השמיים שבתוכי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת רקע היסטורי על ידי תלמידה
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Hashamaim shebetokhi.jpg|שמאל|250px|ממוזער|עטיפת הספר]]{{בעבודה}}'''השמיים שבתוכי''' הוא מהדורה חדשה ומורחבת של [[יומן|יומנה]] של [[אתי הילסום]] - אישה צעירה וליברלית, [[יהודי]]יה [[הולנד]]ית שחיה ב[[אמסטרדם]] בתקופת השואה.
'''השמיים שבתוכי''' הוא מהדורה חדשה ומורחבת של [[יומן|יומנה]] של [[אתי הילסום]] - אישה צעירה וליברלית, [[יהודי]]יה [[הולנד]]ית שחיה ב[[אמסטרדם]] בתקופת השואה.
 
==רקע==
שורה 19 ⟵ 18:
 
==רקע היסטורי==
הספר "השמיים שבתוכי" מתרחש בתקופה שבה הנאצים כבשו את [[אמסטרדם]] אשר [[הולנד|בהולנד]] בשנות [[השואה]] 1941-1943. במהלך הספר, אתי הילסום, גיבורת הספר, אישה צעירה בת 27 שחיה באמסטרדם ורושמת יומן אישי במשך שנתיים עד מותה ב[[מחנה ריכוז]] ב[[אושוויץ|אושוויץ,]] ובו היא מתארת את חייה האישיים, אהבתה, תחושותיה בתור אישה יהודייה על רקע השואה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=אתי הילסום|שם=השמיים שבתוכי|מקום הוצאה=כתר|שנת הוצאה=2002|עמ=164,168}}</ref> היא מתארת ביומנה את תקופת [[מלחמת העולם השנייה]] בהולנד, מדינה אשר שמרה על ניטרליות עד לפלישת [[גרמניה]] להולנד.
 
פלישת הנאצים להולנד הובילה לגל חרדה בקרב [[יהדות הולנד|יהודי הולנד]] כאשר יהודים רבים ניסו לברוח ל[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] או דרומה, עשרות התאבדו משום שחששו שתהיה [[יהודים|רדיפת יהודים]]. דבר זה אומת כבר בקיץ 1940 - עד שליחתם של היהודים ל[[מחנה השמדה|מחנות השמדה]] החלו לצאת הגזירות באופן הדרגתי - מהקל אל הכבד. היהודים חשו כי הגזירות הן כאלה שניתן לעמוד בהן, והמשיכו לקוות שלא יוטלו עליהם גזרות נוספות בעתיד.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.daat.ac.il/daat/shoah/biton27.pdf|הכותב=גדעון רפאל בן-מיכאל [עורך]|כותרת=יהדות הולנד בשואה המכון ללימודי השואה ע"ש ח.אייבשיץ-חיפה|אתר=|תאריך=}}</ref>.
במהלך הספר, אתי הילסום, גיבורת הספר, אישה צעירה בת 27 שחיה באמסטרדם ורושמת יומן אישי במשך שנתיים עד מותה ב[[מחנה ריכוז]] ב[[אושוויץ|אושוויץ,]] ובו היא מתארת את חייה האישיים, אהבתה, תחושותיה בתור אישה יהודייה על רקע השואה<ref>{{צ-ספר|מחבר=אתי הילסום|שם=השמיים שבתוכי|מקום הוצאה=כתר|שנת הוצאה=2002|עמ=164,168}}</ref>.
 
אתי הילסום מתארת ביומנה את תקופת [[מלחמת העולם השנייה]] בהולנד, מדינה אשר שמרה על ניטרליות עד לפלישת [[גרמניה]] להולנד.
 
