פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 47 בתים ,  לפני 6 חודשים
אין תקציר עריכה
בחלוף שבועות מעטים מסיום הלחימה במרחב תל אביב ויפו במאי 1948 נכנסו [[עולים חדשים]] למבנים הנטושים, והיא הפכה ל[[שכונת עוני]] צפופה. נוכח אי–הוודאות בדבר האפשרות שהערבים ישובו ליפו בהתאם למתווה [[ברנדוט]] להשבת הפליטים לבתיהם, והחשש פן יפלשו למקום עוד תושבים יהודים וינציחו בכך את השכונה בתור שכונת עוני, החליטו ראש העיר, [[ישראל רוקח]] והמהנדס העירוני, [[דוד שיפמן]] ללא ידיעת מועצת עיריית תל–אביב והממשלה ליזום את הריסתה המידית, חרף מחאת פולשים רבים שפונו מבתיהם לצורך פעולות ההריסה בהתראה קצרה. פעולת ההריסה, שהיא שהסבה לשכונה את הנזק העיקרי ולא הלחימה, התפרסה על פני חצי שנה לפחות עד ינואר 1948 ופסקה לאחר שהממשלה סרבה להשתתף במימונה.
 
==לאחר איחוד תל אביב ויפו==
ב[[שנות ה-50]] וה-60 התלבטו המתכננים באשר לגורל השכונה: היו שהציעו לדלל את בתיה ולשקם את הנותרים, והיו שהציעו להורסה לגמרי. ידם של המצדדים בהריסה גברה, ולבסוף החליטה [[עיריית תל אביב-יפו]] בשנת [[1963]] לפנות ולהרוס את השכונה, כמו גם את שכונת [[נווה צדק]] הסמוכה (שגם נחשבה באותה תקופה לשכונת עוני מוזנחת).
 
משתמש אלמוני