, אך האיסור הוחלף במידה רבה כשבתי הספר הדתיים התאימו עצמם לחוק האזרחי.