פלישת הנאצים להולנד הובילה לגל חרדה בקרב [[יהדות הולנד|יהודי הולנד]] כאשר יהודים רבים ניסו לברוח ל[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] או דרומה, עשרות התאבדו משום שחששו שתהיה [[יהודים|רדיפת יהודים]]. דבר זה אומת כבר בקיץ 1940 - עד שליחתם של היהודים ל[[מחנה השמדה|מחנות השמדה]] החלו לצאת הגזירות באופן הדרגתי - מהקל אל הכבד. היהודים חשו כי הגזירות הן כאלה שניתן לעמוד בהן, והמשיכו לקוות שלא יוטלו עליהם גזרות נוספות בעתיד<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.daat.ac.il/daat/shoah/biton27.pdf|הכותב=גדעון רפאל בן-מיכאל [עורך]|כותרת=יהדות הולנד בשואה המכון ללימודי השואה ע"ש ח.אייבשיץ-חיפה|אתר=|תאריך=}}</ref>.
 
אך בשנת 1941, הנאצים הוציאו גזרות חדשות וקשות יותר על יהודים, ביניהם: איסור על כניסת יהודים למוסדות ציבור, פארקים, מקומות רחצה, מרוצי סוסים, בתי מלון, בתי קפה, מועדוני ספורט, תיאטרונות, גנים ציבוריים, ריקודים ועוד… <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14811|הכותב=ישראל גוטמן|כותרת=הולנד והקהילה היהודית שבה, בתקופת מלחמת העולם השנייה, 1947 - 1933.|אתר=|תאריך=1990}}</ref> גם במרץ 1942, הנאצים הטילו גזרות נוספות ואסרו על היהודים לצאת ולטייל מחוץ לעיר ובכל מקום החלו להופיע שלטים של איסור כניסת יהודים. כשגיבורת הספר הולכת ברחובות הולנד, היא שמה לב לכל הגזרות הנוספות שהוטלו על היהודים ואף רואה מעשי רצח.
 
במאי 1942, היהודים חויבו לענוד את ה[[הטלאי הצהוב|טלאי הצהוב]], טלאי שנשא את הכיתוב "JOOD" שמשמעותו "יהודי" בהולנדית. בחודש לאחר מכן, החלו שמועות על גזרות חדשות ליהודים ההולכות להיכנס לתוקף בקרוב, הכוללות: איסור לקנות אצל ירקן, מסירת האופניים שלהם, איסור לנסוע בחשמלית וחיוב לשהות בביתם כל ערב, משעה שמונה ועד לשעה שש למחרת בבוקר.<ref>{{צ-ספר|מחבר=אתי הילסום|שם=השמיים שבתוכי|מקום הוצאה=כתר|שנת הוצאה=2002|עמ=79}}</ref>.
 
אתי הילסום ציינה כי ישנו רעב שהולך וגובר עקב מחסור כבד במזון<ref>{{צ-ספר|מחבר=אתי הילסום|שם=השמיים שבתוכי|מקום הוצאה=כתר|שנת הוצאה=2002|עמ=80}}</ref>. לקראת קיץ 1941,לפי עדותה של אתי, החלה הרעה נוספת במצבם של היהודים - מעצרים, מעשי טרור, שליחה למחנות ריכוז, והיעלמות שרירותית של קרובי משפחה כאשר ברקע רצות שמועות על שליחת כל היהודים למחנות ריכוז ב[[פולין]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=אתי הילסום|שם=השמיים שבתוכי|מקום הוצאה=כתר|שנת הוצאה=2002|עמ=24}}</ref>.
 
לקראת קיץ 1941,לפי עדותה של אתי, החלה הרעה נוספת במצבם של היהודים - מעצרים, מעשי טרור, שליחה למחנות ריכוז, והיעלמות שרירותית של קרובי משפחה כאשר ברקע רצות שמועות על שליחת כל היהודים למחנות ריכוז ב[[פולין]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=אתי הילסום|שם=השמיים שבתוכי|מקום הוצאה=כתר|שנת הוצאה=2002|עמ=24}}</ref>.
 
לאחר שנה, ביוני 1942, הגיעו אליהם ידיעות שכל יהודי הולנד יישלחו לפולין, ותחנת השידור האנגלית הודיעה שמאז אפריל בשנה שעברה נספו כ-700,000 יהודים בגרמניה ובארצות שכבשו הגרמנים<ref>{{צ-ספר|מחבר=אתי הילסום|שם=השמיים שבתוכי|מקום הוצאה=כתר|שנת הוצאה=2002|עמ=124}}</ref>.
 
ב-7 ביולי 1942, יצאה מודעה כי רכבת תצא שבוע לאחר מכן ב-1 וחצי בלילה והנסיעה בחינם, כאשר אסור לקחת חיות מחמד (אחד מ[[חוקי נירנברג]] האוסראסר החזקת כלבים וחיות מחמד בידי היהודים), ויש לקחת נעלי עבודה, שני זוגות גרביים וכף, טבעת נישואין אך לא חפצי זהב, כסף ופלטינה. המשלוחים ההמוניים למחנות החלו מיום 15.7.1942 ועד ליום 13.9.1942 - יום אחרי יום, כאשר כל משלוח כלל מאות עד אלפי אנשים. ב-29 ביולי 1942, המשלוחים מאמסטרדם הופסקו, והחלו יום למחרת (30 ביולי) ב[[רוטרדם|רוטרדאם]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201772.pdf|הכותב=|כותרת=רוטרדם|אתר=מרכז המידע אודות השואה, יד ושם ביה"ס המרכזי להוראת השואה|תאריך=}}</ref>.
 
ב-29 ביולי 1942, המשלוחים מאמסטרדם הופסקו בינתיים, והחלו יום למחרת (30 ביולי) ב[[רוטרדם|רוטרדאם]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201772.pdf|הכותב=|כותרת=רוטרדם|אתר=מרכז המידע אודות השואה, יד ושם ביה"ס המרכזי להוראת השואה|תאריך=}}</ref>.
 
'''אתי הפסיקה לכתוב ביומנה בתקופה שבין 29 ביולי ל-15 בספטמבר 1942.'''
 
במהלך תקופה זו, אתי החליטה להצטרף מרצונה האישי אל היהודים שנתפסו ונשלחו ל[[וסטרבורק|מחנה וסטרבורק]], משום שהיא לא רצתה להתחמק מגורלם של היהודים<ref>{{צ-ספר|מחבר=אתי הילסום|שם=השמיים שבתוכי|מקום הוצאה=כתר|שנת הוצאה=2002|עמ=168}}</ref>.
 
אתי שהתה במחנה מאוגוסט 1942 ועד לספטמבר 1943, שם עבדה בבית החולים.
 
אתי הפסיקה לכתוב ביומנה בתקופה שבין 29 ביולי ל-15 בספטמבר 1942. במהלך תקופה זו, אתי החליטה להצטרף מרצונה האישי אל היהודים שנתפסו ונשלחו ל[[וסטרבורק|מחנה וסטרבורק]], משום שהיא לא רצתה להתחמק מגורלם של היהודים<ref>{{צ-ספר|מחבר=אתי הילסום|שם=השמיים שבתוכי|מקום הוצאה=כתר|שנת הוצאה=2002|עמ=168}}</ref>. אתי שהתה במחנה מאוגוסט 1942 ועד לספטמבר 1943, שם עבדה בבית החולים. היא נשלחה לאושוויץ בספטמבר, ומצאה את מותה בתאריך 3.11.1943 <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://yvng.yadvashem.org/nameDetails.html?language=he&itemId=789165&ind=5|הכותב=מאמר שנכתב על ידי מוסד יד ושם|כותרת=אתי הילסום|אתר=יד ושם|תאריך=}}</ref> עם 2,044 יהודים שנרצחו באותו יום באושוויץ.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14811|הכותב=ישראל גוטמן|כותרת=הולנד והקהילה היהודית שבה, בתקופת מלחמת העולם השנייה, 1947 - 1933.|אתר=מט"ח|תאריך=}}</ref>.
 
==לקריאה נוספת==